עט סופר חלק א קמ

לאביי מ"ט דמתני' י"ל דס"ל לאביי דטעמא דמתניתן משום שהוא רוצה שיתקדש שניהם, וזה א"א הוי קני את וחמור דלא קנה משא"כ במקדש אחת מהן קני שפיר וא"ל רבא לטעמך דלאביי פליג על רבה ע"כ צ"ל במתני' קני את וחמור לא קני וא"א לפרש כולכם כמשמעו, משא"כ למאי דקי"ל כרבה אינו מוכרת לחלק בקני את וחמור מפרש מתני' כפשוטו:

כלל טריפה חיה. פרט א' טריפה חיה. י"ז. חולין דף מ"ב, ארל"ק רמז לטרפה שאינה חיה מה"ת דקתני במתני' כל שאין כמיה חיה טרפה מנ"ל, דכתיב וזאת החיה אשר תאכלו חיה אכול שאינה חיה לא תיכול מכלל דטריפה לא חיה, ולמ"ד טרפה חיה מנ"ל, נפקא ליה מזאת החיה אשר תאכלו זאת החיה אכול חיה אחרת לא תאכל מכלל דטריפה חיה, ועי' חולין דף ק"מ ובכורות דף ג', ותמורה דף י"א שם מביא תוס' צ"ע הא דאמר רבא הכא טרפה חיה וביבמות דף ל"ז אמר רבא ספק טריפה משהינן להו י"ב חודש ואחרונים כתבו שלא נמצא מאמר זה בש"ס, וצ"ע, ועי' רמב"ם פט"ו ממעשה קרבנות ובלח"מ:

הר"ן כתב רמז לטריפה שאינה חיה מנ"ל, פי' דאי טריפה חיה או אינה חיה נפ"מ לספק טריפה למ"ד חיה אסורה לעולם, ולמ"ד אינה חיה כל ששהתה י"ב חודש מותרת שבידוע שלא הי' טריפה קודם לכן ומש"ה בעי למ"ד שאינה חיה שהוא מתיר אותה לאחר י"ב חודש מנ"ל דילמא י"ח טריפת אגמריה רחמנא למשה שיהו אסורות אע"פ שהן חיות וכו' וא"ת והיאך נחלקו חכמי ישראל בדבר שאפשר לעמוד עליו ישהו את הטרפות י"ב חודש לראות אם הם חיות אם לאו, י"ל שכבר שיהו מהן הרבה ולא היו מתקיימות, ואפ"ה מי שהי' אומר טרפה חיה מדרך קבלתו או מדרך חכמתו לא הי' חוזר בו שהי' יכול לומר במקרה מתה ולא שהחולי גרם לה או שהי' חולה ואומר אלו הי' טבעה חזק היתה מתקיימת:

יש"ש א"ט סי' פ' מביא תשובת רשב"א שנמצא בהמה ותירת אבר ועברו עליה י"ב חודש והאריך בו וכתב מי שלבו נקפה יאמר שמא לא דברו חכמים אלא על הרוב ורוב בע"ח שנטרפו אינן חיין אבל אפשר שמקצתן חיין בהיות חזק גופן וטבען א"כ כבר בטלת כלל משנתינו שאמרו שאין כמוה חיה וכו' שמא נתחלפה בהמה זו באחרת וכו' ועוד אני אומר שלא אמרו יתירות זו אינו חיית אלא כך אמרו שכך קבל משה מסיני שהותירות כנטול וכל שאילו ינטל אינו חיה וב"ח אפי' מעתה שלא נטול טריפה כאלו נטול ואע"פ שהוא מרבה כחול ימים ע"ש, ויש"ש כתב מה שדחה עיקר בעיני שלפעמים אחד מאלף יבא הענין שטריפה חיה וחכמים לא נתנו כלל אלא אכל שכמוה חיה אינה טריפה אבל לא נתנו כלל שכמוה חיה שבודאי כשרה ומש"ה לא מכשירים בשיהוי אלא בספ' טריפ' ע"ש, ועי' ש"ך סי' נ"ז סקת"ית, וכתב פלתי סי' מ' ה"ה טריפה אינו יולדת רוב אבל מיעוט יולדת:

הדג"מ בסי' כ"ט כתב אמר עולא ח' טריפות נאמרה למשה מסיני לכאורה למה הוצרך להלכה למ"מ והלא כתיב זאת החיה שאינה חי לא תאכל וא"כ דבר זה מה שאינה יכולה לחיות הי' יכול מ"ר לידע בחכמת הטבע, אלא דאנן פסקי' לס"ט י"ב חודש אבל ודאי טריפה לא מהני, ואומר אי משום קרא זאת החיה ה"א באמת שאם חי י"ב חודש ואפי' תאמר שהוא דרך נס מ"מ הרי היא חיה והיא שכשירה והוצרך הל"מ ששמונה טריפות הללו טריפה אפי' יחי' ימים ושנים רבות ע"ש:

או"ה סי' מ"ט, כתב הסמג אבל אם הטרפות נולד עמה כולם אסורים למפרע מיום ראשון שנתחלבה זאת הבהמה עכ"ל, ואין להתיר אותם שנעשו קודם י"ב חודש מטעם דטריפה אינה חיה י"ב חדש דזהו דוקא בטריפות אחר שאירע לה מחדש כגון דרוסה וכה"ג אבל מה שנולד עמה אנו רואין שאין מזיק לה בחיותה והרי היא כבעל ה' רגלים שהיא חיה כמה שנים ואין טריפות משום שנוטה למות, ועי' פמג"ד נ"ז סקמ"ח, ופלתי סי' מ' בחסר לב, וכתב ראש יוסף דף נ"ו בשם רשב"א לא אמרי' אינה חיה רק בנולד טריפות אח"כ אבל בנולדה כך אפשר לחיות ומיושב קושי' תוס' חולין י"א שפיר מייתי ראיה מפרה דילמא נולדה כך ע"ש:

חולין דף ע"ה, בעי ר"ח נולדו בדגים סימני טריפה מהו, תיבעי למ"ד טרפה חיה, ותיבעי למ"ד טרפה אינה חיה, תיבעי למ"ד טריפה חיה בהמה הוא דנפישא חיותא אבל דגים דלא נפישא חיותייהו לא, או דילמא אפי' למ"ד טרפה אינה חיה ה"מ בהמה דיש במינה שחיטה אבל דגים דאין במינן שחיטה לא תיקו, ורמב"ם פ"ב ה"ו מטמ"א כתב ודגים מאימתי מקבלין טומאה משימותו, נולד בהן טריפה ונתטמאו כשהן מתנדנדין הרי יש בדבר ספק אם הן חשובין כמתים