חידושי הלכות על עירובין לח.

פרש"י בד"ה ואומר כו' ועירובו של מערב יקנה לי בבה"ש דלמחר לצורך יום ב' כו' עכ"ל ר"ל ומניח שם העירוב בעי"ט דהכא ליכא לפרושי דנוטל ובא לו וחוזר ומוליכו בשני כו' כדלקמן דא"א להוליכו בשני לצד מערב דלא יכול לילך כלל מחוץ לעיר ביום שני לצד מערב למאי דס"ד דמנח אלפים מכאן ואלפים מכאן וע"כ צריך להניח גם העירוב של צד מערב בערב י"ט וק"ל:

תוס' בד"ה ור' אליעזר כו' ומיהו התם דקאמר ר' מערבין עירובי חצירות אבל לא עירובי תחומין מ"ט כו' עכ"ל ויש לדקדק למאי דמסקינן בשמעתין דר' אית ליה קדושה אחת אמאי מערבין עירובי חצירות דהא מאן דאית ליה קדושה א' אין מערבין אף עירובי חצירות כמ"ש התוס' דכן הקשו לו רבנן לר"א ויש ליישב לפי תירוץ התוס' שכתבו לענין הכנה דבהכי פליגי רבי ורבנן כו' בכה"ג נמי איכא למימר דפליגי ר' ורבנן בקדושה א' דר' סבר לא שייך איסור קדושה א' בעירובי חצירות כיון דבי"ט שרי להוציא מחצר לחצר וסוגיא דהכא אליבא דרבנן דפליגי עליה דר' אזלא וק"ל:

בד"ה משום הכנה כו' ועוד דתניא בפ"ק דביצה דר"א אומר ביצה תאכל היא כו' עכ"ל ולמאי דקאמר הכא דר"א אית ליה הכנה הא דתניא ר"א אומר ביצה תאכל כו' אליבא דב"ש מתניי' ומיהו אע"ג דשמותי הוא ס"ל בהא כב"ה דאסרי ביצה משום הכנה כדאמר הכא תלמודא ומי שהגיה כאן ת"ר א"ל כו' טועה הוא דא"כ תקשי מהך ברייתא דהכא דאית ליה לר"א הכנה אהא דבעי למימר בפ' אילו עוברין דלית ליה הואיל ולית ליה הכנה אלא תלמודא מהדר הכי לאוקמי מלתיה דר"א כפי המסקנא דהתם דאית ליה הואיל ואית ליה שפיר הכנה וק"ל: