עט סופר חלק א ד

בני יששכר. מ"ר רות. רבי כהן ור' ישוע בשם ר' לוי אמר לשעבר הי' אדם עושה מצוה והנביא כותבה. ועכשיו אדם עושה מצוה מי כותבה, אליחו ומלך משיח והקב"ה חותם על ידיהם:

לא נביא ולא בר נביא אנכי, והרהבה בנפשי עוז ליכתב לדורות המצוה גדולה אשר עשה הנגיד ונדיב דחשוב דחבר כ"ה יששכר המכונה ר' בער דייטש נ"י אבן יקר פה יען שבהמ"ד הישן קמן מהכיל ב"ה ת"ח ובחורים שלומדים כל יום. ובפרט בשבת קודש אשר הקהל הבאים לשמוע קודם תפילת מנחה דברי מוסר ואגדה, הסיר ה' את נדבת לב הנ"ל ובנה בית ארמון כליל הדר עם כל הכלים שולחן ומנורה בתכלית היופי, המזכה רבים זכות רבים תלוי בו, ואתן בספר שם בני יששכר טוב מבנים ובנות שם עולם עומדת לעד, ונתחנך ביום ד' דסליחות תרמ"ז לפ"ק, באסיפת קהל ה' קרובים ורחוקים הבאים לכבוד התורה ואמרנו תהלים בשיר ובשמחה להודות לה' על כל הטוב וחסד, כה לחי ע"ע אמן:

פתיחה פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה ה' זה השער לה' צדיקים יבאו בו, ומבואר במדרש ש"מ, לעוה"ב אומרים לאדם מה הי' מלאכתך והוא אומר מאכיל רעבים הייתי, והם אומרים לו זה השער של מאכיל רעבים הכנס בו, אחד אומר משקה הייתי והם אומרים לו זה השער של משקה הצמאים הכנס בו, וכן למלביש ערומים ולמגדל היתומים ולגומל חסדים וכן לכל מצוה. אמר דוד אני עשיתי את כולם פתחו לי את כולם לכך אומר פתחו לי שערי צדק אבא נם:

והנה בפסוק צריך לדקדק שהתחיל בלשון רבים שערי צדק, ואח"כ זה השער לה' בלשון יחיד, ונראה אשר שמענו וידענו אם אחד יש לו בקשה ממלך צריך לבקש רשות לבא לפניו וקודם שיקבל פני מלך צריך לילך חדר לפנים מחדר שם עומדים שרי פרתמים עם לבושי כליל יומו שלופי חרב נרות דולקים והכל בעבור כבוד ומורא המלכות:

אבל יועץ של מלך אשר על ידו מתנהג המלכות, או משמחת המלך, לא צריכים לבקש רשות, וגם לא צריכים לילך חדר לפנים מחדר, כי ילכו בפתח החדר אשר מלך יושב שם כן מלכותא דרקיע אני תפילתי לך ה' עת רצון לקבל תפילתינו, וכמה כמה שערים צריך התפילה ליכנס עד שתבא לפני מלך מה"מ הקב"ה כאשר כתבו ספרי מוסר על פסוקי זמרא תיקונים שלא יתעכב התפילה מליכנס לפנים, והנה משה ואהרן לא הי' צריכים לכל הכנות אשמע מה ידבר ה', ואמר משה ואהרן כהניו משרתי אל עליון. אבל שמואל לא הי' במדריגה גדולה כמשה אלא קראו שמו צריך לקראו בשם ה' שיקבל ברצון, ודע"ה אמר בעינותנתו פתחו לי שערי צדק, ביקש זכיות וצדקות שיוכל לבא להודות לה' ולא יעכב השערים שערי שמים תפילתו, כי רבים המה השערים שתפילתו נכנס בתוכם זה השער אחד אשר בא יבא לה' רק צדיקים יבאו בו ולא צריכים לשערי רחמים רבים עוד דם מדברים ואני אשמע:

