אשכולות הגפן פב

פו"ר מתוקם הילכתא כבית הילל הולד זו"נ ואמרה תורה ללדת זכר מ' יום וללדת נקבה פ' יום הרי לשניהם ק"כ יום הנה זה מרומז במלות להודיע לבני האדם הס"ת חושבן ק"כ דזו"נ ורמוז בזה הלל למפרע בר"ת לפי שבפסוק זה חוזר למפרע לפסוק שלפניו כנ"ל וגבי להודיע לבני האדם מקדים גבורה דינא קשיא נגד קדימת ימי טומאה שהן קשין ובזה חוזר למפרע למה שנאמר בסוף פסוק שלפניו וגבורתך ידברו תחת הר"ת ג"ד מנין ז' דטומאת זכר ותחתיהן ב"ב כופלין ג"ד שלפניהן למנין כפל ז' דטומאת נקבה ונאמר בהם ידברו שדבור קשה ג"כ ושוב גבי להודיע אמר לבסוף מלכות דינא רפיא נגד ימי טוהר שבסוף ובזה חוזר למפרע לתחלת פסוק שלפניו כבוד מלכותך יאמרו תחת הר"ת בל"א מנין ל"ג ימי טוהר דזכר ותחתיהן וכ"מ מנין ס"ו ימי טוהר דנקבה ונאמר בהם יאמרו שאמירה רכה ג"כ כימי טוהר:

והנה הבחין מתחלה בתוארי זכר ונקבה ובתוארי איש ואשה ולבסוף הבחין ביניה' בשמות אדם וחוה מרומז במלוי שלהם ל"ף ל"ת ס' י"ת ו' ה' מנין ב' הבחנות הקודמין זכ"ר נקב"ה אי"ש אש"ה והנה ההבחנה לשניהם בג' תוארים הוא רמז לקיום מצוה ראשונה הנאמרה בג' תוארים פרו ורבו ומלאו שכל תואר מהם בלשון רבים משמע לשניהם כאחד ואעפ"כ סיים בהם וכבשה ונדרש מזה שהאיש שדרכו לכבוש את האשה רק הוא מצוה בג' תוארים הקודמין תדע שבכל ג' תוארים שלשניהם תואר שלו מרובה מתואר שלה דהיינו זכ"ר מרובה מן נקב"ה אי"ש מרובה מן אש"ה אד"ם מרובה מן חו"ה וזה ודאי הוראה שהוא כובש אותה ברבוי תואריו ולו לבדו נאמרו ג' תוארים פרו ורבו ומלאו ממש חושבן ג' תוארים שלו זכ"ר אי"ש אד"ם ועליהם סיים וכבשה שכובש אותה ברבוי תואריו אלו על תוארי' שלה כנ"ל, ואמנם פר"ו ורב"ו ומלא"ו נוספו על מכין וכבש"ה במנין נ"ר המתייחס למצוה ובכאן בא מצוה ראשונה ויש לכוון ג' תוארים הנ"ל נגד ג' יחודין היידועים במנין נ"ר הוי' ואקי' הוי' ואלהים הוי' ואדני. והנה יש לכוון אלו ג' יחודין בג' תולדות אדם וחוה והגדול שבכולם קין ותאומה אחת שלו ולעולם הגדול באמצע הנה זה נותן טעם לכוון קין ותאומתו ליחוד אמצעי דנר שג' בנים כנגד ג' הויות דכורין דיחודי נ"ר וג' תאומות כנגד ג' שמות אקי' אלקים אד' שהן נוקבין והי' שייכין ג' לפרטי ג' בנים אלא שתאומה השייכת לשת נתחברה עם תאומה של הבל כנגד ב' שמות אקי' ואד' כנודע שהן בקנה אחד כמנין אלקים והוא בפרטות בתאומת קין נמצא כי תאומתו של שת השלימה לתאומתו של הבל חושבן אלקים ולכן בלדת שת נאמר שת לי אלקים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין רומז שת לי אלקים דייקא היינו שהוא בן זוג לתאומה שני' שתחת הבל דייקא כי תאומה ראשונה נדרשת באת אחיו ותאומה שני' נדרשת באת הבל והיא משלמת לתאומה ראשונה מנין אלקים להשוות לתאומתו של קין שבשביל התאומה יתרה נתקנא קין בהבל, והנה מרומוז במאמה"כ אלה תולדות השמים והארץ בהבראם דהנה בזיוג דו"נ להעמיד תולדות הוא למעלה והיא למטה דוגמות שמים דדכר למעלה וארץ דנוקבא למטה וא"כ תולדות אדם וחוה הם דוגמות תולדות השמים והארץ ונרמז התחברות אדם וחוה לנר מצוה ראשונה בתואר השמים והארץ בהבראם שכן ר"ת וס"ת "השמים'' ''והארץ'' אתוון מצו"ה ובמלת בהברא"ם מנין נ"ר ונתייחס מצוה לפרטי ו' שמות דג' יחודין דכר להעמיד בהם תולדות הנ"ל ג' זכרים וג' תאומות נקבות שהם ו' תולדות ולכן נאמר בזה תולדו"ת מלא ו' ורומז מנין ו' פטם מצו"ה