עט סופר חלק א קנז

הקשה דאפי' לגר אוכל נבילות מותר ליתן מתנת חינם כ"ש לעבד שקיבל עליו כל מצות כישראל ע"ב:

גיטין מ"א מי שחציו עבד וכו' תוס' וא"ת וכי אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך וי"ל התם פשע וכו', וטוב גיטין כתב להסביר מש"כ רשב"א דלא שייך בחצי עבד עשה לעולם, דה"ט דחצי עבדות לתודהרי אין ראוי להשתמיש כלל. כי אם מצד שיעבד חצי החירות, והרי בחלק החירות השיעבוד שעליו אין בו עשה וא"כ במה שמוחל שיעבד זה אין בו עבירה וממילא נפקע שיעבוד העבד שיש בו עשה כיון שא"י לכופו מצד חצי החירות ולכן בטל זה העשה ואף דע"י שמוחל שיעבוד צד חירות גורם שיבטל גם שיעבוד צד עבדות מ"מ לית לן בזה, וזה ברורין של דברים לענ"ד עכ"ל:

תוס' ב"ב דף י"ג וא"ת היכי כפינן לשחררו וכו' וכי אמרי' חטא בשביל וכו' והא דשחרר ר"א עבדו, התם משום דר"א גופי' עשה מצוה בכך שהשלים המנין ואומר ר"י דמשום מצוה רבה שרי וכו':

המאירי שבת דף ד' כתב א"א חטא בשביל וכו' ושמא תאמר בעירובין התירו לעשר שלא מן המוקף משיאכל ע"ה טבל תירצו חכמו הצרפתים שלא נאמר שם אלא מפני שאם יחטא ע"ה נמצא חבר גורם לו אבל בזו שאינו גורם לא התירו וחכמי הדורות מוסיפים בתירץ זה שאף החבר אלו חטא ע"ה נמצא היא ניתן מכשול ויש לו חלק בעבירה, וחכמי לוניל תירצו שכל שהחבר יודע בע"ה שחיטא בידים נוח לו לעשות הוא איסור קל להיות זה ניצל מעבירה חמורה, אבל איסר הבא לע"ה מאליו כגון אפיה שאין הדבקה איסור חמור איני עובר עליו אפי' איסור קל, ויש מתרצים שזו שהתירו בעירובין דוקא כשלא התחיל ע"ה באיסור אבל זה שהתחיל באיסר אין מתירים לו לעשות בשבילו אף איסור קל אבל לעצמו מיהא התירו כל איסור סופרים שלא יבא לידי איסור תורה, עי' כ"ס:

ישו"י א"ע סי' ד' ס"כ ממזר מותר בשפחה כתב רמב"ם טעמא של דבר משום תקנת הילד אף שאין אומרי' לאדם חטא בשביל שיזכה חברך עכ"ז בדבר הזה התירו וע"כ כמש"כ הב"ש דשפחה רק מדרבנן, ואני תמה מאוד דקי"ל בחצי עבד וחצי ב"ח כופין רבו ואמאי נכוף רבו דלישא שפחה אינו יכול מפני חציו בן חורין, אם לא יכופו אז יהי' מותר בשפחה משום תקנת עצמו אם התירו משום תקנת הולד כ"ש שיתירו לו מפני תקנת עצמו ע"ש:

מנחות דף מ"ח, תני רבי חנינא קמיה דרבי יוחנן שחט ארבע כבשום על ב' חלות מושך שנים מהם וזורק דמן שלא לשמן שאם אי אתה אומר כך הפסדת את האחרונים, א"ל ר"י וכי אומר לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה והתנן אברי חטאת שנתערבו באברי עולה ר"א וכו', אמאי לימא עמוד וחטא בשביל שתזכה, עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרי' עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרינן ובחדא מילתא מי אמר והא תניא כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן וכו' אם הי' שבת לא יזרוק ואם זרק הורצה להקטיר אימורין לערב, ואמאי לימא עמוד חטא בשביל שתזכה, עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בשבת אמרינן, עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בחול לא אמרינן, תוס' וא"ת יזרוק כדי לאוכלן חי, וי"ל דאין זה זכות ואין לחטוא בכך, ואין לדמות למה שהתירו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב חטאת, ועי' פנ"י ביצה דף חי דמשום עשה דרגל לא שרינן ליטבל בשבת דעמוד וחטא בשבת כדי שתזכה בחול לא אמרי':

קידושין דף נ"ה בהמה שנמצא מירושלים למגדל וכו' זכרים עולות נקיבת זבחי שלמים וכו', תהי בה ר' יוחנן וכי אומרים לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה וכו' ובחוסרת הש"ס הקשה בעירובין אמרי' ניחא ליה לחבר דליעבד איסור זוטא ולא ליעבד ע"ה איסורי רבה ועי' דף ס"ט זיל גנוב ואזדבן בעבד עברי וכו' הקשה רשב"א וכי אומרים חטא בשביל שיזכה חבירך ע"ש:

פרט ב רמב"ם פ"ט משבת, שכח והדביק פת בתנור בשבת ונזכר מותר לו לרדותה קודם שתאפה ויבוא לידי מלאכה, [ולא כתב האי דינא דאחר] פ"י ממעשר כתב אם אמר חבר לע"ה ללקוט לו ושמע חבר אחר זה האחר אוכל ואינו צריך לעשר שאין החבר מוציא דבר שאינו מתוקן תחת ידו וחזקתו שהפריש עליה ממקום אחר אעפ"י שלא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף כדי לסלק המכשול מלפני ע"ה תורמין, פ"ה מתמידין ומוספין כתב שחט ב' כבשים על ארבע חלות אם יאמר יקדשו שתים מתוך ד' מושך שנים מהם ומניפן והשאר פודין אותן בפנים ונאכלין בחוץ כשאר החולין:

ב"י סי' ש"ו, נשאל רשב"א על אחד ששלחו לו בשבת שהוציאו בתו בחזקה מביתו ע"י מומר להוציאה מכלל ישראל אם ישים לדרך פעמיו בשבת פן יפחידו,