וכן רבותי אני אבקש פתחו לי שעלי צדקות וזכיות של אבותי ורבותי הקדושים ז"ל שיהי' לי כח לחינך הבית כי חרדה אחזתני כעת לצאת מבהמ"ר הישן אשר למד שם חותנו מורי הגאון ז"ל יותר מארבעים שנה זכה וזיכה רבים כמה תלמידים העמיד, כמה מאות תשובות השיב לשואלי דבר ה' הומה לבי לשאול לנפשי אם גם אני אזכה להרים קרן התורה ודגל היראה כמו הגאונים אשר הי' לפני אשר הזקנים מספרים לי מגדולות ונפלאות אשר עשו הגאון רבי יצחק נריסתאכער ז"ל אשר לוחם מלחמות ה' אידות דג שמירל נגד אחר כאשר נדפס בספר מקל נועם ואחריו הי' הגאון רבי יחזקאל בנעט ז"ל אשר הי' אח"כ בק"ק נייטרא, ואח"כ הגאון רבי פייבל האראוויטיץ ז"ל אשר היי אח"כ בק"ק פאפא ואח"כ חותני מודי הנאין ז"ל ירעתי מך ערכי מי נכי לעמוד במקום גדולים ועי' מיך פ' וירא, אדיב"ק בשני מקומות דימה משה עצמו לאברהם, א"ל הקב"ה אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדולים אל תעמוד, אברהם אמר הנני לכהונה הנני למלכות, זכה לכהונה זכה למלכות, משה אמר הנני לכהונה והנני למלכות, א"ל הקב"ה אל תקרב הלום וע"ש ומ"ר ואתחנן, וכוונה כי נקל הדבר לעמוד במקום שלא הי' עומד אדם גדול בענקים כראשונה ולא ניכר חסרונו, אבל אם עומר במקום גדולים ועון קטון כגדול יחשב בערך שהי' לפניו, ואין זה דבר קטן לאחר שאברהם הי' נשיא אלקים ומנהיג העולם לבא אחריו, של נעליך מעל רגליך כי מי שיש לו מנעלים ברגליו יוכל לילך במרוצה כי לא ירגיש אם ידרך על אבנים וצרורות אבל אם ילך יחף צריך לילך בנחת לאט לאט שלא יגוף רגלו בקוץ ודרדע עלי דרך, כעין שע"א פי' המאמר ביכ"פ עומדים ישראל כמה"ש יחפו רגל כוונה שמרגישים אפי' בחט קטון ע"ב, על כן אמר של נעליך כדי שירגיש שעומד על מקום קדוש, שאברהם עמד, עאכו"כ מה אומר ואדברי רק זאת אשיב על לבי ואמצא מרגוע לנפשי, הקדושים יעמדו לימיני רעות צאנם צאן קדשים על מבועי התירה ויראה ועי' בי"א ערך חינוך אות ח' מדרש בראשית ברא אלקים ילמדנו רבינו הבונה בית חדש כיצד צריך לברך, כך שנו רבותינו ז"ל. הבונה בית חדש מברך שהחינו כדי שיעשה נחת רוה ליוצרו ע"ש כאשר סי' היד יוסף זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלקים, כי מי שמכיר טובות ה' ונותן הודיה ותודה בזה סולל המסילה ש"ה עוד ייטיב עמו כי אם כופר בטובות ה' יסברו מעיינות החסד ולא ייטב עוד עמו, ואמר זובח תודה יכבדנני. וגם שם לו הדרך שאראנו עוד בישע אלקים ע"ב כביכול שמחה לפני השי"ת אם יוכל להטיב כפי' ראשונים שכר מצוה נ"כ מצוה, ולהיפך עצבות לפני המקום אם צריך להסתיר פניו, כאחז"ל בחנינה יש מקום להקב"ה ומסתרים שמיה ושם בוכה, ועי' י"א ערך חרבן באריכות ע"כ מברך שהחיינו ונותן תודה לה' בזה עושה נחת רוח ליוצרו מובן סוף המדרש, כשם שהאדם מברך להקב"ה כך הוא מברכו והבן. והארכתי במאמר עי' י"א ערך רב אות ע" ויקרא יעבץ לה' ויאמר אם ברך תברכני בתורה. והרבית גבולי בתלמידים, והיתה ידך עמדי שלא אשכח תלמודי ע"ש, ובתפילת חכ"ק כשנכנס לבהמ"ד מודה אני וכו' אני עמל ומקבל שכר וכו' סי' מורי בכ"ס או"ח סי' ח"י, מי שעמל בתורה ומייגע עצמו גם אם לא מחדש דבר יש לו ג"כ שכר ע"ש וחותני מודי ז"ל סי' טוב סחרה משכר כסף, יען מחרוץ מחריצות והשתדלות יש לו ג"כ שכר בעמלו וזה מחרוין תבואתו, וממסחר כסף אין לו שכר על עמלו ודו"ק: