אשכולות הגפן קיט

צ"ל וכל ד' בעלים המכוונים להוי' בתר רישא גרירן ברמז צל לפרטי אותיות הויה דרחמים. ושם האשה חו"ה בהתייחסה לאשת חיל רומז חי"ל מנין חו"ה בצרוף הבנוק"ה חושבן ח"ם וכל ד' נשים המכוונות לאדנ"י בתר רישא גרירן ברמז חם לפרטי אותיות אדנ"י דדין כנ"ל בסוד חם וצל דסוכה:

והנה על פרטי ד', בעלים שבמערה אקדים המבואר בזוה"ק פ' שלח ע"פ חיים שאל ממך דדוד לא הוו לי' חיים מדכי' ואדם שביק לי' ע' שנין מאלף שנה שראוי לחיות ותו אבהן שבקו כי' היינו בתחלה נערך אברהם שראוי לחיות כשנות יצחק ק"פ שנה וחי רק קע"ה שנה ונגרע ממנו ה' שנה בשביל דוד נמצא יצחק הוא הגורם לאלו ה' שנה במה שנערך אברהם אליו ושוב נערך יעקב שראוי לחיות כשנות אברהם קע"ה שנה וחי רק קמ"ז שנה ונגרע ממנו כ"ח שנה בשביל דוד, נמצא אברהם הוא הגורם לאלו כ"ח שנה במה שנערך יעקב אליו ושוב נערך יוסף שראוי לחיות כשנות יעקב קמ"ז שנה וחי רק ק"י שנה ונגרע ממנו ל"ז שנה בשביל דוד. נמצא יעקב הוא הגורם לאלו ל"ז שנה במה שנערך יוסף אליו נמצא כי הג' אבות דווקא השלימו עוד הפעם ע' שנה לדוד אחר שכבר נשלמו לו מאדם והיינו לפי שהי' מאדם לחוד לא נתבססו אצלו לפי שאדם בעצמו הי' ראוי למות ביומו מפני החטא אלא שרווח לו יומו לחשבו אלף שנה לכן חזרו לו עוד הפעם ע' שנה מן האבות המתוקנים והם נתבססו אצלו והיינו שאמר דוד גר אנכי בארץ מצד שנות אדם שלא נתבססו תושב ככל אבותי מצד שנות האבות שנתבססו אצלו ולפי שאדם עם האבות הם ד' בעלים שבמערה והם השלימו שנות דוד מאדם בתואר גר ומאבות בתואר חושב לכן כשבקש אברהם לקנות המערה מבני חת אמר גר וחושב אנכי עמכם רומז על גר ותושב שאמר דוד שהוא מד' בעלים שבמערה:

והנה מצאתי רמז בפ' ראה בפסוק כי תשמע בקול ד"א וגו' אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני ד' אלקיך מלות היו"ם לעשו"ת חושבן שמות ד' נשים חו"ה שר"ה רבק"ה לא"ה ומלות היש"ר בעינ"י ה"וי' חושבן שמות ד' בעלים אד"ם אברה"ם יצח"ק יעק"ב ואמנם בלישנא דקרא דבוק להיום דהתחלה מלת מצוך האמור לפניו וגם דבוק להוי' דסיום אלקיך האמור לאחריו הנה גם הם נרמזין כשבא אברהם לקנות המערה שקבורין בה אלו ד' זוגות אמרי בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר הרי כס"ף חושבן מצו"ך עם כללות ד' אותיות ושוב מל"א חושבן אלהי"ך עם כללות ה' אותיות וסיים לאחזת קבר רצונו שהם רמז לתבות האחזות ודבוקות לרמז ד' זוגות הקבורים במערה, ואמנם נאמר זה אחר דין האמור בעיר הנדחת ולא ידבק בידך מאומה מן החרם כן אברהם אמר בכסף מלא יתננה לי ופירשיז"ל אשלם כל שוי' היינו באופן שלא ידבק בשוי' והזכיר בכסף מלא בתר מלת אש"ר ל"ו אש"ר בקצ"ה שדה"ו שרמוז בהם חושבן שמות ד' זוגות, ולפי שמשמעות המלות הורה שיש לו דבקות באלו הזוגות על זה קפיד אברהם ואמר בכס"ף מל"א יתננ"ה ל"י בתוככ"ם לאחז"ת קב"ר חושבן ד' פעמים זו"ג מתי"ם להורות שקנה השדה בשביל ד' זוגי מתים הקבורים שם שלא ידבק בהם חלק מבני חת:

והנה פרטי ד' נשים הנדרשו בקרית ארבע לגבי מיתת שרה ושמותן חוה שרה רבקה לאה הרי תוכי שמותן אתוון ורבק"א וצד השוה בסופי ארבעתן אות ה' וזה ברמז גבי קבורת שרה שאמר אברהם ואקברה את מתי שמה מלת ואקבר''ה