ארץ צבי (פרומר) א סז

בשטמ"ק ערכין (דף י"א.) בהא דשיר מעכב את הקרבן אין הפי' שהקרבן פסול בלא שיר אך שהוא חיוב גמור ומעכב א"ע שצריך לעשות כן מה"ת עיי"ש וכעי"ז כ' בגבורות ה' פמ"ח לענין מצה דאם אין רק מצה עשירה צריך לאכול לקיים עכ"פ מצ"ע דבערב תאכלו מצות אע"ג דכתי' ג"כ לחם עוני ואינו מקיים מצו' דלחם עוני מ"מ גוף עשה דאכילת מצה מיהו מקיים

עוד מצאתי כזה (בזבחים ק"י:) ומודה ר"א בדמים דתני' ר"א ורש"א ממקום שפסק משם הוא מתחיל ע"ש ואע"ג דס"ל לר"א דאין חייב בחוץ על חצי מתיר ובחטאת הפנימיות דכל המתנות מעכבות מ"מ מודה דחייב גם על מתנה א' בחוץ משים דמשכח"ל אם נשפך אחר מתנה א' אח"כ כשמביא קרבן אחר אי"צ לחזור ולהזות הזאה הראשונה ע"כ זה חשיב מתיר שלם. ואע"ג דכל המתנות מעכבות ואיך נאמר דחשיב מתיר שלם] מ"מ גם מתנה א' בע"כ שם מצוה עלה ושאר מתנות אין מעכבות אותה מתנה שלא יהי' שם מצו' עלה רק שמעכבות א"ע שאין יי"ח בלעדן והוא כנ"ל

וע' רשב"א ר"פ התכלת בד"ה מ"ט שכ' דתכלת אין מעכב את הלבן ואפי' מצו' מן המובחר ליכא ולכאו' פלא דא"כ מה מצו' איכא בתכלת. ונראה כוונתו דתכלת אין מעכב את הלבן אפי' למצו' מן המובחר ומקיים בלבן עצמו אפי' מצו' מן המובחר אף בלא תכלת ומ"מ תכלת מצו' שלימה לעצמה והחיוב בה מצד עצמה והוא כעין נ"ד

ולפ"ז י"ל דהרמב"ם ס"ל לחלק בין שלילת מרובעות דאז אע"ג דמעכב שאין יי"ח גם בדיעבד חיוב זה דמרובעות מ"מ אין מעכבת את כל מצות תפלין וגם בלי מרובעות שם מצו' עלה ודומה לחיוב יעו"י שמעכב ומ"מ שם תפלה עלה גם בלא יעו"י וה"נ חיוב מרובעות מעכבת א"ע שחיוב גמור לקיים פרט זה דמרובעות אפי' בדיעבד ומ"מ אין מעכבת את מצית תפלין, משא"כ בעגולה אין שם מצו' עלה כלל והרמב"ם דייק זה מהא דבמגילה העושה תפלתו עגולה אין בה מצו'. ואלו במנחות (ל"ה.) בתפלין מרובעות לא אמרי' שאם אינה מרובעת אין בה מצו'. ובמגילה (כ"ד:) דפריך לימא תנינא להא דת"ר תפלין מרובעת הללמ"ס, דהמקשה הי' סבור דשניהם דין א' להם וע"ז משני מתני' דעבידא כאמגוזא ואז אין בה מצו' כלל כלשון הרמב"ם פ"ד מה"ת העושה תפלתו עגולה אי"ב מצו' "כלל" משא"כ הא דתפלין מרובעות הללמ"ס זה דין אחר דבעינן מרובעות בחיוב גמור אבל מ"מ אינו מעכב את כל המצו'

ו) גם ראיתי בחסל"א (סי' ח') בנמחה ונתקלל חודי התפילין בראשן כ' די"ל דלא בעינן מרובע בכל משך הבתים מראשן עד סופן כל שיש רבוע ברובן שפיר דמי וה"ר ממזבח שלמטה ל"ה מרובע כמ"ש התוס' זבחים (נ"ד.) ד"ה רב וראיתי במ"ב (סי' ל"ב) בבה"ל כי להיפך דבכל משך ארכן פוסל אם אינו מרובע וה"ר מהא דפגימת המזבח טפח ופסולו משום רבוע כתוס' סוכה (נ"א.) ושם מסתמא פוסל פגימה בכ"מ מן המזבח עיי"ש

