ארץ צבי (פרומר) א פד

בלא מצו' רק במקרה נזדמנו יחד המצו' והעבירה אז י"ל דיוצא ידי מצו' אף במקום עבירה ואין עבירה מכבה מצו' וע' תוס' נזיר (ב':) משא"כ בזה דלא משכח"ל לה לעבירה בלא מצו' בודאי נפקע כל המצו' אם קורא בע"פ והוי כעין תנאי להמצו' שלא יהי' בע"פ, וכעי"ז כ' הפוסקים לענין לאו דלא תשחט על חמץ דל"ש בי' עדול"ת כיון דהלאו כתי' אצל העשה חשיב כעין תנאי להמצו', וכל שקורא שלא מתוך ס"ת כשר חשיב בע"פ כנ"ל אך היום משום עת לעשות התירו לקרות מכל הספרים כדאי' באו"ח (סי' של"ד) ונלע"ד דהיתר זה אינו רק לענין האיסור שאסור לומר תורה שבכתב בע"פ אבל לא לענין קיום מצו' לימוד תורה שבכתב דלענין זה ל"ש ההיתר דעת לעשות דזה לא התירו רק מחשש שכחת התורה אבל לא בשביל מצות ת"ת ואדרבא כיון דמה"ת אינו מקיים בזה מצו' ואדרבא איסורא קעביד א"כ אינו לצורך מצות ת"ת כלל רק משום חשש שכחת התורה ולענין זה מספיק היתר הלימוד לבד ולא לחדש מצות ת"ת שמה"ת אינו מקיים דזה אינו צורך. ואף שכתבתי לעיל דהטעם שאינו מקיים המצו' משום מהב"ע הוא וכאן כו"ע מודו דלא יצא וא"כ לכאו' אחר שהתירו חז"ל ללמוד פקע העבירה י"ל דאע"ג דהתירו מ"מ לא נפקע האיסור לגמרי כיון שאינו אלא דחוי' דומה לפסחים (פ"ד.) דטומאה דחוי' בצבור פסח פסול מקרי וכ"כ להדי' בס' הטהור אבני נזר יו"ד (סי' שע"ו סקי"ב) עיי"ש ואף דבעלמא פשיטא דכה"ג ל"ח מהב"ע מ"מ בנ"ד דהוי כעין תנאי המצו' שלא יהי' בו חסרון זה דבע"פ כל כמה דלא פקע האיסור מכל וכל עדיין חשוב חסרון ולא מקיים המצו'

אך נראה דמ"מ מקיימים מצות ת"ת בתורת תושבע"פ דלעולם בכל תורה שבכתב תרתי איתנייהו בה תורה שבכתב ותורה שבע"פ דכל תורה שבע"פ הוא רק פי' וביאור לתורה שבכתב וא"כ יש בכלל מאתים מנה וע' תוס' שבת (קט"ו.) סוד"ה לא נתנו ושו"ע או"ח (סי' של"ד סי"ב), והנה ברב ז"ל סוף פ"ב מה' ת"ת כ' דתורה שבכתב מקיים מ"ע אף כשלומד ואינו מבין משא"כ בתורה שבע"פ עיי"ש והביאור כנ"ל דכל ענין תורה שבע"פ שהוא ביאור לתורה שבכתב וכשאינו מבין אינו כלום משא"כ תורה שבכתב עצם המלות מצו' ודומה לתוקע לשיר דיצא, ע"כ כשלומד תורה שבכתב וגם מבין יש ב' דברים מצד עצם המלות הוא תורה שבכתב גרידא ומצד הבנת הענין חשיב תורה שבכתב ותושבע"פ יחד ומ"מ הדין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן ע"פ משום דתורה שבכתב חשוב בין מצד המלות בין מצד נושא הענין ותורה שבע"פ ל"ח רק מצד נושא הענין לבד ע"כ צד תורה שבכתב שבו יותר עיקרי ואח"כ כשנתרבה השכחה חידשו חז"ל היתר למיזל בתר מהות תורה שבע"פ שבו ושלא יתבטל מהות תושבע"פ לגמרי לגבי תורה שבכתב

