עט סופר חלק א קמד

מא"ב כתב נברא וושט שלו אטום וכו' וכתב הכ"מ יש לתמוה על רבינו למה השמיט הא דושטו נקיב ואפשר שהוא ז"ל מפרש טעמא דרבא משום דסבר טריפה חיה כפר ש"י וכיון דקיימא לן טריפה אינו חיה לית הלכתא כרבא, ואחי מורי הגאון נ"י בספרו בית אפרים דף ב' כתב לאחרונים אם נולד בטריפה במעי אמו כ"ע ס"ל טריפה חיה, א"כ צ"ע מש"כ רש"י טריפה חי' וכ"מ כתב טריפה אינה חיה באופן זה כ"ע ס"ל דחיה, ובזה מיושב קושי' תוס' בכורות דף ג' דרבא ס"ל טריפה אינה חיה ואפ"ה ושטו נקוב אמו טמאה וי"ל כיון דנולד במעי עמו ס"ל חיה, וגם י"ל דעכ"פ בניקב הוושט במעי אמו הי' ס"ל דלא הוה נבילה וע"כ היא טמא אבל רמב"ם לא ס"ל לחלק בין אם נולד הטריפות במעי אמו או אח"כ והוה נבילה וע"כ פסק דאינו מטמא וטהור:

בקהלת יעקב בחלק מדות חכמים אות קכ"ב מביא חקירה אם ראובן הי' נשוי עם לאה ונעשית טריפה וקידש אחותה אי הוה מקודשת דלא מקרי בחייה כיון דטריפה אינו חיה והו"ל שלא בחייה דהא מדכתיב יעמד חי גבי שעיר משתלח ילפינן פרט לטרפה ומביא ה"ה פי"ג מגירושין בשם ירושלמי דטריפה לא התירו אשתו אלא לאחר י"ב חודש ועי' בא"ע סי' י"ז סל"ז, ועי' בספר ג"וו א"ע כלל ב' סי ד' ראובן שמת והניח בן קטן טריפה ואח"כ מת אם חשוב זרע מעליא ופוטר מיבום ומסיים אם עברו עליו י"ב חודש הוי בן קיומא הן לפטור הן לזקוק ליבום ע"ש וברכ"י א"ע סי' ט"ז:

ב"ק דף י"א אר"א בכור שנטרף בתוך ל' יום אין פודין אותו פרש"י שנהרג בתוך ל' יום ור"ת פי' שנטרף היינו שנעשה טריפה ע"ש, ושמ"ק מביא פי' אפי' נטרף ולא מת הואיל ונעשה טריפה בתוך ל' וא"א לו לחיות אע"פ שחי לאחר ל', מה שפירשו קדמינינו דיקא בנתחדש לו טריפה זה מעתה אבל אם הולד בסימני טרפות חייב לפדותו לאחר שלושים, שהרי שני ראשים טריפות הוא שכל יתר כנטול דמי ופירשו עלה במנחות שנותן עשר סלעים לכהן מפני שהכתוב תלאן בגלגולת יראה משמועה שהזכרנו שלא נאמר כן אלא דטריפה של שני ראשים מטעם דבגלגולת תלא רחמנא הא בשאר טרפות לא ע"ש, ועי' תשובת מהרי"א יו"ד רנ"ב, וח"ס חלק ו' סי' ס"ד שכתב לדעתי גם בטריפה שייך במ"ע של ביום השמיני ימול כמו כשר גמור, גבי פדיון אמרו בב"ק אך למעוטי תוך שלושים והתם הוא דמיעוט רחמנא אבל היכא דליכא מיעוט הרי הוא ככל אדם ע"ש, ותוס' רי"ד שבת דף טריפה דאף אין יכול לחיות הרי הוא כחי לכל דבר ואם נולד טריפה בר מילה לשמונה הוא ודחה שבת, ועי' ראש ונת"י:

או"ה כלל ל"א אות י"ד כתב כל חלב של טריפה הרי הוא ככל שאר חלב דאוריי' דאע"פ שהי' טריפה היתה ראוי להיות אם דאם הי' מעוברת כבר הי' יכולה להוליד בטריפות ודנין בספיקותא לחומרא דלא ממעיטינן מאמו אלא חלב שחוטה, ופמג"ד פ"ז אות ט"ז וחדושי רעק"א על ש"ך:

מלוא רועי' אות כ"ד כתב לרשב"א שיותרת טריפה משום כנטול דמי ויכולה לחיות ימים רבים, אם הרג את אדם שיש לו יותרת אם חייב מיתה כיון שיכול לחיות כמה שנים, עוד הקשה האיך מועיל י"ב חודש לספק טריפ' שמא עלה בה סתימה עבה המתקיימת שנים רבות בכ"ז טריפה היא ע"ש:

רמב"ם פ"ד ממ"א לומד טריפה מלכלב תשליכון אותו ובגמרא איתא מזאת החיה וכו' ומ"ח מישב רמב"ם לשיטתו כל ספק מותר מדאוריי' ומיסבר בחו"ד שתורה קאי על ודאי א"כ אם נלמד מזאת החי' אשר תאכלו משמע ודאי חיה מותר לאכול ולא ספק, אבל אם נלמד מלכלב תשליכון רק ודאי טריפה אתה משליך לכלב ולא ספק ומומר ודו"ק:

עיין בספר תפארת הקודש על הפטורת בהקדמה מהגאון ר' דוד אב"ד ור"מ דק"ק פראג זצ"ל:

מכות דף ז' ע"א ר"ע ורבי טרפון אומרי' אלו היינו בסנהדרין לא היתה אדם נהרג מלעולם ופריך הגמ' הכי עבדי ר"י ור"א אמרי תרווייהו אמרו להו ראיתם טריפה הרג או שלם הרג, אמר רב אשי אם תמצא לומר וכו' ומקשי בבועל ערוה היכי הוי עבדי ראיתם כמכחול בשפופרת ע"כ ובתוס' בד"ה כמכחול תימא עובדי כוכבי ומחלל שבתות מאי איכא למימר דהתם לא מצינו למפטרי' והיכי קאמרי לא הי' אדם נהרג ותירץ דלא שכיחי כולי האי כי אם ברוצח ועריות עוד י"ל דאיכא למימר גברא קטילא בעינא למקטל והוי עדות שאי אתה יכיל להזימ' עכ"ל ואיכא למידן על תי' שני דהתחיל בשני קושיות ע"ז ומחלל שבתות מה איכא למימר ומתרץ רק קושי' אחד על מחיל שבת ולא מתרץ על ע"ז היכי עבדי ועוד יש להקשות לחה לא אמרי' ר"י ור"א על הא דמקשי הש"ס ברוצח היכי עבד או בבועל ערוה הוי ליה לשנוי נמי ראיתם אם הרוצח טריפה הי' או בבועל ערוה טריפה היה כמתרץ התוס'