ארץ צבי (פרומר) א סה

רחב יותר אך לא דקדקתי בזה כיון דסו"ס אין לנו נפ"מ לדינא בתפלין שהוא שיעור קטן מאד כמשי"ת], וגם בתפלין שיעור הפגם א' מל"ב אלף וששה עשר משטחו החיצון למעלה ומד' צדדין, ואולי בנ"ד יש לחשוב גם שטחו שלמטה [ודוקא במזבח שא"א לחשוב שטחו למטה שמחובר לקרקע בתחתיתו] וסו"ס הוא שיעור קטן מאד ולא הועלנו מאומה בהיתר זה, ע"כ באינו מרובע מתחלתו לא מצאתי היתרה

ב) אך מה שהחמיר כבודי דבזמננו שנתהוו' הכלי הנקרא שיבלעהרע ואפשר לצמצם יהי' החיוב שיהי' ריבוע בצמצום גמור, לא נהירא דכיון דמשעת מ"ת עד עתה לא הי' כלי זה וכשנתנה תורה נתנה על דעת שיהי' הריבוע כפי שאפשר לאדם לשער ע"י מדידה ואי"צ שיהי' השיעור מצומצם לפי השיבלעהרע, מ"מ מודינא דמצו' מן המובחר והידור מצו' שיהי' מצומצם ביותר, וכעי"ז מצינו לענין מצה דשיעור מצוותו כזית בכא"פ מ"מ לכתחלה מצו' לאוכלו כולו ביחד, הנה דכיון דהמצו' שיהי מצורף אע"ג דסגי צירוף כא"פ מ"מ כל שאפשר שיהי' מצורף לגמרי הוי מצו' מן המובחר, וכעי"ז בתוס' חולין (כ"ג:) ד"ה ואי דאע"ג דאתרבי חמץ מקשה לענין מנחות מ"מ לכתחלה בעינן חמץ גמור, וכעי"ז באבני נזר או"ח ח"ב (סי' תל"ג) לענין לולב מצו' לאוגדו דכיון דמצו' שיהי' לולב ומיניו ביד א' כמבואר בירושלמי שוב משום ואנוהו חובה לאוגדן שיהי' א' לגמרי וע"כ המצו' דוקא בקשר ואין זה הידור דנוי רק ההידור שיתקיים פרט המצו' ביתר שלימות עיי"ש וכעי"ז בנ"ד כיון דהמצו' בריבוע ממילא מצו' מן המובחר שיהי' הריבוע בשלימות האפשרי, ויפה עשה כ"ת שקנה לו כלי הנקרא שיבלעהרע וצו' לעשות עבורו בתים מרובעים בתכלית הדיוק והצמצום ושכרו כפול מן השמים, אבל אין זה חיוב מדינא

ג) וחתרתי היבשה ליישב מנהג העולם רוב ההמון שאין מדקדקין שיהי' הבתים ברבוע שוה, כמ"ש כ"ת שבדק כמה בתים ולא מצאן מרובעין, דהנה דעת הש"ג דתפלין מרובעים אי"צ רבוע שוה רק העיקר שיהי' לו ד' זויות ולאפוקי עגולין, ובאמת כך משמעות המשנה מגלה (כ"ד) העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצו', ובגמ' לימא תנינא להא דת"ר תפלין מרובעות הללמ"ס אר"פ מתני' דעבידא כי אמגוזא, היינו דמן המשנה הי' אפשר לפרש דדוקא כאמגוזא פסול אבל עגולה כביצה וכעדשה שפיר דמי וכן פרש"י שם, ולכאו' ק' דעדיפא מינה הנ"ל לתרץ דממשנה לא שמענו רק דעגול פסול ואפי' כביצה וכעדשה אבל כל שיש לו ד' זויות כשר קמ"ל בברייתא דבעי' דוקא מרובעות רבוע שו' מכל צד, וצ"ל דזה גם מברייתא לא שמענו שיהי' שו' ארכו לרחבו דכל שיש להם ד' זויות הם בכלל לשון מרובעות, [ובמזבח דבעינן רבוע ממש הרי מפורש בקרא שמות (כ"ז) ה' אמות אורך וה' אמות רוחב רבוע יהי' המזבח, וכעי"ז כתי' בשמות (כ"ח) אצל החושן רבוע יהי' וגו' זרת ארכו וזרת רחבו אבל תיבת מרובע לבד אין במשמעו רק שיהי' לו ד' זויות אבל לא רבוע שוה מכל צד], ובני אברהם דוד נ"י העירני מגמ' זבחים (ס"ב:) ואיצטריך למכתב סביב ואצטריך למכתב רבוע וכו' ואי כ' רבוע הו"א דאריך וקטין קמ"ל סביב הנה מפורש דרבוע משמע אפי' אריך וקטין. וכיון דמלשון הברייתא לא שמענו מאין לנו באמת להוסיף חומרא ולומר דבעינן ריבוע שו' שיהי' ארכו שו' לרחבו, אמנם רוב פוסקים חולקין ע"ז וס"ל דבעי' ריבוע שו' כמו שהביא שם בחס"ל, וגם לשיטתם יש ראי' ברורה ממנחות (ל"ה.) בתפרן ובאלכסונן עיי"ש ובאלכסונן היינו שיהי' לו ריבוע שו' מכל צד באופן שיהי' באלכסונה תוס' תרי חומשי נגד הריבוע, והנה בש"ס מנחות (ל"ה.) הכי גרסי' תנא תפלין מרובעות הללמ"ס אר"פ בתפרן ובאלכסונן, ומלשון זה משמע לכאו' להדי' דר"פ למעוטי אתי דל"ב רבוע רק בתפרן וכמ"ש התוס' שם ד"ה תפלין ומ"מ כ' רוב פוסקים דבעי' גם הבתים מרובעים וגם התוס' כ' דשמא צריך גם הבתים מרובעים ולכאו' ק' איך יפרנסו לשון ר"פ הנ"ל ולולא דמסתפינא נלע"ד דלעולם לישנא דברייתא תפלין מרובעות קאי נמי על הבתים [וראי' לזה ממגלה (כ"ד:) העושה תפלתו עגולה סכנה ואי"ב מצו' ופריך לימא תנינא להא דת"ר תפלין מרובעות הללמ"ס, ואי נימא דהא דתפלין מרובעות לא קאי רק אתפרן א"כ הו"מ לשנויי דהמשנה קאי אגוף הבתים ובגוף הבתים אע"ג דל"ב רבוע ואפי' בעלת ג' קצוות או ה' שפיר דמי מ"מ עגולה אין בה מנוה, וע"כ דגם הבתים בעינן מרובעות דוקא] אך דלשון מרובעות לא משמע דוקא רבוע שו' ארכו כרחבו וכל שיש ד' זויות סגי, וע"ז בא ר"פ ואמר דבתפרן בעינן רבוע שו' מכל צד שיהי' תרי חומשי נוסף באלכסונה, ובזה רבוע דתפרן חמור מרבוע הבתים וזה כוונת ר"פ בתפרן ובאלכסונה דבתפרן בעי' רבוע גמור גם באלכסונה ולפ"ז בבתים לא בעי' רבוע שוה רק ד' זויות ובתפרן בעינן רבוע גמור, ואף דלשון הרמב"ם ורא"ש וטור שיעשה גם הבתים רבוע מכוון ארכו כרחבו י"ל דזה רק לכתחלה דכיון דעכ"פ צריך רבוע גם בבתים ממילא שוב מצו' מן המובחר שיהי' רבוע מכוון וכמ"ש לעיל, אבל לעכב לא שמענו רק בבתים עגולות או שאין בהם ד' זויות רק ג', ובתפרן גם רבוע שוה מעכב

