רש"ש על עירובין לח.

רש"י (במשנה) ד"ה מערב. יכול לערב כו' ערב יום הראשון. כצ"ל וכ"ה בהרע"ב. וכתב התוי"ט משום יו"ט שחל אחר השבת כו' ע"ש אבל מה יענה במה שפי' במשנה הסמוכה בב' יו"ט של ר"ה ג"כ שמניחן בעיו"ט ועיין מהרש"א:

[רש"י ד"ה או אינו מערב כל עיקר. אפילו לצד א' ולהיות כו'. כצ"ל] :

תוס' ד"ה אי. תימא כו' מנ"ל כו'. עי' בסוכה בסוגיא זו ותראה דמפני דמצינו לר"י דאינו חושש למיתה וכש"כ דלא ה"ל לחוש לבקיעת הנוד הוכרחו לזה:

תד"ה ור"א. עי' מהרש"א שהקשה דרבי אדרבי ואישתמיטתיה שכבר קדמוהו התוס' בזה (בביצה ס"ד טז) ובהרר"י מוכח שהיה הגי' לפניו ר' יוסי בהברייתא דהכא במקום רבי והוא נכון דר' יוסי הוא בר פלוגתא דר"י בכ"מ ורבי תלמידו וא"כ ממילא נפלה קושיתם רק דדבריו תמוהים במש"כ דאע"ג דאזיל לחומרא דאינו יכול לערב לב' רוחות ע"ש דבגמרא מוכח להדיא דסובר לגמרי כר"א אף לקולא מדפריך וליחשוב נמי רבי: