עירובין לח.
Eruvin 38a · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ אָמַר לָהֶן לִכְשֶׁיִּבָּקַע:
מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין וְאוֹמֵר עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי עֵירוּבִי בַּשֵּׁנִי וּבְרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אוֹ מְעָרֵב לְרוּחַ אַחַת אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כׇּל עִיקָּר אוֹ מְעָרֵב לִשְׁנֵי יָמִים אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כׇּל עִיקָּר
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו וְנוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ בַּשֵּׁנִי מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ וּבָא לוֹ וְנִמְצָא מִשְׂתַּכֵּר בַּהֲלִיכָתוֹ וּמִשְׂתַּכֵּר בְּעֵירוּבוֹ
נֶאֱכַל בָּרִאשׁוֹן עֵירוּבוֹ לָרִאשׁוֹן וְאֵין עֵירוּבוֹ לַשֵּׁנִי
אָמַר (לָהֶן) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדִים אַתֶּם לִי שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת:
גְּמָ' לְרוּחַ אַחַת מַאי נִיהוּ לִשְׁנֵי יָמִים לִשְׁנֵי יָמִים מַאי נִיהוּ לְרוּחַ אַחַת הַיְינוּ קַמַּיְיתָא
הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְיוֹם אֶחָד חֶצְיוֹ לַצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ לַדָּרוֹם אָמַר לָהֶן אֲבָל כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְיוֹם אֶחָד חֶצְיוֹ לַדָּרוֹם וְחֶצְיוֹ לַצָּפוֹן כָּךְ אֵין מְעָרְבִין לִשְׁנֵי יָמִים יוֹם אֶחָד לַמִּזְרָח וְיוֹם אֶחָד לַמַּעֲרָב
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם קְדוּשָּׁה אַחַת הָכָא שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת
אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִם עֵירַב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֵין יוֹצֵא עָלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי
אָמְרוּ לוֹ אֲבָל הָא לָאיֵי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן וְרַבָּנַן סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לְהוּ וְהָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין מְעָרְבִין בַּתְּחִילָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אָמַר לָהֶן אֲבָל הָא לָאיֵי קְדוּשָּׁה אַחַת הִיא
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם מִשּׁוּם הֲכָנָה
תָּנוּ רַבָּנַן עֵירַב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן אֵין יוֹצֵא עָלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי דִּבְרֵי רַבִּי
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
מתני' מערב אדם שני עירובין - אם היה צריך יום ראשון לילך לכאן ויום שני לילך לכאן יכול לערב למזרח ולמערב ערב יו"ט הראשון:
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
אי אתה מודה שמא יבקע הנוד - תימה להנהו דמפרשי טעמייהו משום דאין ברירה או משום ראשית כו' כיון דקתני סיפא אי אתה מודה שמא יבקע הנוד מנא להו דלא הוה טעמא מש"ה וי"ל דידע הש"ס שאין זה עיקר טעם ואע"פ שהן עצמן לא היו חושבים זה הטעם עיקר מ"מ היו שואלין אותו לדעת מה…
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
מתני': יו"ט הסמוך לשבת וכו'. מערב אדם שני עירובין. כלומר: בפת ונותן אחד למזרח העיר ואחד למערב העיר וכל אחד ואחד קונה לו ביומו. ודוקא במניח את שניהם מערב יום טוב, אבל לערב ערב יום טוב למזרח ולמחר ערב שבת למערב לא, לפי שאין מערבין לכתחילה מיום טוב לשבת. ואף על…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
מתני׳ ר׳ אליעזר אומר י״ט הסמוך לפני שבת בין מלפניה בין מלאחרי׳ מערב אד׳ שני עירובין. פי׳ בפת ונותן א׳ למזרח וא׳ למערב כדי שיהא העירוב הא׳ קונה לו שבית׳ למזרח והעירוב השני קונה לו שביתה למערב ליום השני וכדמפ׳ ואזיל וקסבר ר׳ אליעזר די״ט ושבת שתי קדושות הם וכיצד…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת עירובין Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin
גמרא, אמרו לו לר' אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין בתחילה מיו"ט לשבת [אלמא קדושה אחת היא ולמה ביו"ט הסמוך לשבת יכול לערב בראשון למזרח ובשני למערב]. תימא הא גם אינהו לנפשייהו ע"כ ס"ל דגם אם שתי קדושות נינהו מ"מ אין מערבין מיו"ט לשבת, דהא דקאמרי במתני' כיצד הוא…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
פרש"י בד"ה ואומר כו' ועירובו של מערב יקנה לי בבה"ש דלמחר לצורך יום ב' כו' עכ"ל ר"ל ומניח שם העירוב בעי"ט דהכא ליכא לפרושי דנוטל ובא לו וחוזר ומוליכו בשני כו' כדלקמן דא"א להוליכו בשני לצד מערב דלא יכול לילך כלל מחוץ לעיר ביום שני לצד מערב למאי דס"ד דמנח אלפים…
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
רש"י בד"ה אי אתה כו' כל עיקר לב' כו' הד"א:
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
מתני' ר' אליעזר אומר יו"ט הסמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה מערב שני עירובין ואומר כו'.
- רש"ש על עירובין Rashash on Eruvin
רש"י (במשנה) ד"ה מערב. יכול לערב כו' ערב יום הראשון. כצ"ל וכ"ה בהרע"ב. וכתב התוי"ט משום יו"ט שחל אחר השבת כו' ע"ש אבל מה יענה במה שפי' במשנה הסמוכה בב' יו"ט של ר"ה ג"כ שמניחן בעיו"ט ועיין מהרש"א: