עט סופר חלק א קלח

קושתם דישא ב"ח בלא קידושין דע"י קידושין א"א כמו שכתבו לקמן דיבא צד עבדות וישתמש באשת איש ע"כ כוונתם דישא בלא קידושין וא"כ לא משכחת כלל שיוכל לקדש ח"ע וחב"ת לפ"ז דהא הוי קידושין שאמ"ל, בל"ז ליתא לזה כיון שאין הקידושין גורמין האיסר דבלא הקידושין נמי אסור לבא עליה משום צד עבדות שבו, אמנם דלאחר דנאמר דיבא העשה וידחה הל"ת דלא יהא קדש א"כ בלא קידושין לית כאן איסור עבדות נמצא שהקידושין גרמי האיסור והוי קידושין שאין מסורין לביאה ולא קשה מידי ודו"ק כי עמוק הוא, ועי' שבילי דוד בסי' מ"ד כתב רשב"א דף ז' מביא ראב"ד באמר התקדשי לחצי הוי קידושין תיפוק ליה דהוי קידושין שאמ"ל, [אב"מ בסי' ל"א] ותי' דעכ"פ לחציו שקידש מותר בביאה רק חציו השני מעכב אבל עכ"פ אם יקדש אח"כ גם לשני לא יהא מעכב עליו ע"ש:

רשב"א הקשה לאביי המקדש אשה ובתה כאחת אמאי אין מקודשת דהא לדידיה דרבה לית ליה, וי"ל דבתר דשמעה מרבה סבריה, ואפשר לאביי מודה בשאין מסירין לביאה באשה ובתה כאחת שהאחת אוסרת ביאה השניה אלו חלין הקידושין שאינן קדושין וצל"ע עכ"ל ומוסבר באב"מ סי' מ"א, דאחת משתי אחיות אין האחת אוסרת השניה אלא מחמת ספיקא היא דאסירה אבל גבי אשה ובתה או שתי אחיות כאחת דאוסרת אחת את שניה בודאי ה"ל קידושין שאין מס"ל אפי' לאביי ובעינן כי יקח אישה ובעלה, ומקנה תירץ דאף בלא סברא דרבה מ"מ א"א שיתפסו שתיהן אלא אחת כמו במעשר ובחלות תודה, א"כ י"ל דס"ל לאביי דטעמא דמתני' משום שהוא רוצה שיתקדשו שתיהן וזה א"א הוי קני את וחמור דלא קנה משא"כ במקדש אחת מהן קני שפיר ע"ב:

מנחת חינך בסי' ר"ג כתב לישב קושי' רשב"א, הנה מבואר ביבמות דף מ"ט דאמר אביי הכל מודי' בבא על הסוטה שאין הולד ממזר דהא תפסי בה קידושין אם נעשה דבר זה תחת בעלה אין צריך גט רק יפקעו הקידושין, ובנ"י שם מבואר כרש"י דכל היכי דצא תפסו בה קידושין אם נעשה דבר זה תחת בעלה אין צריך גט רק נפקעו הקידושין ממילא, ובאב"מ סי' חי' תי' בזה קושי' תוס' שהיקשו לרע"ק אין קידושין תופסין בח"ל א"כ הוי מכלל עריות ואין זקוקה ליבום תיתי עשה ודותה ל"ת שאין בו כרת, ותי' עפ"י רש"י הנ"ל כיון אפי' אם ידחה הל"ת מ"מ המצוה אינו אלא בביאה ראשונה וא"כ אח"כ הוי ח"ל, ולר"ע אין קידושין תופסין בח"ל ממילא נפקעו הקידושין בלא גט, וא"כ לכתחלה הוי כמקדש אותה על זמן וקנין לזמן הוי קנין פירות, וק"פ באשה לא אשכחן א"כ אינה מקודשת כלל דלא הוי רק ק"פ א"כ אין מצוה כלל ע"ש, א"כ במקדש אשה ובתה אם נימא דהוי קידושין א"כ כ"א נעשית עליי ח"כ מחמת אשה ובתה או שני אחיות וא"כ לא יוכלו להתקדש רק רגע אחת כיין דתיכף דנתפסו הקדושין נעשית ח"כ ואין קידושין תופסין ממילא נפקעו לרש"י ע"כ אינה מקודשת כלל ע"ב כי מתוק:

ת"ש דתני טוביה לזה ה' בנים וכו' עי' במקנה דף ס"ד, ודורש לציין דריש י"ג שהאריכו למה כולן איסורין ולא אזלינן בתר רוב רק מדרבנן איסורי דבע"ח לא בטלי והא דאין אני מתירין ע"י נכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש מרובא פריש היינו משום הדרא לניחותא, אלא לפי מל"מ פ"א ממשכב יתושב דכל שבא מעורב בעולם לא שייך ביטול ע"ש באריכות, ועי' כלל ל"ח פרט ט' במקנה:

שבילי דוד בסי' מ"ד כתב יש לעיין באומר אחת משתי אחיות מקודשת לי אסורות לעלמא למ"ד קידושין שמ"ל היי קידושין, נימא כ"א אוקי אחזקה ותשרי לעלמא לתוס' שכתב בחולין דף ט' בשני נזירות ואימר אחד להם ראיתי שנטמא אחד טהור כל אחד מטעם דמוקי אחזקה אף דאיכא רעיתא יפ"י הרגיש קצת בזה:

על קושי' תוס' למה בחייבי לאוין תיפסי קידושין, כתב בתשובת מר"ם מינץ סי' כ"ה ליישב עפ"י ר"ן פ"ק דכתובת הקשה על רמב"ם דפסק דחופת נדה לא מהני ופסק כרב דיש חופה לפסולות, ותי' הלח"מ ומרי"ט דשאני גבי אלמנה לכ"ג דהוי חופה הראיי' לביאה לפי דעתו שרוצה לבא עליה באיסור, אבל בחיפת נדה שאין דעתו לבא עליה באיסור הוי חופה שאר"ל, א"כ ל"ק קושי' תוס' דבקדש אחת משתי אחיות דאין דעתי לבא עליה באיסור שפיר ס"ל לרבא דהוי קידושין שאמ"ל משא"כ בקידש ח"ל דדעתו לבא עליה באיסר היי קדושין המסירין לביאה ע"ש:

לעיל הבאתי מש"כ מנ"ח לישב קושי' רשב"א עפ"י רש"י יבמות דף מ"ט אם לא הי' תופס קידושין בסוטה הי' פוקעין קידושין ע"ב בזה מובן בגיטין דף פ"ג מודה ר"א אם אמר הרי מותרת חוץ מפלוני וניסת לאחד מן השוק ונתארמלה שמותרת לזה שנאסרה עליו ונדחק התוס' הטעם שנתרוקן לו כל האישית ע"ב לפי הנ"ל מובן בטוב כיון שנשאת ונעשה א"א ממילא פקעי קידושי ראשון ומותרת בנתארמלה לכל העולם, אבל צע"ג שם בדף פ"ב אשת שני מתים משכחת אם ראובן