ארץ צבי (פרומר) א עה

מעשה, וה"נ בנ"ד אף דצריך הקביעות כדי שיהי' המצו' ע"י מעשה מ"מ ל"ח עצם המצו' רק הוויית המזוזה בבית

אך ק' לפ"ז בתפלין ש"ר דל"כ וקשרתם רק והיו דומי' דמזוזה כנ"ל] וא"כ להרמב"ם יהי' מותר להניחן אחר שקה"ח כיון דלרמב"ם אין איסור רק בההנחה. ובש"ר אין ההנחה מצו' רק משך הווייתן על הראש, ובמשך הוויית התפלין על גופו אין איסור כלל אחר שקה"ח, וע"כ דגם בש"ר חשיב ההנחה ג"כ מצו' וא"כ ה"ה במזוזה, ויש לדחות דתפלין ש"י וש"ר א' הן ואין לחלק ביניהם וכעי"ז כ' בקסה"ס (סי' כ"א סק"ב) על דברי רמב"ם דתפלין פסולין ע"י נכרי ואשה מפני השין שבה וכ' בקסה"ס דמ"מ ה"ה בשל יד אף דליכא שין פסול ע"י הפסולין לכתיבה דאין לחלק ביניהם, וע"כ כמו דבש"י המצו' הקשירה כמו כן בש"ר, אבל מתפלין למזוזה אין ראי' שהם ב' מצוות שונות: סימן טז. ב"ה, ועש"ק תולדות ר"ח כסלו תפר"ח לפ"ק זאוויערצע יצ"ו. שוכ"ט לתלמידי אהו' האברך החו"ב מ' חיים יצחק נ"י בטשעלאדז

א) יקרתו הגיעני זה כביר ולרגלי טרדותו לא השבתיו עד כה והנני בזה להשיבו קצת בס"ד אשר הקשה דמי שהוגדל ונעשה בר מצוה בלילה יהי' חייב לחזור ולומר ברכת התורה דבבוקר הי' קטן ואין דרבנן פוטר דאורייתא יפה העיר, ונלענ"ד לפי המבואר ברבינו יונה ברכות דכמו דאהבה רבה של שחרית פוטר ברה"ת כמו כן אהבת עולם בערבית פוטר ברה"ת שנזכר בו ג"כ תורה [תורה ומצות חקים ומשפטים אותנו למדת] וא"כ יי"ח בלילה בברכת אהבת עולם דערבית, אך ק' דבירושלמי הובא בתוס' והוא ששנה על אתר וי"א דאפי' קורא ק"ש תיכף ל"ח שנה על אתר עי' ב"י (סי' מ"ז) וי"ל דבסברא זו שאינו מועיל ק"ש לענין שיחשב שנה על אתר דרבנן היא משום שאין ניכר שהוא לשם ברה"ת אבל מה"ת ודאי חשיב שנה על אתר ולענין חיוב דרבנן שנשאר אחר אהבת עולם שוב מועיל ברה"ת של בוקר שלפני', מ"מ יותר נכון ללמוד תיכף אחר תפ"ע בליל שנעשה בר מצוה