ובזה יש לבאר הדרש שדרשו ז"ל היתר זה מפסוק עת לעשות לה' הפרו תורתך, תורתך נקרא תורה שבכתב שהוא מהשי"ת עצמו (ואף דגם תושבע"פ הוא מהשי"ת אבל מצוותו בכך שיצא הדבר לפועל ע"י חז"ל ע"ד יום א' הוסיף משה מדעתו, וע' תפארת ישראל למהר"ל ז"ל (פרק כ"ז) וז"ל דודאי כל מה שהוציאו חז"ל מן הכתוב ע"י דרשה שלהם נקרא הכל דברי חכמים ודעתם אף שהוא נרמז בתורה והוא מה"ת עיי"ש וע' אדרת אליהו ר"פ משפטים] וזה חשיב הפרה וביטול קצת לתורה שבכתב שלא יחשב עיקרי דא"כ הי' מתבטל מהות תושבע"פ לגבי' אך שהם ז"ל עשו חשיבות למהות תושבע"פ שלא יתבטל למהות תושב"כ שבו וזה קצת מיעוט חשיבות לתורה שבכתב וזה הפרו תורתך ובזה א"ש למה לא הביאו פסוק זה בכ"ד שעקרו חז"ל ד"ת כגון שגזרו שלא לתקוע בשבת ושלא ליטול לולב בשבת משום גזירה שמא יעבירנו הו"ל לאתויי הך קרא דעת לעשות וגו' הפרו תורתך ולפמ"ש א"ש: **(ובמשנה ר"פ הרואה שהתירו לשאול שלום בשם משום עת לעשות לה' הפרו תורתך וק' ג"כ כנ"ל למה לא מייתי קרא זה על כל עדול"ת, וי"ל לפמ"ש מהר"ל ז"ל בנתיב השלום טעם שהתירה תורה למחוק השם הק' כדי לעשות שלום בין איש לאשתו ולא מצינו שהתירו איסור זה בשביל צורך אחר וכ' משום דשמו של הקב"ה שלו' כדאי' בשבת (י':) וכשמוחק שם כדי לעשות שלו' הרי חוזר וכותב שם בדב"ז עצמו שהרי עושה שלום עכ"ד הנעימים דפח"ח

ובזה יל"פ דרשה הנ"ל עת לעשות לה' [היינו לעשות את השם הק' דהיינו ע"י שאילת שלו' בשם גורם שלום וחשיב עי"ז שעושה את השם] הפרו תורתך דמותר להפר תורה בשביל זה וא"כ אין ללמוד מזה לשאר עדול"ת:)****(ובמשנה ר"פ הרואה שהתירו לשאול שלום בשם משום עת לעשות לה' הפרו תורתך וק' ג"כ כנ"ל למה לא מייתי קרא זה על כל עדול"ת, וי"ל לפמ"ש מהר"ל ז"ל בנתיב השלום טעם שהתירה תורה למחוק השם הק' כדי לעשות שלום בין איש לאשתו ולא מצינו שהתירו איסור זה בשביל צורך אחר וכ' משום דשמו של הקב"ה שלו' כדאי' בשבת (י':) וכשמוחק שם כדי לעשות שלו' הרי חוזר וכותב שם בדב"ז עצמו שהרי עושה שלום עכ"ד הנעימים דפח"ח

ובזה יל"פ דרשה הנ"ל עת לעשות לה' [היינו לעשות את השם הק' דהיינו ע"י שאילת שלו' בשם גורם שלום וחשיב עי"ז שעושה את השם] הפרו תורתך דמותר להפר תורה בשביל זה וא"כ אין ללמוד מזה לשאר עדול"ת:)****(ובמשנה ר"פ הרואה שהתירו לשאול שלום בשם משום עת לעשות לה' הפרו תורתך וק' ג"כ כנ"ל למה לא מייתי קרא זה על כל עדול"ת, וי"ל לפמ"ש מהר"ל ז"ל בנתיב השלום טעם שהתירה תורה למחוק השם הק' כדי לעשות שלום בין איש לאשתו ולא מצינו שהתירו איסור זה בשביל צורך אחר וכ' משום דשמו של הקב"ה שלו' כדאי' בשבת (י':) וכשמוחק שם כדי לעשות שלו' הרי חוזר וכותב שם בדב"ז עצמו שהרי עושה שלום עכ"ד הנעימים דפח"ח