ולענד"נ לתמוך בימין החסל"א בזה דאי נימא דזה דומה למזבח ובכ"מ ממנו פוסל פגימה ואפי' באמצע העור בחוץ דומי' דמזבח דפוסל בו פגימה בכ"מ מן המזבח א"כ איך מצאנו ידינו ורגלינו בשין של תפלין ש"ר הרי עי"ז מתקלקל הרבוע, ואין לומר דשא"ה דא"א בענין אחר ומצוותו בכך ז"א דיש עצה לעשות בתים לבנים בלתי שחורות דשחורות בבתים אינם אלא למצו' ולכתוב עליהם השין בדיו דכשר כמ"ש המג"א ואז לא יתקלקל הרבוע כלל משא"כ כפי מנהגינו שעושין השין בקמט, ועכ"פ זכינו לדין דלא בכ"מ פוסל פגם בתפלין ואינו דומה למזבח ושוב י"ל כהחסל"א דכל שיש רבוע ברובו כשר דרובו ככולו, גם ראייתו נכונה ממזבח דלמטה ל"ה מרובע ובר מזלי' אנא בזה כי ציינתי כן בגליון הבה"ל הנ"ל: **(אך ראי' זו יש לדחות דשאני מזבח שהי' מצוותו בכך שלא יהי' לו יסוד בקרן מזרחית דרומית

ותו דבמזבח עצמו יש ראי' להיפך דאם נפגם במקום א' טפח הרי עדיין רובו רבוע ומ"מ פסול

עוי"ל דעיקר הרבוע הוא בהקצוות וראי' לזה מתו"כ פרשתא ד' אות י"ג המזבח סביב בזמן שהוא סביב ולא בזמן שנטלה קרנו של מזבח ופירשו המפורשים דקרנו של מזבח היינו שנטלה מזויות א' כלום עיי"ש הנה דאין פוסל פגם רק בזויות וא"כ אין ראי' מהשין שהוא באמצע

אך השתא דאתינא לדברי התו"כ יש קצת ראי' להחסל"א מדאצטריך קרא דסביב דאם נטל מקצת זויות פסול ותיפ"ל דבמזבח בעי' רבוע וע"כ דס"ד לומר רובו ככולו וע"כ אצטריך סביב דפסול וא"כ בתפלין דליכא קרא שוב אפשר דאם רובו רבוע רובו ככולו וכשר

)** ח) ונלע"ד להוסיף אומץ לפסק זה ע"פ דברינו הנ"ל דמצות רבוע בתפלין אף שמעכבת א"ע מ"מ אינה מעכבת את מצות תפלין בכלל ובזה יתיישב הערת הבה"ל ממזבח דפוסל בו פגימה בכ"מ ול"א רובו ככולו, ואקדים דעת רש"י חולין (ל':) דשהיי' פוסל במיעוט בתרא ולכאו' ק' ע"ז מתוספתא פ"ק דזבחים דקרבנות דשלא לשמה אינו פוסל במיעוט בתרא עיי"ש ותירצתי עפ"מ דמצינו דזבה טובלת ביום שביעי משום מקצת יום ככולו כמ"ש רש"י נדה (כ"ט:) מ"מ אם ראתה אח"כ סותרת למפרע הנה דאע"ג דכבר אמרנו מקצת יום ככולו וחשיב אח"כ כאלו כבר עברו כל הז' ימים ומותר היום כאלו הי' יום ח' מ"מ היי"ד כל זמן שלא נעשה דבר הפכיי אל הספירה אבל אם ראתה דם שהוא דבר הפכיי אל הנקיים בטל למפרע ענין מקצת יום ככולו, וה"נ י"ל בשחיטה אע"ג דרובו ככולו היינו כשלא נולד אח"כ דבר הפכי אל השחיטה אבל אם עשה שהיי' במ"ב דשהיי' הוא פסול בשחיטה מפקיע למפרע ענין רובו ככולו, ולפ"ז היי"ד בשהיי' שהוא פסול בשחיטה והוא דבר הפכי אל השחיטה מפקיע למפרע ענין רו"כ מן השחיטה משא"כ בהא דתוספתא פ"ק דזבחים בשלל"ש במיעוט בתרא דאין זה הפכי אל השחיטה דאפי' פסח וחטאת ששחטן שלל"ש מ"מ השחיטה מטהר מידי נבילה וכיון שלא נולד אחר שחיטת הרוב דבר הפכי אל השחיטה שוב אמרי' רו"כ ממילא המ"ב אינו כלל מן השחיטה ממילא אין פוסל בו שלל"ש ודו"ק, אח"כ מצאתי ראי' לדברינו בתוס' נזיר (ו'.) ד"ה נטמא עייש"ה, וזה החילוק דבמזבח רבוע מעכב ובלא רבוע הוא פסול כדאי' זבחים (ס"ב.) ל"ש לומר רובו ככולו כיון דבהמיעוט יש פסול, משא"כ ברבוע דתפלין לפמ"ש שאינו פסול רק שלא קיים מצות רבוע שוב י"ל כשיש רבוע ברוב כשר לגמרי מצד רובו ככולו ומקיים גם מצות רבוע כנלע"ד נכון

ט) ואנופף ידי שנית לחזק כל צדדי היתר הנ"ל ע"פ הקדמה הנ"ל דרבוע בבתים אינו פסול בתפלין רק שמעכב א"ע שלא קיים מצות מרובעות והוא בהקדם דברי הטור יו"ד (סי' רצ"ד) דס' ערלה בחו"ל מותר משום דערלה בחו"ל הלכה וס' הלכה לקולא והק'