ארץ צבי (פרומר) א סד

דהיי"ד בס' אם נתחייב כלל אבל אם חייב בודאי אך שס' אם יוצא במעשה זו גם לרמב"ם צריך לברך, וא"כ לא יהיו כל דברינו אלא ס' י"ל דמותר לברך. וגם שי"ל דאפי' נאמר דפרודות מעכב היינו שחיוב זה מעכב שאפי' בדיעבד לא קיים מצוה דפרודות אבל מ"מ אין מעכב כל מצות תפלין, וכעי"ז כ' המהר"ל ז"ל בתפארת ישראל פרק ס"ז לענין כתב א' מעכבן ועי' לקמן סי' י"ב הבאנו קריין סגיאין לסברא זו. נדחקתי ללמד זכות מחמת שכ' לי רב א' שהמנהג כן וכדאיתא בירושלמי במקום שהלכה רופפת הלך אחר המנהג. אח"כ שמעתי שאין כן המנהג של סופרים הכשרים רק איזה עבריינים מכשילים הרבים בבתים כאלו הדרנא בי. וח"ו להכשיר כזה. ומ"מ משנה לא זזה ממקומה כדי שיהי' לימוד זכות על אותן שכבר עברו ונכשלו בלא יודעים וכבר כ' בדע"ק בכיוצא בזה לדמותו להא דקדושין (ס"ו:) בכהן פסול שלא ידע בפסולו ועבד עבודה שעבודתו כשרה: סימן יב להרב החסיד וכו' מ' משה וייצמאן נ"י בקראקא

דשאילנא קדמיכון בתפלין שנתקלקל ריבוע הבתים קצת או שאין מרובעים מתחלתן בצמצום אם כשרים או לא כי מסתימת כמה פוסקים אחרונים נראה דשיעור הרבוע הוא בצימצום שלא יהי' ארכו יותר על רחבו אפי' במשהו, א) מר"י אכסנדרי הביאו הב"י (סי' ל"ב) והמעיו"ט מנחות (ל"ה) שכ' והוא כשיקח מחוגה וכו' ויכוון שלא יעבור סיבוב המחוגה: ב) מהמחבר (סי' ל"ב סעי' ל"ט) שכ' ריבוען במכוון ובפרט מטו"ז שם סקל"ג שכ' פי' בריבוע גמור שארכו כרחבו ממש, ג) המעיו"ט שם כ' והוי יודע שא"א לעשות שוה מרובע בדיוק אלא צריך שיכוון כפי האפשר לו וכו' ומביא דברי רמב"ם פ"ב דעירובין ואם אמרי' שהחשבון ריבוע הוא רק למראית עין כו' וע"כ דהשיעור במשהו רק מה דא"א לצמצם הכל כפי היכולת. ואולי עתה שאפשר לצמצם ע"י כלי "שיבלעהרע" אפי' על רבע מילימעטער אולי מודה דצריך לעשות בדיוק ד) מדברי הפמ"ג במש"ז שם שימדוד בד' קוין, ה) ממחה"ש סקנ"ד שכ' שאי"צ למדדן בכ"י ויום רק מוקמי' אחזקתן משמע דמתחלתן צריך למודדן ולא סגי במראית עין, ו) מחיי"א כי"ד אות ב' שיש להשגיח בתפירות כי מחמת שהנקבים גדולים וכו' ואם השיעור במראית עין אינו מתקלקל בנקב התפירה, ז) מנוב"י (סי' א) דהריבוע צריכה להיות בבתים עצמן לא בדבק, ואי ס"ל דה דהריבוע למראה עין א"א להטיח כ"כ, וכ"מ בבה"ל ובאמרי יושר (סי' ס"ד) ועוד, אך בס' חסד לאברהם (סי' ח') יצא לדון בדבר חדש דהריבוע דתפלין הוא רק למראה עיני האדם וכל שלא ניכר להדי' שאין ארכו כרחבו נחשבין לריבוע ומשמע מדבריו אף לכתחלה וכו' אם המרובע בתפלין הוא רק למראה עיני האדם או דשיעורו ע"י מדידה בכ"ש ואפי' בדיעבד אם כשרים המה וכמה יחשב משהו וכו' ואם לכתחלה יש לדקדק שיהיו בתכלית הדקדוק שלא יהי' ארכו יתר על רחבו אפי' במשהו ממש לפי מה שנוכל לעמוד עלי' ע"י הכלי שקורין שיבלעהרע ע"כ השאלה