אך לפי זה יצמח דאף לנוהגין בכ"מ שמתפללין ערבית מבעו"י כמ"ש רש"י ותוס' ריש פ"ק דברכות וסומכין על ק"ש שעל המטה, מ"מ מי שנעשה בר מצוה באותו לילה לא יתפלל ביום רק בלילה ממש דביום אכתי הוא דרבנן ול"מ אהבת עולם לפטור ברה"ת [ומצד ק"ש דאורייתא הי' לו עצה לצי"ח בק"ש שעל המטה כמ"ש דאז כבר הוא בר מצו' מה"ת וברכות ק"ש דרבנן מועיל גם ביום בעת חיובו מדרבנן אך לפי הנ"ל צריך להמתין עם הברכות ג"כ עד צה"כ מצד ברה"ת] גם יש אנשים שמתפללין ערבית באיחור גדול ובליל שנעשה בר מצוה צריך להתפלל תיכף בצה"כ כדי שיהי' מותר ללמוד ובזה יש לבאר מה דמתחיל רבי מסכת ראשונה דברכות בדין ק"ש של ערבית וכבר כ' בחי' הרי"מ זצ"ל משום דמצוה ראשונה משנעשה בר מצוה הוא ק"ש ודפח"ח, ולענ"ד הקלושה יש להוסיף נופך דלכאורה מי לא משכחת לי' שיעשה מצוה א' בלילה משהגדיל קודם שיתפלל כגון שנזדמן לו למיתב ריפתא לעני או לבקר חולים או שאר מצוה וגמ"ח וכדומה ונלע"ד לפימש"כ בחדושי לבכורות דאע"ג דהפוסקים כתבו דברכת המצות דרבנן ומקורו בברכות (ט"ו.) אבל תרומה משום ברכה הוא וברכה דרבנן מ"מ היי"ד אם בירך בבוקר ברכה"ת ומה"ת ברכה"ת פוטר כל המצות דבמה שמברכין שנתן לנו את תורתו הרי כל תרי"ג מצות בכלל אבל מי שעדיין לא ברך ברכה"ת ברכת המצות דאורייתא, וחילי דהנה בבכורות (כ"ט.) הנוטל שכר לדון דיניו בטלים להעיד עדותיו בטלים וכו' ובגמ' מנה"מ אר"י אמ"ר דא"ק ראה למדתי אתכם וגו' מה אני בחנם אף אתם בחנם, וקשה לי דהא תינח תורה מצות מנלן וכ"ת דילפינן מצות מתורה א"כ קשה למה ברכת המצות דרבנן נילף מתורה דבה"ת דאורייתא, ואמרתי דאדרבא מכח הסוגיא הנ"ל יש טעם למה ברהמ"צ דרבנן דכיון דחזינן דאע"ג דליכא קרא רק על התורה שיהי' בחנם ילפינן ממנה מצוה הנה דמצוה בכלל תורה הוא א"כ כשמברך בבקר ברכה"ת פוטר כל המצות שיעשה ביום זה דמצוה בכלל תורה, ולפי"ז יצמח דאם עדיין לא בירך ברה"ת ברהמ"צ דאורייתא, ויצמח עוד חידוש לפי המבואר בתוספי רא"ש ברכות (ט"ו.) דאם ברהמ"צ הי' דאורייתא הי' מעכב המצוה א"כ קודם ברכת התורה דברכת המצוה דאורייתא אפשר שמעכב המצוה, ובזה א"ש דברי הספרי פ' תבא הובא ברש"י ולא שכחתי מלברכך על הפרשת מעשר והק' הרא"ם דהא בהמ"צ דרבנן, ולהנ"ל א"ש דקאי על ברה"ת או כשירצה להפריש קודם ברה"ת צריך לברך על הפרשת מעשר: **(ועוד נראה ליישב ד' הספרי לפמ"ש בלקוטי תורה תהלים עה"פ עוברי בעמק הבכא דעיקר אכילה לצורך בירור וכו' והצדיק בברכתו שמברך על המאכל הוא מברר, ולכאו' ק' דהא ברה"נ דרבנן וקודם שתקנו חז"ל נוסח ברכות הלא הי' ג"כ צריך בירורין וצ"ל דקודם, שתקנו הברכות הי' הבירורין ע"י כוונה באכילה לש"ש ואח"כ תקנו שיהי' כוונה זו בדיבור הברכה שעדיף יותר מכוונה לבד, ואעידה לי ב' עדים ע"ז א' דבברכות (כ"א.) ילפי' ברה"ת מכי "שם" ה' אקרא, הנה דהברכה הוא ענין לשמה של התורה, השני מריטב"א פסחים (ז'.) דהא דבעי עובר לעשייתן משום דעבודת הנפש קודם לעבודת המעשה ועיי' הק' לתקו"ז (די"ג.) ובגי"ד כוונה דאיהו, מחשבה צריך לאקדמא למצו', וככה י"ל לענין ברהמ"צ דבשעה"ק לרח"ו ז"ל דאחר חטא עה"ד טו"ר נתערב בכ"ד טו"ר ואפי' במצוות עיי"ש וע"כ גם במצו' צריך בירורין והיום הוא ע"י ברכה ומעיקרא הי' ע"י כוונה זכה ונקיי' לבד וע"ז קאי ולא שכחתי ומדוקדק ביותר לשון לא שכחתי דהיינו שלא חיסר הכוונה והזכרון מן המצו' אך היום שעושין בירורין אלו באמצעות ברכה נקיט הספרי קושטא דמלתא וכ"ה לא שכחתי מלברכך וי"ר שלא יאמר פי דבר שלא כרצונו ית'

]:)** והשתא דאתית להכי נלע"ד עוד דכל המצות שלא תקנו להם חז"ל ברכה וכמבואר טעם לזה בשו"ת הרשב"א ובאבודרהם בשם ר"י בן פלט כ"ז משום דברכהמ"צ דרבנן הקילו בשביל טעם כ"ד לפוטרן אבל כ"ז שלא בירך ברכה"ת אפשר שאין לסמוך על טעמים אלו כיון דאז חיוב ברהמ"צ דאורייתא וא"כ אין לעשות שום מצוה דאורייתא (שלא תקנו לה ברכה] לפני בה"ת כדי שתפטרנו ברכה"ת, ואם כנים הדברים מי שנעשה בר מצוה בלילה אין לו לעשות שום מצוה ואפי' למיתב רפתא לעני עד שיקרא ק"ש וברכותי' כדי לפוטרן בברכת אהבת עולם ע"כ במי שנעשה ב"מ בהכרח שתהי' אצלו מצוה ראשונה, ק"ש וברכותי'

ובני החתן מר אברהם דוד שיחי' הזכירני עתה מה שחידשתי זה כביר דלפמ"ש האבנ"ז יו"ד ת"ב (סי' של"ט סק"ט) דקטן הנימול חשיב הוא עצמו מתחייב במצות