ד) ואם כנים הדברים יש ליישב קו' החסל"א על הרמב"ם דבפ"ג מה' תפלין כ' דבעי' תפלין מרובעות, ובפ"ד כ' העושה תפלתו עגולה כאגוז אין בו מצו' כלל, וק' כיון דבעינן מרובעות למ"ל לאשמעינן דעגולה כאגוז פסול והרי אפי' אינו כאגוז כל שאינו מרובעת פסול, ולהנ"ל א"ש דבפ"ג קאי על בתים וא"כ מרובעות גמור דקאמר ע"כ כוונתו רק לכתחלה משא"כ בפ"ד קאי אתפרן, אך אכתי ק' כיון דבתפרן רבוע גמור מעכב וא"כ למה נקיט דוקא כאגוז

אך זה ל"ק כ"כ דדרך הרמב"ם לנקוט לשון הש"ס אך הא קשי' כיון דכבר השמיענו דצריך מרובעות למה להשמיענו עוד הפעם דעגולה אי"ב מצו' ולמה לא שנאן יחד בפ"ג ולהנ"ל א"ש דבפ"ג מיירי בבתים ובפ"ד מיירי בתפרן

ה) ובשו"ת חסל"א הנ"ל תי' דהרמב"ם מחלק דדוקא בתחלת עשייתן בעי' מרובעות אבל אם תחלתו הי' מרובע ואח"כ נתקלקל הרבוע אינו פסול עד שיהי' עגול כאגוז, ואני שמעתי ולא אבין דהרמב"ם כ' העושה תפלתו עגולה ואיך נוכל לפרש דמיירי שתחלתו הי' מרובע ואח"כ נתעגל, ואם יפרש שעשה תחלתו תפלין מרובעות ואח"כ קלקל בידים הרבוע ועשאן עגולות גם זה אינו כלל במשמע הלשון, ועוד לענד"נ דאפי' בגרדומי ציצית דכשר היי"ד שנפסקו מאליהם אבל אם הפסיקן בידים אף שנשאר בהם כדי עניבה לא, וראייתי ממש"כ הר"ן שבת סוגי' דכבתה בשם הרשב"א דאם כיבה בשוגג דינה ככבתה דאין זקוק לה ומשמע דאם כיבה במזיד לכו"ע זקוק לה והתם נמי לכתחלה בעינן שיתן בתוכו שמן לחצ"ש ואח"כ אם כאז"ל והוא כעין גרדומין שאם נתקלקל השיעור אח"כ כשר ומ"מ היי"ד בכבה מעצמו או בשוגג אבל במזיד לא וה"נ בגרדומי ציצית (וראיתי גם באמרי יושר (סי' ס"ד) נקיט כן בפשיטות דל"ש גרדומין היכא דקלקל בידים אהא דר"פ כיסוי הדם תוד"ה קמוסיף אבנין עיי"ש, אך לא הביא הראי' מהרשב"א הנ"ל] ובזה ישבתי קו' המשנה ברורה בבה"ל (סי' מ"ו) עמש"כ האחרונים דצריך שישאר י"ב גודלין אחר עשיית כל הקשרים והק' דכיון דאחר שעשה