עט סופר חלק א קמב

פרט טריפה יולדת. ב'. חולין דף נ"ז אר"ה סימן לטריפה יב"ח, מיתיבי סימן לטריפה כל שאינה יולדת רשב"ג אימר משבחת והולכת בידוע שהיא כשרה וכו' ומסיק והלכתא בזכר כל י"ב חודש בנקבה כל שאינה יולדת, ועי' פר"ח נ"ז סקמ"ז מסתברא שהעובר ג"כ הוי ראיה לפיכך אם שחטהו ונמצאת מעוברת כשרה ע"ש, ופלתי נ"ז סק"ז וראש יוסף נ"ז הקשה ליש"ש שצריך עיבור ולידה א"כ מאי הקשה על אמימר במצא בצים ועי' כ"ס יו"ד סי' כ"ט ויעבץ בסוף הספר על חולין:

ע"ז דף ה', אר"א מנין למחוסר אבר דאסיר לבני נח דכתיב מכל החי מכל בשר שנים אמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי אברים שלה, האי מבעי ליה למעוטי טרפה דלא, טרפה מלהחיות זרע נפקא, הניחא למ"ד טרפה אינה יולדת אלא למ"ד יולדת וכו' אמר קר אתך בדומה לך, ועי' רש"י דף נ"א וזבחים דף קי"ו, ועי' תוס' למ"ד טריפה יולדת ולדידיה טריפה נמי חיה:

הפר"ח במים חיים סי' ב' מסופק דקי"ל טריפה אינה יולדת אם ה"ה זכר אינו מוליד, ומביא ראיה מגיטין דף מ"ג איבעי להו מי שחצי עבד וחצי בן חורין שקדש ב"ח מהו, ת"ש המית חציו עבד וחציו בן חורין נותן חצי קנס לרבי וחצי כיפר ליורשיו ואי אמרת קדושיו לאו קידושין יורשין מנ"ל ודחינן בשעשאו טריפה ומאי יורשיו נפשיה, ואם איתא הא משכחת לה יורשי ממש כשעשאו טריפה ושחררו ונשא אשה והוליד אלא משמע ודאי טריפה אינה מוליד ולא בעי לאוקמי בריתא לבר מהלכתא דאתי' כמ"ד דטרפה יולדת ע"ש, ושעה"מ פי"א משחיטה, ואב"מ בתשובות סי' ז', קצת ראיה נ"ל מגיטין דף מ"ג עבד טריפה לא שוה פרוטה, ואם טריפה מוליד למה לא שוה פרוטה ואורח מישור בהגה על ד"מ סי' נ"ז מביא מגאון ר' דוד אפענה ים ז"ל ראיה מע"ז דף ה' אר"א מניין למחוסר אבר דאסור לב"נ דכתיב מכל החי וכו' האי מבעיא ליה למעוטי טריפה, טריפה מלהחיות זרע נפקא הניחא למ"ד טריפה אינו יולדת וכו' א"כ קשה איך יכולין ללמוד זכר טריפה מלחיות זרע אלא ע"כ זכר טריפה אינו מוליד, ומשיג עליו הלא לענין קרבן מיירי שם לב"נ דאסור להקריב טריפה א"כ אם התורה אסרה נקבה טריפה מ"ש זכר מנקיבה אף דיוכל להוליד ע"ש ובאר יעקב סי' נ"ז כתב שגגה גדולה שגג בזה דלא איירי כלל לענין קרבן שם כי אם במחוסר אבר דהוי קיום העולם משא"כ טרפה דלא הוי קיום עולם ע"ש באריכות, מנ"ח סי' א' כתב אם אדם טריפה חייב בפו"ר תלוי אי טריפה מוליד ודאי חייב דטרפה חייב בכל המצות:

מנחת יעקב כלל ע"ג כתב באו"ה דיש סי' לזכרים כל זמן שנזקק לנקבות ולא ידעתי מאין לו והוא להדי' נגד משמעות הש"ס פא"ט דקאמר בזכר י"ב חודש ובנקיבה עד שתלד משמע דבזכר א"א למצוא זולת דחי י"ב חדש עי' באר יעקב נ"ז, עוד כתב המנחת יעקב מתשובת רשב"א צ"ח משמע בנקיבה אף שיולדת אין להכשירה בטריפה ודאי, ומהרש"ל כתב לפעמים א' מן אלף שטריפה חיה ותתי מ"ו הקשה מתוס' חולין הקשה כיון דפרה בת ב' שנים וכו' ואי כדעת מהרש"ל לק"מ דהא האי חזקה ג"כ רובא קאתי וחי' מ"מ שפיר הקשה תוס' מנ"ל למילף דאזלי' בתר רובא דלמא לא אזלי' בתרא עד דאיכא תרי רובא כמו הכא דרוב בהמות בחזקת כשרות ורוב טריפות אינה חיה ע"ש ופלתי נ"ז סק"ח:

בספר יהושע בכתבים סי' רכ"ב מביא ראיה דטריפה אינו מוליד דאל"ה היכי מביא בגמרא ראיה הורג נפש ועדים זוממין דלמא טריפה הרג אע"כ דאזלי' בתר רובא עדיין קשה האיך משלם קנס בשיר שנגח את העבד דלמא עבד טריפה הוי ואין לומר משום דאזלי' בתר רובא דהא אין הולכין בממון אחר הרוב אלא ע"כ טריפה אינו מוליד והעבד הזה כבר הוליד ש"מ דאינו טריפה ע"ש:

מכות דף ז' תוס' כמכחול בשפופרת תימא עכום ומחלל שבת מא"ל, י"ל דאיכא למימר ראיתם שהמחלל אינו טריפה דאם הוא טריפה א"כ הוי עדות שאא"י להזימה, והקשה מהרש"א א"כ גם בנואף נימא כן דלמא טריפה הוי ועי' פלתי נ"ז סק"ח:

פרט אם יש חילוק בין בהמה לאדם ג'. זבחים דף קי"ז תוס' ודילמא נח טריפה הוה, וא"ת והלא חי אח"כ ג' מאות שנה, וי"ל דשמא לא הי' בכח ובריאת כראוי לו וסוגי' כמ"ד טריפה חיה, ור"ת הי' רגיל לחלק בין טריפות דאדם לטריפות דבהמה משום דאדם אית ליה מזלא וקשה בחולין דף מ"ג מייתי ראיה אטריפות דבהמה, ובאר יעקב בסי' נ"ז כתב שכוונת ר"ת באדם דאית ליה מזלא מהני ליה רפואה, ושפיר פריך מאיוב דלא מצינו שעשה לו רפואה, ובזה הדרך מיושבים דברי תוס' גיטין דף נ"ו ד"ה ונקר במוחו ז' שנים ועוד יש חילק בין טריפות דאדם לבהמה ולא הקשה כמו שהקשה תוס' על ר"ת **(ומצאתי תשובה נפלאה בשו"מ ח"ר סי' ר"א גם מאריך שם אם קידושין חלין בטריפה ועי' תומים סי' ז' ועי' פלתי נ"ז:

)**