עט סופר חלק א קלה

מתכוון מתחילה הואיל וא"א להוציא שני שמות כאחת דבריו קיימין, תוס' וא"ת והא כל שאינו בזא"ז, וי"ל כגון שאמר חציו לדחי עולה וחצי לדמי שלמים, ועוד כגון שאינו בזא"ז בב"א אינו מיירי בדבר שאי אתה יכול לקיים את שניהם שסותרין זה את זה כגון מקדש אשה ובתה דהי מינייהו מפקת, וכן קיים לכי ומופר לכי דנדרים, וכן ד"א דעירובין אבל הכא מקיימו תרוויהו, וכן בגיטין הכותב כל נכסיו לשני עבדיו קנו ומשחררין זה אחר זה, ולא אמרי' כל שאינו זא"ז אפי' בב"א אינו משום דהתם בזה אחר זה א"א לקיים את שניהם, דבזה אחר זה קמא קני נפשי' וקני חבריה ובתרא לא קני כלל אבל בבת אחת אפשר לקיים את שניהם דאמרי' קני ומשחררין זה את זה, והא דאמרי' קידושין דף ז' חצייך בחצי פרוטה וחצייך בח"פ דאינה מקודשת וקמבעיא ליה שני חצייך בפרוטה מהוא לא שייך למימר תיפשט מדרבה דאמר כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו, דכל שאינו בזה אחר זה מיירי בדבר שאין השני יכול לחול מחמת שחל הראשון תחילה, כגון שתי אחיות ושתי תרומות, הלכך בבת אחת אינו משום הי מינייהו מפקת אבל גבי קידושין בזא"ז אינו לא זה ולא זה, אבל בבת אחת תפסי תרווייהו, והא דמנחות דף י"א ריבה שמנה יע"ש:

עירובין דף מ"ט, מי שבא בדרך וחשכה לו ומכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום, גמרא מאי לא אמר כלום, אמר רב לא אמר כלום כל עיקר אפי' לתחתיו של אילן לא מצי ליליך, ושמואל אמר לא אמר כלום לביתו אכל לתחתיו מצי אזיל אמר רבה מ"ט דרב משום דלא מסיים אתריה, א"ד א"ר מ"ט דרב משום דקסבר כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו, תוס' ועוד אור"י לא דמי לתמורת עולה ושלמים, דהתם אפשר להתקיים כדאמר התם דתרעה עד שתסאב ותמכר ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים, אבל הכא לא קני כל ח' אמות והי מינייהו מייתי דאי קני הני ד' לא קני הני ד', ובמקדש אשה ובתה אי תפסי קידושין לא תפסי בהא וכן קיים לכי ומופר לכי עכ"ל, ותשובת רמ"ץ או"ח סי' מ"ג כתב דברי תוס' ברורין דהרי מצינו דעשה דל"ת היכא דקאתי בהדדי והיכא דבעידנא דמעקר לאו לא מקיים עשה לא מהני אלמא דל"ש בכעין זה הך דכל שאינו בזאח"ז וכו':

מנחות ע"ח אביי אמר דכ"ע לקרבן גדול מכווין ובכלי שרת מקדשין שלא מדעת קא מפלגי וכו' מבואר דס"ל דכ"ע ס"ל כל שאינו בזא"ז אינו בב"א עי' מלא רועים:

גיטין דף מ"ב, תני חדא הכותב נכסיו לשני עבדיו קני ומשחררין זה את זה, ותניא אידך האומר כל נכסי נתנים לפלוני ופלוני עבדיו אף עצמו לא קני, מאי לאו הא רבי והא רבנן, לא אידי ואידי רבנן הא דאמר כולם הא דאמר חצי חצי, תוס' ונראה לרבינו שמואל דרבה לטעמא דאית ליה כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו, ובזה אחר זה לא קנה כיון דשייר, ולא דמי לשחרר חציו ומכר חציו, בהתם הוי בזא"ז אם מכר חציו תחלה, וקצת קשה לפירושו דא"כ כי אמר כולו נמי לא ליקני בב"א כיון דבזא"ז שני לא קנה, כמו ב' אחיות, אלא ודאי לא שייך כל שאינו בזא"ז אלא היכא שראשון מונע את השני מלחול כמו באחיות שמונעין קדושי ראשונה מלחול שנייה אבל הכא הא דלא קנה שני בזא"ז לאו משום דלא חזי לקנות אלא משום דכבר נסתלק הנותן ואין לו בהם כלום מידי דהוה אנותן כל נכסיו לשנים וכתב לכל אחד נכסי נתונים לך במתנה וזיכם להם בבת אחת דקנו כל הנכסים ואין לדמות ממון הראוי לחלוק ואיתי' לחצאין כדאמר התם אמעשר עכ"ל נדרים דף ס"ט, בעי רבה קיים ומפר לכי בבת אחת מהו, ת"ש דאמר רבה כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו, וכתב ר"ן כמו גבי ב' אחיות כיון דלא מצי למקדשינהו בזא"ז אפי' בב"א ליכא לחדא מינייהו ספק קידושין כלל, ה"נ ליכא לספוקי בהקמה ובהפרה כלל ומצי בחר הכי להפר ולקיומי כדבעי, ולא נתחוורו לי דברי רמב"ם בזה, וכ"כ הרא"ש דה"נ ליתא לא הקמה ולא הפרה, ועי' רש"י נראה כרמב"ם, עי' כס"נ:

רמב"ם סוף נדרים אמר לה קיים ומופר לך בבת אחת הרי זה קיים, וכתב כ"מ נראה שהוא מפרש דהכי פשטוה כיון דהפרה אינו יכול אחר הקיום אפי' בב"א אינו חלה, ואין לומר דנימא איפכא כיון דקיום אינו חל אחר ההפרה אפי' בב"א אינו חל, דכיון דאיכא לאפרושי לקולא ולחומרא נקטינן לחומרא, ועי' ט"ז רל"ד, ותח"א הלכות נדרים סי' ל"ח:

פרט ב מחנה חיים ח"ר סי' כ' כתב ניישב רמב"ם, כל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו זה דוקא אם נשאר לאדם עוד חפץ אשר יוכל להיות כמו שמבקש להיות למשל שיש כאן גוף לקדש אבל היא אחות אשתו וכח קידושין של אחותה מגרע שלא יחולו בה קידושין מאיש הזה, וכן במעשר הגם אם יקח טבל ויפריש פעם שנית אחר שכבר תיקן כרי הנ"ל לא מהני, הגם שגוף המעשר ראוי להעשות