עט סופר חלק א כה

ממון אלים שכיר הקשה, ויש להאריך בזה לישב קושי' מח"א הלכות שומרים סי' כ"ו על ה"ה פט"ו מא"ב ברוב גוים ונגח תורי דידיה לתורא דישראל משלם נזק שלם והקשה אפי' לרב לא אזיל בתר רובא אלא משום דאמר שאני מן הרוב ידי"ק, וראשונים פירשו יען בעכו"ם אין לו חזקת ממון ועי' ש"ש שמעתא ד' פ"ז, ואמרי אש א"ע סי' מ"א מביא קושי' מבני הגאון ז"ל בקידושין דף מ"ד בקטנה שהלך אביה למדה"י ונתקדשה, ורוב פעמים אביה מתרצה ולרב הולכין אחר רוב אם מתה בעלה יורשה ע"ב ובכירית כתב הרא"ש לרב דווקא בטענת ברי הולכין אחר רוב, וכאן אין לבעל ברי, ג"כ מיושב בהנ"ל, ורק עדיין צריך תבלין למה בבכור פסק שם שאין מוציאין ודו"ק וד' יאיר עיני בתוה"ק, ועי' ש"ש שמעתא ד' פ"ה:

ויש לי צ"ע שרא"ש כתב שם לשמואל אין הולכין בממון א"ר בעלה אין ירשה אבל מטמא לה אם היא כהן וכן אוכלת בתרומה ע"ש לפי הכלל שהבאתי לעיל מהפלאה כיין שכבר הולכין באיסור אחר רוב אז הולכין בממון בתר רובא, והיא אוכלת בחייה תרומה יען שרוב מסייע שאביה מרוצה לקידושין, למה אין הולכין אז גם בירושה אחר רוב, וי"ל בדוחק:

אם אין כאן איסר ודאי לא אמרי' קבוע פרט יוד. חולין דף צ"ה האי טבחא דאמר לחבריה וכו' א"ר בשביל שיטה זה שעשה שלא כהוגן אנו נאסר' כל מקולין, א"ד א"ר מפני שוטה זה דאיכיון לצעריה אנו נאסר כל מקולין וכו' כתב רשב"א, הא דאמר ללישנא בתרא דהיכא דלא איכון לצעוריה אסיר משום דאיתחזק איסורא וכי איתחזק איסורא נמי אמאי אסור מה שלקח כבר קודם שנתגלה הספק ומ"ש מט' חניות בנמצא הלך אחר הרוב, ולי נראה ללישנא בתרא מפרשינן ליקח מכאן ולהבא, אבל מה שלקח קודם לכן מיתר, וא"ת פשיטא ומאי קא מקשה מדתניא רבי אומר בשר הנמצא ביד נכרי מיתר וכי מסתבר קא סבר רבי אפי' מן הקבוע קאמר, יש לומר דהיה ס"ל למקשה דלא אמרינן כל קבוע כמע"מ אלא בשיש שם ודאי טריפה דומיא דאחת מכרת בשר נבילה משום דאז ה"ל איסורא קבוע בין שמקומו של איסור נודע וניכר כעין ט' חניות, אבל כשאין שם אסור ברור כי הא דאיכא למימר דלא מכר לאחר אלא לזה שמוכר לו חתיכה זו כי הא לא אמרינן קבוע דאם אין שם ברור האיך נאמר בו קבוע ע"ש:

מג"א לב ס"ק ס"ו, הב"י בשם האגור כתב אין לקנות גידין מעכום דשקלי' נמי מבהמה טמאה וספק דאורייתא וכל קבוע כמע"מ דמי עכ"ל וכו' ונ"ל דוקא כשידוע שמקצתן עושין מטמאה דה"ל קבוע אבל מסתמא אזלי' בתר רובא כמ"ש ביו"ד פ"ו לוקחין ביצים מן העכום ואין חוששין שמא של נבלה וטריפה הם ואפי' כשידוע שמקצתן עושין מטמאה דוקא בבתיהן אסור לקנות אבל בשוק מותר לקנות דכל דפריש מרובה קפריש כמ"ש ביו"ד קי"ד:

ר"ן ביצה דף ז' כתב שאסור ליליך לבית גוי לקנות ביצים ביו"ט דשם הוי קבוע, ישמ"ק שם מביא ריטב"א שמותר ליליך לבית גוי ולא אמרי' כדאמרינן בכתובות דהיכי דאזלי איהי לגבייהו הוי מע"מ משום קבוע, דהתם איתחזק ודאי חד פסולה, אבל הכא לא איתחזק בבית הגוי ביצים שנולדה היום, ועי' מחהש"ק תקי"ג ס"ק י"ג ועי' כלל י"ט פרט ו' בספר המקנה מחותני מורי הגאון נ"י:

בענין זה אמרתי חדוד בימי נעורי, חולין דף ס"ג ת"ר לוקחין ביצים מן העכום בכל מקום ואין חוששין לא משום נבילות ולא משום טריפות, ודלמא דעוף טמא נינהו אמר אביה דשמואל באומר של עוף פלוני טהור, והקשה תוס' דלמא דעוף טמא, וא"ת כיון דעופות טהורים הוי רובא ניזיל בתר רובא ע"ש ואקדים ראשונים הקשו במסקנא בטרופות בקערה ונסרקה מה יועיל של עוף פליגי כי לא שייך מירתת ע"ב, לכאורה יש לדקדק לשון בכל מקום ע"כ י"ג מכל מקום עי' ח"ס יו"ד סי' ע"ח אפי' בח"ל, ואמרתי לפי ר"ן הנ"ל בבית עכום שייך קבוע, א"כ תנא דנקט בכל מקום גם בביתו של עכום למה לא חיישי' בעבור נבילה וטריפה, אולם ידוע מתוס' חולין דף צ"ה כיון שבטל לא שייך קבוע וביצה רק בריה בביצת טמא מתחלת ברייתו כאשר כתב בשמ"ק ביצה דף ג' שרק ביצת טמאה נאסר מתחילת ברייתה ע"ב וצלח שם, ופמג"ד פ"ו ס"ק ח' ומותר מצד רוב אין נבילות, והקשה דלמא של עוף טמא ולא בטיל ממילא שייך קבוע ולמה מותר לקנות בכל מקום גם בבית עכום, ומיישב קושי' תוס' דעופות טהורים הוו רובא, אבל קבוע הוא בבית עכום, וצריך לעוף פלוני וטהור שיועיל עדותיו, אבל במסקנא שנתרסק ולא שייך בריה ומותרת מצד רוב טהורים כקושי' תוס' וקבוע לא שייך ולא צריך עדותי של עוף פלוני ודו"ק, הקב"ה שמת בפלפולו דאוריי':

ר"ן חי' על קושי' תוס' מיעוט נבילות ומיעוט טמאים