עט סופר חלק א קלג

בסוף הספר וכן הקשה הטור אבן, גם ערבות נראה דלא שייך בסומא ולא זכיתי להבין דברי מורי בכ"ס כ"ט ע"ש, ומרדכי פ"ב דמגילה נשאל להר' טוביא מווינא איך סגיא נהור פוטר בני ביתו מקידש לר"י דאמר סומא פטור וכו' ועי' מג"א רס"ב, ומר"ם על סמג בהלכות מגילה כתב ג"כ סומא שראה מאורות בימיו אפשר לבא לידי חיוב דאוריי' אם יתפקחו עיניו אע"ג דחיובו השתא מדרבנן פורס על שמע ומוציא רבים דמחייבי מדאוריי' ע"ש, וש"ך יו"ד סי' א' סקל"ו מביא אור זרוע סובר דסומא שלא ראה מאורות כל ימיו פסיל השחיטה, ומתקשה בו מה חילק ע"ש, ונראה הנב"י ח"ב או"ח סי' א' הקשה מדוע שחיטת קטן כשר ולא אמרי' לאו בר זביחה כמי שפסול בתפילין דלאו בר קשירה, ותי' יען שאסור להאכיל לו נבילות, וחידש שלא הביא הש"ך סקכ"ז שמשיג על הלבוש, והנה פמג"ד חקר אם סומא חייב בל"ת ועי' עין זוכר מערכת ס' שמאריך בזה, א"כ קשה למה כשר לשחוט כי אינה זביחה אם פטור גם מל"ת, וצ"ל כמרדכי שיוכל להתפקח ויהי' בר שביחה אולם מי שנולד סומא אין דרך להתפקח ע"כ שחיטתו פסול. ועי' בהגהות לספר מוצל מאש י"ב סוג ה' באריכות:

פמג"ד בפתיחה כוללות סוף חלק שלישי, שאלה ראובן שלח סומא לקדש לו אשה, תשובה לא נפלאת מחלוקת הפוסקים אם הלכה כר' יודא או לא וכו', לפ"ז י"ל למאן דפסק דסומא אינו חייב במצות מה"ת לאו בר שליח הוא דבעינן אתם גם אתם שיהא שליח ומשלח שוין ואף דמג"א בסי' נ"ג כתב דחייב מה"ת מ"מ מידי ספיקא לא נפקי ולהרם כל מידי דרבנן הוי מה"ת מלא תסור, י"ל יכול לעשות שליח דחייב הוא מה"ת וכו' מיהו אם המשלח ג"כ סומא י"ל דודאי יכול לעשות שליח דבעינן שיהא המשלח ושליח שוין והרי הם שוין, כעכום עושה שליח עכום, והנה ראיתי אע"ג לר"י סומא פטור מכל המצות היינו מעשין לעשות בקום עשה הא לאוין מה"ת מצוה שלא לעבור עי' מכות ט' סומא אין גולה מקרא ע"ש:

מנחת חינך סי' ב' מחדש שסומא חייב בשבע מצות בני נח נהי דלא נתקדש בסיני אבל לא נפיק מב"נ ופשיטא שב"נ סימא חייב דליכא גביה קרא לפטור, וסי' כ' כתב אם סומא חייב על ב"י, וסי' כ"ו כתב אם סומא שימר שבת לא חייב כב"נ, ועי' מ"ח ח"ג על או"ח סי' ל"ו הקשה מחולין צ"ו האיך סומא מותר באשתו אם פטור גם מל"ת ע"ש:

רא"ש בב"ק פסק לית הילכתא כר"י אלא כסתמא דמתני', אבל רבינו ירוחם ערך אדם ריש נתיב י"ג פסק סומא פטור מכל המצות פי' מדאוריי' אבל מדרבנן חייב וכן מוכח בפסחים דחייב מדרבנן וכן מוכח שם דמוציא אחרים בדבר שחייבין מדרבנן, ר"ת כתב שמברך על המצות שפטור, ויש חולקין עליו, סומא פורס על שמע אבל אינו עובר לפני התיבה פשוט בסיף מגלה וכן בילמדנו פ' ותכהין עיניו, ועוד פשום דאפי' לא ראה מאורות מימיו פורס על שמע, סומא חייב בציצית אע"פ שאינו רואהו לפי שאחרים רואין אותו, אבל אינו קורא בתורה על פה עכ"ל עי' ב"י או"ח נ"ג, ומג"א דפוסק כר"י ועי' סי' תקפ"ט רב"י נתיב ב' חלק ג' כתב סומא פסול לשליחות הגט בח"ל שאינו יכול לאמור בפני נכתב ע"ש וכיון שפוסק כר"י שפטור מכל מצות א"כ לאו בר כריתות:

טור סי' נ"ג סומא יכול לירד לפני התיבה ובלבד שלא יקרא בתורה שאין לקראת תורה בע"פ, וכתב ב"י רבינו ירוחם כתב שאינו עובר לפני התיבה, אבל רמב"ם פ"ר מהלכות תפילה כתב סומא פורס על שמע ונעשה ש"ץ וכ"כ ראש בתשובה דסומא חייב בכל המצות ע"ש, ותשובת משאת בנימין סי' ס"ב:

פרט ב ספר המכריע סי' ע"ו כתב שנשים אין מברכת על מצות עשה שז"ג, ואין להביא ראיה מן הסומין דאע"ג דר"י פטר את הסומא ממצות מדרבנן חיובי מיחייב משום דלא עבר על בל תוסף דהא לא תיפקד הוא בבל תוסיף וכיון שאין כאן איסור בל תוסף מצו רבנן שפיר לחיוביה וכיון דחייב מדרבנן בודאי כי הוא מברך על כל המצות אבל נשים דאי מחייבי להו רבנן עברן על בל תוסף דהא מיפקדן בכל לאוין שבתורה וכו' והגה שם כתב פליאה היכי תיסק אדעתין דסומא פטור אפי' מכל לאוין ולא עלה על לבו דההוא מ"ד כלל מעולם זולתי לפטרו מכל מצות עשה אבל מצות דשב ואל תעשה ודאי חייב וחייב, ובל תוסיף אזהרה דשב וא"ת הוא, ודאי דחייב כבשאר כל לאוין שבחזרה ע"ש, ועו' תשובת דבר שמואל סי' י"ב, ל"ג:

בשמים ראש סי' מ"ג מאריך בראיות שאין הלכה כר' יודא דהא בב"ב קל"ח או ראה דרשי' סומא פסול לעדות ואיכא אמוראי טובא דמכשרי באמת, והרי הוא עדות שא"א יכול להזימה, וכן בתכלת מרבה אני כסות סומא שישנו בראיה אצל אחרים וכו' ומחדש לר"י פטור רק ממצ"ע אבל בלאוין נהי דפטרי מעונש אי לא