עירובין סח.
Eruvin 68a · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →מָה הַזָּאָה שְׁבוּת וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת אַף אֲמִירָה לְגוֹי שְׁבוּת וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת
אֲמַר לֵיהּ וְלָא שָׁנֵי לָךְ בֵּין שְׁבוּת דְּאִית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה לִשְׁבוּת דְּלֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה דְּהָא מָר לָא אֲמַר לְגוֹי זִיל אַחֵים
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי מְבוֹאָה דְּאִית בֵּיהּ תְּרֵי גַּבְרֵי רַבְרְבֵי כְּרַבָּנַן לָא לֶיהֱוֵי בֵּיהּ לָא עֵירוּב וְלֹא שִׁיתּוּף אֲמַר לֵיהּ מַאי נַעֲבֵיד מָר לָאו אוֹרְחֵיהּ אֲנָא טְרִידְנָא בְּגִירְסַאי אִינְהוּ לָא מַשְׁגְּחִי
וְאִי אַקְנִי לְהוּ פִּיתָּא בְּסַלָּא כֵּיוָן דְּאִי בָּעוּ לַהּ מִינַּאי וְלָא אֶפְשָׁר לִיתְּבַהּ נִהֲלַיְיהוּ בָּטֵיל שִׁיתּוּף
דְּתַנְיָא אֶחָד מִבְּנֵי מָבוֹי שֶׁבִּיקֵּשׁ יַיִן וָשֶׁמֶן וְלֹא נָתְנוּ לוֹ בָּטֵל הַשִּׁתּוּף
וְנַקְנֵי לְהוּ מָר רְבִיעֲתָא דְחַלָּא בְּחָבִיתָא תַּנְיָא אֵין מִשְׁתַּתְּפִין בָּאוֹצָר
וְהָא תַּנְיָא מִשְׁתַּתְּפִין אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא לָא קַשְׁיָא הָא בֵּית שַׁמַּאי הָא בֵּית הִלֵּל
דִּתְנַן הַמֵּת בַּבַּיִת וְלוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה כּוּלָּן טְמֵאִין
נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן הוּא טָמֵא וְכוּלָּן טְהוֹרִין חִישֵּׁב לְהוֹצִיאוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן אוֹ בַּחַלּוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה מַצִּיל עַל כׇּל הַפְּתָחִים כּוּלָּן
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים וְהוּא שֶׁחִישֵּׁב עַד שֶׁלֹּא יָמוּת הַמֵּת וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף מִשֶּׁיָּמוּת הַמֵּת
הָהוּא יָנוֹקָא דְּאִישְׁתְּפוּךְ חַמִּימֵיהּ אֲמַר לְהוּ רָבָא נִישַׁיְּילַהּ לְאִימֵּיהּ אִי צְרִיכָא נַחֵים לֵיהּ גּוֹי אַגַּב אִימֵּיהּ
אֲמַר לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא אִימֵּיהּ קָא אָכְלָה תַּמְרֵי אֲמַר לֵיהּ אֵימוֹר תּוּנְבָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּנָקֵט לַהּ
הָהוּא יָנוֹקָא דְּאִישְׁתְּפוּךְ חַמִּימֵיהּ אֲמַר לְהוּ רָבָא פַּנּוּ לִי מָאנֵי מִבֵּי גַבְרֵי לְבֵי נְשֵׁי וְאֵיזִיל וְאִיתֵּיב הָתָם וְאֶיבַטֵּיל לְהוּ הָא חָצֵר
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין בִּיטּוּל רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר אֲמַר לֵיהּ אֲנָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לִי דְּאָמַר יֵשׁ בִּיטּוּל מֵחָצֵר לְחָצֵר
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
מה הזאה שבות ואינה דוחה שבת - ואפי' במקום מצוה כגון לשחוט פסחו כדתנן בפסחים בפרק אלו דברים (ד סה:):
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
לשבות דלית ביה מעשה - וא"ת דבההוא ינוקא דלקמן דאמר להו רבא נשיילה לאימיה אי צריכא ניחיימוה ליה אגב אימיה כי לא צריכא נמי וכי לא היה נכרי בכל העיר שיאמרו לו שיחם בשביל הקטן למולו ובפ"ק דגיטין (דף ח: ד"ה אע"ג) פירשתי:
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
ולא שאני לך בין שבות שיש בו מעשה לשבות שאין בו מעשה. הרב בעל ההלכות ז"ל פירש: בין שבות שיש בה מעשה דישראל לשבות דאמירה לגוי שאין בו מעשה דישראל אלא אמירה בעלמא, וכן פירש ר"ח ז"ל, ולא גריס דהא מר לא אמר ליה זיל אחים ליה. ומכאן התיר לומר לגוי להביא איזמל או…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
א״ל ולא שאני לך כו׳. פי׳ בה״ג ז״ל בין שבות דהזאה שיש בו מעשה ע״י ישראל לשבות דאמירה לעכו״מז שאין בו מעשה ע״י ישראל כי אם דבור בעלמא ולא גריס דהא מר לא אמר ליה זיל אחים לי אלא זיל. והתיר הרב ז״ל מכאן כי מותר לומר לעכו״מז בשבת לעשות כל מכשירי מילה אפי׳ בדבר…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת עירובין Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin
גמרא, ניחום ליה אגב אימיה, עי' בר"ן פ"ב דביצה בההי' דממלאה אשה חבית מים שהעל' דריבוי הוי בישול גמור מדאורייתא, וההיא דהכא דניחום אגב אמיה, והיינו ע"י נכרי דשבות דאמירה לנכרי מותר לצורך חולה. ותמוה לי דא"כ ל"ל לומר דאגב אימיה נתיר לכתחילה להחם ע"י נכרי, ומה…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
בד"ה לשבות דלית כו' וא"ת דבההוא ינוקא כו' כי לא צריכא נמי וכי לא היה נכרי כו' עכ"ל דבריהם ע"פ פי' בה"ג דלומר לנכרי אפי' באיסור דאורייתא מקרי שבות דלית ביה מעשה ול"ג בשמעתין דהא מר לא אמר לנכרי זיל אחים והיא גירסת הרי"ף ע"פ פירושו כמ"ש הרא"ש כל זה בפרק ר"א…
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
רש"י בד"ה עד שלא כו' לשאר פתחים נמחק:
- גליון הש"ס על עירובין Gilyon HaShas on Eruvin
רש"י ד"ה פנו לי מאני וכו'. הלכך פונה כליו. ע' לקמן דף עט ע"ב תוס' ד"ה ואיבעית אימא:
- הגהות יעב"ץ על עירובין Haggahot Ya'avetz on Eruvin
תוס' ד״ה אמר כו' דרב אושעיא לחוד ור' כו'. נ"ב ע"פ אע"פ (ס״ב ב'):
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
ואמירה לנכרי שבות היא.
- רש"ש על עירובין Rashash on Eruvin
גמרא א"ל ולא שני לך כו' (דהא מר ל"א לעו"ג זיל אחים). כ"ז אשר סבבתי ל"ג התד"ה לשבות. ע' רש"ל ורש"א: