עירובין נב:
Eruvin 52b · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →כְּמַאן כְּרַב יוֹסֵף וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה
לָא כְּרַבָּה וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כֹּל שֶׁיָּכוֹל לְעָרֵב כּוּ': הָא תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא סָפֵק רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לָא תֵּימָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָפֵק עֵירַב סָפֵק לֹא עֵירַב הוּא דְּהָוֵי חַמָּר גַּמָּל אֲבָל וַדַּאי לֹא עֵירַב לָא הָוֵי חַמָּר גַּמָּל
אֶלָּא אֲפִילּוּ וַדַּאי לֹא עֵירַב הָוֵי חַמָּר גַּמָּל דְּהָא הָכָא וַדַּאי לֹא עֵירַב וְקָא הָוֵי חַמָּר גַּמָּל:
מַתְנִי' מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שְׁתַּיִם יִכָּנֵס שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי חֲנִינָא רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם לֹא יִכָּנֵס דִּכְתִיב אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ רַגְלְךָ כְּתִיב
וְהָתַנְיָא רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם יִכָּנֵס הָא מַנִּי אֲחֵרִים הִיא דְּתַנְיָא אֲחֵרִים אוֹמְרִים לִמְקוֹם שֶׁרוּבּוֹ הוּא נִזְקָר
אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא רַגְלוֹ אַחַת בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְרַגְלוֹ אַחַת חוּץ לַתְּחוּם יִכָּנֵס דִּכְתִיב אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ רַגְלֶיךָ קָרֵינַן
וְהַתַּנְיָא לֹא יִכָּנֵס הוּא דְּאָמַר כַּאֲחֵרִים דְּתַנְיָא לִמְקוֹם שֶׁרוּבּוֹ הוּא נִזְקָר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שְׁתַּיִם יִכָּנֵס שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס: וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַחַת יִכָּנֵס שְׁתַּיִם לֹא יִכָּנֵס לָא קַשְׁיָא הָא דַּעֲקַר חֲדָא וְקָם אַתַּרְתֵּי הָא דַּעֲקַר תַּרְתֵּי וְקָם אַתְּלָת
וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס כִּי תַּנְיָא הָהִיא לְמוֹדֵד דִּתְנַן וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה אֲפִילּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בִּמְעָרָה:
מַתְנִי' מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ חוּץ לַתְּחוּם אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת לֹא יִכָּנֵס רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת יִכָּנֵס שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת מִפְּנֵי הַטּוֹעִין:
גְּמָ' תָּנָא מִפְּנֵי טוֹעֵי הַמִּדָּה:
הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ
מַתְנִי' כֵּיצַד מְעַבְּרִין אֶת הֶעָרִים בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא פִּגּוּם נִכְנָס פִּגּוּם יוֹצֵא הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
כמאן - בעינן החזיק בדרך ולין פה וללישנא אחרינא הכי גרסינן כמאן דסגי ליה בהכי ואע"ג דלא אמר שביתתי במקום פלוני כרב יוסף אליבא דר' יוסי בר' יהודה לא כרבה ואליבא דרבי (יוסי ברבי) יהודה וה"פ כמאן הוי כרב יוסף ואליבא דרבי יוסי בר' יהודה דלא בעי אלא להחזיק והאי נמי…
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
כמאן כרב יוסף ואליבא דרבי יוסי - פירש הקונטרס דמאע"פ דייק דמשמע דמוחזק מלקנות שביתה ואם כן לא אמר אי נמי הכי דייק אי בעי תרתי דהחזיק וגם אמירה א"כ לימא הילכתא כרבי יהודה דבין לרב יוסף ובין לרבה לרבי יהודה בעי תרתי:
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
ר' שמעון אומר אפילו חמש עשרה אמה יכנס. ונראה מדברי הרב אלפאסי ז"ל שאין הלכה לא כר' אליעזר בהבלעת תחומין ולא כרבי שמעון במי שהחשיך חוץ לתחום, וכבר כתבתי למעלה (מה, א ד"ה ומדר' אליעזר, מד, א ד"ה דיקא) גבי פלוגתא דרבה ורב שימי גבי מי שיצא להציל, דמסתברא דהלכה…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
תנינא חדא זימנא. פיר׳ והכא נמי איר׳ מאיר לאפוקי מדרבי יהוד׳ קא אתי מסתיי׳ דליתני הרי זה ספק דהא ידעינן דכל ספק עירוב לכ״ע הרי זה חמר גמל והאי נמי טעמ׳ של ר׳ מאיר משו׳ ספק הוא לפי הפירוש הנכון והא דמפרקי׳ דאצטריך משו׳ דסכא ודאי לא עירוב. ה״פ דאין ספק זה שלא…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
תוס' בד"ה כמאן כרב יוסף כו' דמאע"פ דייק כו' א"נ כו' אי בעי תרתי כו' עכ"ל כל דיבור זה סתמו לפי פי' ולשון בתרא של רש"י וכפי שהסכימו התוס' לעיל בשם ר"י לאותו הפירוש אבל הוא תמוה שבדיבור התוס' שאחר זה המתחיל תנינא כו' דהוי הכא ספק לר"מ כו' עכ"ל כל זה הדיבור סתמו…
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
גמרא הוא נזקר. נ"ב ס"א נזדקר:
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
א"ל בית הכא וקדים זיל כדרב יוסף אליבא דר' יוסי ב"ר יהודה.
- רש"ש על עירובין Rashash on Eruvin
רש"י בד"ה מפני הטועים. והאחיזה טפח וחצי אצבע. (בנדה כו) אמרי' כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן טפח ופי' הר"ן בר"ה דכדי אחיזה אין בו טפח רק כדי שיראה כו' משלימו ולפי דברי התו"ח שהבאתי בריש מכילתין היה מקום ליישב קצת אבל כבר השבתי עליו ע"ש ואולי משום דצריך…