ובזה יל"פ דרשה הנ"ל עת לעשות לה' [היינו לעשות את השם הק' דהיינו ע"י שאילת שלו' בשם גורם שלום וחשיב עי"ז שעושה את השם] הפרו תורתך דמותר להפר תורה בשביל זה וא"כ אין ללמוד מזה לשאר עדול"ת

)** ונשוב לנ"ד דכשלומדין תורה שבכתב שלא מתוך ס"ת הכשר אינו מקיים מצות לימוד תורה שבכתב רק תושבע"פ, אמנם בברכת כהנים י"ל דיי"ח ת"ת שבכתב אף בע"פ כיון דמצו' לכהנים לברך את ישראל והם צריכין לברך בע"פ ולא מתוך הכתב ומצוותו בכך וכן מצו' על הישראל להתברך מן הכהנים בכל יום כמ"ש בס' חרדים ובת"ת אמרי' שומע כעונה כמ"ש תוס' ברכות (כ':) ד"ה כדאשכחן בסיני וא"כ ישראלים השומעים מן הכהנים ברכת כהנים ע"פ חשיב כאלו אמרו בעצמן

ולכאורה יש לדחות דל"ש כאן שומע כעונה דכיון דרוצים להתברך מן הכהנים א"כ א"ת שוכ"ע יחשב כאלו הם אמרו ג"כ אותן הדיבורים יברכך ה' וגו' ולשון זה אין שייך אצלם רק להתכוון לקבל הברכות, ושוכ"ע לא מצינו רק כשרוצה לצי"ח באותו דיבור ממש של העונה וכן בתוס' ברכות (כ':) ששמעו עשרת הדברות חשוב כאלו למדו בעצמן עשרת הדברות משא"כ כאן רוצין להתברך וא"כ ל"ש לומר שחשוב כאלו אמרו בעצמן אותן המלות דזה מתנגד להמכוון שיתברכו ולא שיאמרו אותן המלות דהמכוון לברך אחרים, אמנם מצינו גם כה"ג שוכ"ע והוא בברכות (נ"ד:) דאם אמר בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא יצא החולה ידי ברכת הגומל ואף דשם ל"ש גבי החולה אותן המלות ממש דהוא צריך להודות על עצמו וצ"ל דכיון דהמכוון א' שייך שוכ"ע וא"כ ה"ה בנ"ד. וכיון דהותר ברכת כהנים בע"פ בין בכהנים בין בישראל הותר אצלם בכל זמן כעין דעת ר"ת ז"ל בכלאים בציצית דהותר אפי' בלילה ובנשים דלאו זמן ציצית משום הואיל ואשתרי אשתרי, בפרט דאיתא בטוש"ע (סי' מ"ט) דדבר ששגור בפיו מותר לומר בע"פ וב"כ שגור בפיו דמצו' להתברך בכל יום מה"ת ואף היום בחו"ל שאין נו"כ בכל יום מצד המנהג כמ"ש הרמ"א (סי' קכ"ח) מ"מ שגור בפיו מחמת הש"צ שאומרו בכל יום בתפלה וכיון דהותר לגמרי בע"פ ולא משום דחוי' ממילא יוצא בו יד"ח לימוד תורה שבכתב אף שלא מתוך ס"ת ע"כ בחרו בברכת כהנים אחר ברה"ת כדי לשנות על אתר גם תורה שבכתב ע' תוס' ברכות (י"א:) בשם ירושלמי: סימן כא

ליישב מנהג כל ישראל לומר ק"ש בבוקר אצל אתה הוא אפילו אם מתפלל תוך זמן ק"ש ולכאורה אין נכון לעשות כן כמ"ש ב"י (סי' מ"ו) בשם הרא"ה