עט סופר חלק א קכג

ד"ה ופסח ואמאי מותר דלמא עתו הוא ואפשר לאליהו לבא בעיו"ט, ע"ש שמאריך אם חיישינן לשמא בא או יבא כמו לשמא מת לא חיישי' וכו' ובהשמטת שם כתב מפסחים דף י"ג ש"מ דא"א בשום ענין שיבא אליהו בע"ש ובעיו"ט אפי' בקן דבעתו דאל"כ אכתי תקשה שמא בעתו הוא ויבא אליהו בעיו"ט ויטהרם, עי' ח"ס:

ח"ס כתב בביאת בן דוד צריך אני להציע הוצעה אחת והוא כמו שהי' תש"ר גואל ראשון ולא ידע ולא הרגיש שהוא יהי' הגואל כן יהי' אי"ה גואל האחרון מיום שחרב בהמ"ק מיד נולד אחד הראוי' בצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת ואז יערה עליו רוח של משיח הטמון וגנוז למעלה עד בוא ובעוה"ר כבר כמה וכמה מתו ולא זכינו שיערה עליהם רוחו של משיח הדור לא הי' ראויה, אולם כשיגיע אי"ה יגלה אליו ד' כמו למשה וישלחהו לישראל או למלך כמו לפרעה לומר שלח עמי, א"כ קשה מאי פסקה הש"ס דבן דוד יבא מחיץ לתחום דלמא יתגלה באותו העיר שהב"ד או המלך דר שם ולא ילך חוץ לתחום כלל, ע"ש שהאריך בנפלאות:

כ"ט סי' נ"ג הקשה אם יש תחומין וכו' למה לנו הבטחה מקובלת מפי נביאים שאין אליהו בא בע"ש ובעיו"ט כיין שא"א שבן דוד לבא בשבת ויו"ט מה לו לאליהו לבא בע"ש ועיו"ט ע"ש:

פרט שיטת הפוסקים ד'. ראש כתב בעי ר"ח יש תחומין וכו' ולא אפשיטא ועבדינן לחומרא, וג"א כתב הא"ז פסק דאין תחומין למעלה מיוד הואיל דקי"ל תחומין דרבנן, ורבינו ירוחם חלק ח"ו כתב, ראש כתב לחומרא ותמהתי עליו כי לפי תלמיד שלנו תחומין דרבנן וא"כ אזלי' לקולא ואין תחומין למעלה מיוד וכן כתבו רמב"ן ורשב"א בשבת פ"ק על ההיא ברייתא דאין מפליגא בספינה, וריף לא הביא כלל הבעיא דיש תחומין למעלה מיוד ונראה סברתו דאזלי' לקולא והביא המשנה פרק מי שהוציאו פ"א לא נכנסו לנמל עד שחשכה, ולא חלק בין הספינה גוששות למטה מעשרה או למעלה, ואמנם כתב בשבת פ"ק על ההיא דאין מפליגין וז"ל יש מי שאומר הא דתניא אין מפליגין וכו' בזמן שספינה גוששית ואי במים עשרה טפחים ומשום גזירת תחומין נגעו בו אבל למעלה מיוד לא גזרו נראה דסבר דאין תחומין למעלה מעשרה ואזלי' בבעיא לקולא ע"ב:

טור בסי' ת"ד פסק יש תחומין למעלה מיוד כגון מי שהולך בכח שם בקפיצת הדרך, וב"י הקשה הא ספק דבריהם תוך י"ב מיל ולראש אפי' חוץ לי"ב מיל וב"ח כתב, ראש כתב דלחומרא נקטינן, וטעמו דאין זה בכלל הלכה כדברי מיקל בעירוב כיון דאיכא ספיקא לכולהו רבנן דדוקא בדאיכא מאן דמיקל, ואיכא מאן דמחמיר אית לן למימר כדאי הוא רבי פלוני לסמוך עליו באיסר תחומין דקיל, אבל היכא דליכא מאן דאמר דשרי אין בידינו להקל עכ"ל, ועי, רמ"א שמחלק בין תוך י"ב מילין לחוץ לי"ב מילין דאזלני' לחומרא למ"ד די"ב מיל דאוריי':

בספר שו"ת מקום שמואל בסופו במס' ר"ה כ"ט מביא ירושלמי מובא בתוס' דף ט"ז, בלע המות כ"ד שמע קל שיפורא אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול וכו', והקשה האיך אפשר שיטעה בזה השטן, הא אמרי' שאין אליהו בא בעיו"ט א"כ לא יבא משיח ביו"ט ותי' הטעם מפני הטורח פרש"י שמניחין צרכי שבת ויו"ט להקבל פניו, ה"ד בשארי יו"ט אבל בר"ה דקי"ל דמצוה להתענות א"כ יכול אליהו לבא בער"ה, אבל אם חל ר"ה בשבת, דקי"ל דבעינן לכם וקראת לשבת עונג א"כ משיח לא יבא, ע"כ כתוב זכרון תרועה ע"ב:

לבוש בסי' ת"ד כתב, כבר כתבנו פעמים דהל"מ שאין נקרא ר"ה אלא למטה מיוד טפחים ולמעלה מיוד הוי רשות אחר ונקרא מקום פטור ולענין תחומין נסתפקו בו חז"ל אם יש תחומין באויר ולמעלה מיוד אם לא, לפיכך אמרו דביבשה שהוא במקום ר"ה ממש ודומה לדגלי מדבר יש להחמיר ואמרי' יש תחומין למעלה מיוד כגון הרוצה להלך חוץ לתחום באויר למעלה מיוד בקפיצת הדרך ע"י שם או שרוצה לילך על גבי עמודים שגבוהים יוד ואין בכל אחד רוחב ד' טפחים דחשוב כאויר משום דלא ניחא תשמישתייהו, דבגבוהים יוד ורחבים ד' פשיטא דאסור דכיון דניחא להלך עליהם אמרינן כארעא סמיכתא דמיין אלא אפי' באינן רחבים ד' דכאויר חשיבי אמרו שאסור לעלות עליהם בתוך התחום ולירד מהם בצד השני שחוץ לתחום מדרבנן, ולמ"ד י"ב מיל מדאוריי' אם עשה כן בי"ב מיל על ידי שם או ע"י עמודים הוי איסור דאוריי', בד"א ביבשה דדומה לדגלי המדבר וכבר ידעת דכל איסורא שבת ממלאכת המשכן שבמדבר ילפינן אבל ימים ונהרות שאין שם איסור תחומין דאוריי' כלל אפי' בי"ב מיל לדברי הכל לפי שאינן דומין לדגלי המדבר הקילו בו ע"ש, ופלא בסי' רמ"ת כתב דמן התורה אי תחומין אלא בי"ב מיל דומיא דמחנה ישראל שהי' על היבשה, וגם ביבשה אין תחומין מה"ת אלא בפחות מעשרה סמוך לקרקע ששם הוא עיקר תשמישו של