עט סופר חלק א רא

מפתח קנה ה"ד אי בכספא ליקני בכספא אי בחזקה ליקני בחזקה, לעולם בחזקה ובעי' למימר ליה לך חזק וקני וכיון שמסר לו מפתח כמאן דא"ל לך חזק וקני דמי תוס' רשב"ם פי' ב"ב דף נ"ב, גבי נעל וגדר כ"ש בנכסי הגר דנעל היינו שקבע מנעול בדלת לנעלו דהוי בנין אבל סגר הדלת בנכסי הגר אין חזקה דאין זה אלא כמבריח ארי מנכסי חבירי ואע"ג דגבי שכירות הבתים אמר בפסחים דכשמסר לו מפתחות הוי בחזקת השוכר לבדוק וה"ה לקנותו ה"מ מוכר ומשכיר בית לחבירו אבל בנכסי הגר מאן מסר ליה דליקניה, וקשה לר"י דהכא משמע בהדיא דמסירת מפתח לא קני אלא הוי כאומר לך חזק וקני ודוקא גבי חמץ הוא דתלוי במסירת מפתח דמי שמפתח בידו עליו לבדוק כיון שהיא יכול ליכנס בזה הבית לבדוק, ומה שפי' דלא קני בנעילת דלת, אין נראה בגיטין דף ע"ז תיזל איהי יתיחד ומפתח, אלמא נעילה לחוד קני שלא הי' יכול לעשות שום מנעול דשבת הי' וכו' ואין לדמות נעילת דלת למבריח ארי דדוקא נתן צרור דסכר מיניה תיא היא דאמרי' דף נ"ג דהוי כמבריח ארי, אבל נעל שנעל דלת בפני כל אדם ואין מניח אדם ליכנס מוכת מילתא שהבית שלו וקני בנעילה לחודה, והא דאמר הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להם דלתות קנה אורחא דמלתא נקט שאותו שמעמיד דלתות רגיל לנעלה וה"ה נעל ולא העמיד, ועי' ראש, ועי' תוס' ב"ב דף נ"ג שהניח הקושי' מבונה פלטרין בצ"ע, וראש בב"ב כתב מתוך פי' רשב"ם משמע שתיקון מנעול כדי לנעול אע"פ שלא נעל קנה כיון שאין מחוסר אלא נעילה הכי נמי בהעמדת דלתות קני בלא נעילה, וי"א שגם פתיחת הדלת נמי קונה לפי שאין דרך בני אדם לפתות בית שהוא נעול אם לא שיהא שלו ומביאין ראיה מגיטין תיחד ותפתח אלמא דפתיחה קנה כמו נעילה, ולא מסתבר לי דלא דמי לפרץ דהתם תיקון פתח הוא ליכנס וליוצא בו אבל פתיחה לחודא שמניח ליכנס בו אינה נראת חזקה אלא דוקא נעילת דלת הוי חזקה לפי שמונע כל אדם מליכנס בו, וההיא דתיחד ותיפתח, אומר אני שהדלת הי' סגור והוצרכו לפתחו ואח"כ לסגרן ולנועלן, ועוד כתב רשב"ם דמסירת המפתח קונה במכר ובשכירות, וליתא וכו':

ב"ב דף נ"ב, תני ר' הושעיא נעל גדר פרץ כ"ש בפניו הרי זו חזקה, בפניו אין שלא בפניו לא אמר רבא הכי קאמר בפניו לא צריך למימר לך חזק וקני, שלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני וכו' האי גדר ה"ד דמעיקרא הוי עייל בה בדוחקא והשתא עייל בה ברווחא וכתב רשב"ם גבי נעל כ"ש נמי איכא לאפרושי כה"ג שסתם פתח סתימא כ"ש, א"נ שקבע מנעול בדלת לנעול בו דהיינו בנין אבל סגר את הדלת ונעל במפתח בנכסי הגר אינו חזקה דאין זה אלא עושה מצוה לשמור בית חבירו ומברית ארי אנכסי חבירו אע"ג גבי שכירות בתים אמרי' משמסר לו מפתח הוי בחזקת שוכר וה"ה לגבי לקנותו ה"מ במוכר ומשכיר לחבירו אבל בנכסי הגר מי מסר לו מפתחות שיקנה הילכך צריך בנין כ"ש, ועי' כ"מ פ"ב מזכיה ה"ג המחזיק בפני המוכר מועיל לו חזקה מועטת ולא תועיל בנכסי הגר ועי' לח"מ והג"מ שם:

נמ"י כתב מסירת, מפתח לאו כלום הוא, ונעל כ"ש דאמרי' ר"ל כל שנעל את הדלת קנה שהרי הוא נועל בפני כל אדם כדרך שאדם עושה בשלו ולא דמי למבריח ארי' דלא הוי חזקה כדלקמן דהתם המזיק מצוי שם וזה נועל בפניו צרור בפני המים, אבל זה שנועל ולא מפני מזיק אלא כדרך שאדם עושה בשלו למנוע ממנו רגל כל אדם הרי זו חזקה, והא דאמרי' תיחוד ותפתח דמשמע שצריך לנעול ולפתוח כמש"כ רמב"ם, ליתא דא"ה דפתיחא מעכבת היכי תנן סתם נעל אלא התם ה"ק תיחד ואפי' שפתח לאלתר אם הדרין בתוכה מקפידין בנעילתה דבהכי סגי ע"ש:

ראש בגיטין ע"ז כתב מכאן מוכח דנעל הוי נעילת דלת בעלמא ולא כמו שפי' רשב"ם דנעל הוי תיקון מנעל דהכא א"א לתקן מנעול בשבת דאסור דאוריי' הוא, ונעילת דלת לא דמי למבריח ארי דכיון שנועל דלת בפני כל אדם מוכחא מילתא שהבית שלו, ראיתי שפירשו דפתיחת דלת קונה כמו נעילת דלת מדקאמרי' הכא ותיחד ותפתח דמשמע תיחד או תפתח ולא נהירא לי דאפי' למאי דפרושות דנעילת דלת קונה היינו נעילת במפתח שמונע כל אדם מנכנס בו אבל פתיחת דלת לא מוכחה שתהיה קנייה, א"נ בנעילה לחודא לא מוכח שיהי' לשום קנין אלא כמו שהיתה רגילה בכל פעם לסגור בתים של בעלה כדי שיהי' שמור מה שבתוכו, אבל כיון שהיא פותח מיד אחר הנעילה ניכר שהנעילה היתה לצורך קנין:

רמב"ם פ"א ממכירה ה"י כיצד המחזיק בנעילה קנה כגון שמכר בית או חצר והי' הפתח פתוח ונעל הלוקח את הפתח וחזר ופתחו ה"ז החזיק וקנה שהרי נשתמש בה שימוש המועיל, וכתב הכ"מ אפשר לומר דוקא כתב רבינו ופתחו משום דאם אינו פותחו מיד לא מוכחא מילתא שנעל לשום קנין אלא שהוא הבית בשליחות בה"ב כדי לשמור מה שבתוכו אבל