א) תשובה. עיינתי בס' חסד לאברהם (סי' ח) וראיתי שה"ר דהבדל מיעוט אינו מעכב ואינו מוציא מכלל ריבוע, א' מאתרוג דבעי שיהי' שלם וחסר פסול ושיטת הרבה פוסקים דבעי' כאיסר ואל"כ אינו מפקיע מכלל שלם וכמו דמשהו אינו מפקיע שם שלם כן אינו מפקע שם ריבוע, ולא איריא דהתם לא כתי' שלם בתורה. רק דדרשי' ולקחתם שיהי' לקיחה תמה וקים להו לחז"ל דאם חסר כאיסר ל"ח לקיחה תמה ומה ראי' דמשהו אינו מפקיע שם שלם. גם ה"ר מעירוב דבעי ככר שלם ומ"מ פחות ממ"ח ל"ח חסרון. גם בזה דעת לנבון נקל דלא אירי' דהתם כל שיעורו מדרבנן ומשום איבה וחז"ל תקנו דעד שיעור חלה ל"ח חסרון ותו דהתם כיון שהוא לתקונה של החלה מה שמפריש ממנה א' ממ"ח ל"ח חסרון כמו שפירש"י עירובין (פ"א.) עוד ה"ר מיומא ר"פ שני שעירי דילפי' מקרא שיהי' שוין בקומה ובמראה והק' התוי"ש דהא בסנהדרין אמרי' דלא משכח"ל שני בריות שוין ממש תירצו דל"ב דומה ממש רק מה שאפשר להיות. הנה דלא בעי' דומה ממש. עוד הק' דאלת"ה א"כ לריה"ג דא"א לצמצם איך יוכל לקיים מצות מרובעות. ואין אלו ראיות כלל דגם בנ"ד אפי' נימא דבעי' רבוע גמור בצמצום מ"מ לא ניתנה תורה למלה"ש וא"א שיהי' החיוב עליו יותר מגדר האפשרי לבו"ד וכעי"ז בבכורות י"ז: שא"ה דרחמנא אמר עביד ובכל היכא דמצית למיעבד ניחא לי' והיכא שידע בבירור שארכו יתר על רחבו משהו אין לנו ראי' להכשיר וכעי"ז כלים פי"ז כביצה שאמרו לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית רי"א מביא גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים א"ר יוסי וכי מי מודיעני איזה גדולה ואיזה קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה. דכיון דא"א לו לברר יותר דמי מודיעני ולא ניתנה תורה למלה"ש הרי על דעת זו ניתן שיעור כביצה שיהי' תלוי בדעתו של רואה. ודון מינה ומינה דכמו התם במידי דבעי כביצה אם יחסר אפי' משהו חשיב שאין בו כשיעור ה"נ בנ"ד. ובסוף הביא ראי' מחולין (י"ח), כמה פגימת המזבח רשבי"א טפח ראב"י אומר כזית ובתוס' סוכה (מ"ט.) דטעם פסולו משום דהמזבח בעי רבוע כזבחים (ס"ב.) ומ"מ פגימת משהו אינו מוציא מתורת ריבוע וראי' זו ג"כ הרב משנה ברורה (בסי' ל"ב) ושראי' זו יש לדון. והנה בחסל"א כ' דמזה יש ללמוד גם לענין ריבוע תפילין לשער לפי ערך גודל המזבח עיי"ש. וכעי"ז מצינו לענין טריפות דניטל הכבד ונשתייר ממנו כזית ובעוף משערין הקטן לפי קטנו לפי ערך כמותו. וכן לענין נפחתה כסלע ביו"ד (סי' נ') ועי' רש"ל חולין (נ"ה:) בשם הערוך לענין הדקין שבכל"ח דמשערין בכל שירי הכלים שיהי' בו א' מצ"ו בכל הכלי בין גדול בין קטן. והשתא בנ"ד יש להסתפק באיזה אופן לשער. י"ל דמשערין א' מקצ"ב ברוחב התפלין דהרי פגימת המזבח טפח דקיימ"ל כרשב"י וטפח הוא א' מקצ"ב בכל רוחב המזבח דרוחב המזבח ל"ב אמה כזבחים (נ"ד.) וכל אמה ו' טפחים כמשנה כנים (פי"ז) ול"ב אמות עולה קצ"ב טפחים נמצא טפח א' מקצ"ב בכל רוחב המזבח. אמנם יש לחשוב באופן אחר דאין חושבין הרוחב לבד רק כל שטח המזבח יחד באורך וברוחב וגובה. והמזבח הי' ל"ב על ל"ב ועולה ל"ו אלפים תתס"ד טפחים והגובה ט' אמות נ"ד טפחים נ"ד פעם ל"ו אלף תתס"ד עולה מילואן ט' מאות וצ' אלפים תרנ"ו. וכן בתפלין שיעור הפגם א' מהנ"ל שהוא חלק קטן מאד. ויש לחשוב עוד באופן שלישי שלא נחשוב כל המזבח מעוקב מעבר אל עבר רק שטחו החצון מכל צד דהיינו למעלה ומד' צדדין כי רק שטחו החיצון גורם הריבוע כמובן וקצ"ב פעם קצ"ב היינו נ"ד טפחים, נ"ד פעמים קצ"ב ס"ה עשרת אלפים שס"ח וכן מכל צד עולה יחד מ"א אלף תע"ב ובצירוף ל"ו אלף תתס"ד עולה ס"ה ע"ח אלף של"ו. [ידעתי שאין זה בדקדוק כי יש לחשוב מקום סובב ויסוד בד' צדדין (מלבד קרן מזרחית דרומית של"ה לו יסוד' דשם