ארץ צבי (פרומר) א נב

כלל קשר רק דרך תשמישה וע"כ אפי' נימא בעלמא בקושר ע"מ להתיר ע"ד לקשור חשיב קש"ק היי"ד כשאין הקשר דרך תשמישה משא"כ בתפלין שזה דרך תשמישה ל"ח קשר כלל וזה כוונת התוס' בקושייתם על רבינו אלי'

עוד יש לחלק דבשלמא לר' אלי' דצריך בכל יום להתיר ולקשור שפיר חשיב קשאש"ק כיון שעומד להתיר מה תאמר הרי עומד אחר ההיתר לחזור ולקשור א"כ תאמר גם הלאה דגם קשר השני עומד להתיר וכך הוא חוזר חלילה לקשור ע"מ להתיר ולהתיר ע"מ לקשור, משא"כ בנ"ד דעומד להתיר ע"מ לקשור וישאר קשור לעולם אצל הבעלים [דאנן לית לן כרבינו אלי'] שפיר י"ל דזה ל"ח קשר ע"מ להתיר כיון דההיתר ע"מ לקשור הוא ההתרה עצמה כקשר דמי'

[ויש להביא סמוכין לזה מאבני נזר או"ח (סי' ע"ר סק"ז וסי' רב"ע סק"כ) דאע"ג דל"א הואיל והותרה הותרה רק באין עומד ההיתר להתבטל תוך השבת אבל בעומד להתבטל לא, מ"מ אם גם סופו בהיתר כיון דתחלתו וסופו בהיתר שפיר דמי וה"ר לזה מנצח ישראל למהר"ל שהביא דוגמא לזה מהא דתחלתו וסופו בכשרות בעדות דכשר, וכעי"ז בגיטין (כ"ג) לענין שליחות דתחלתו וסופו בכשרות כשר וה"נ תחלתו וסופו בקשר בטל זמן ההתרה לגבי תחלתו וסופו וחשוב קש"ק

ולפי האמור י"ל עוד תי' על קו' האבני נזר הנ"ל ואקדים דבהא דתחלתו וסופו בכשרות כשר מצינו היכא דתחלתו וסופו לקולא, אמנם היכא דתחלתו וסופו לחומרא מצינו פלוגתא בפ"ז דנגעים משנה א' ראב"י ורבנן, ראב"י מטמא מפני שתחלתו וסופו טמא וחכמים מטהרים, ושם הלכה כחכמים לקולא, הנה דלחומרא לא אזלי' בתר תחלתו וסופו, וע"כ אף דמבואר מהתוס' אליבא דרבינו אליהו דכה"ג ל"ח קש"ק לענין שבת לחומרא מ"מ לענין תפלין אפשר דמהני לקולא משום תחלתו וסופו כנ"ל, דב"ז לא ברירא לי עדיין דהא דתחלתו וסופו בכשרות כשר ודאי לאו כללא היא והיכא דאתמר אתמר [וגם מצינו בערכין (י"ז:) לענין הישג יד אזלינן לחומרא דאפי' תחלתו בלא סופו וסופו בלא תחלתו עשיר צריך להביא קרבן עשיר ור"י מחמיר יותר דאפי' תחלתו וסופו עני ובנתים עשיר נותן ערך עשיר] מ"מ לא נמנעתי מלכתבו דכל פטפוטי דאורייתא טבין] בכ"ז מה כחי לחלוק על כ"ק רבינו רשכבה"ג זצ"ל וקורא אני עלי כעין שכתב בירושלמי סופ"י דגיטין כשם שבין זהב לעפר וכשם שבין קדשי קדשים לחול חולין וכו' מ"מ נלע"ד דאם לוקח התפלין אחר שכבר התפללו בעליו, ואינו עומד להתיר עד למחר דמבואר באבני נזר עצמו (סי' ק"פ) דזה חשוב קש"ק בזה יש להתיר ויש לצרף גם זה לסניף משום דאחר התרה עומד לחזור ולקשור. ועכ"פ ראוי להזהיר שאם א' צריך לשאול תפלין מחבירו ולשנות הקשר יראה שבעל התפלין יתפלל תחלה כדי שלא יצטרך לשנות הקשר עד למחרתו. [אחר כתבי שמעתי שאיש אחד כ' שאלה זו לכ"ק אדמו"ר בעל שם משמואל זצוקללה"ה וכ' לו השואל שחומרת האבני נזר שלא לשנות הקשר הוא נגד המנהג והשיב לו מרן זצוקללה"ה לה"ה דמנהג העולם הוא רק לקצר הקשר או להאריך אבל לא להתיר הקשר לגמרי עכלה"ט, מזה נראה דכל שאינו מתיר הקשר לגמרי רק שמקצרו או מאריכו בעודנו בקשר שפיר דמי' הנלע"ד כתבתי: סימן ח ב"ה. להרב הגאון ר' אברהם וויינבערג שיחי' מווארשא

ע"ד מי שנקטעה ידו הימנית ונשאר הקבורת אם יניח תפלין בזרוע ימין דחשובה עתה שמאל דידי' או יניח בשמאל כמו שנסתפק פמ"ג או"ח (סי' תרנ"א). ודן כת"ה לפמ"ש אבני נזר (סי' א') דלש"ס דילן גידם בשמאלו יניח בקבורת שמאל דלא כספרי שבמג"א (כ"ז סק"ג), בנ"ד חייב להניח בשתיהן בקבורת ימין דאולי כתוס' מנחות (ל"ז.) דקבורת לבד חשוב יד ומה שנעשה אח"כ יד כהה ע"י חולי חשוב כאיטר מתחילתו כדברי הדג"מ, וגם בשמאל דדלמא כאו"ז שהובא ברמ"א או"ח (סי' כ"ז) דקבורת לבד ל"ח יד וממילא חייב להניח על שמאלו, ולע"ד הקלושה ורטושה כיון דאזלי' לשי' אבני נזר (סי' א') דלית לי' לש"ס דילן כלל הנחה בימין אפי' כשאין לו שמאל, א"כ אפי' נקטעה ימינו כיון דכל מעשיו עתה בשמאל הדר הו"ל שמאל כימין דידי' לדעת הדג"מ הנ"ל והרי לית לן כלל הנחה בימין, הן אמת שבמ"ב (סי' כ"ז סק"ו) דדוקא בגידם בשמאלו פליגי הפוסקים אבל גידם בימינו לכו"ע מניח בשמאל דידי' וציין אחרונים ולא ידעתי על איזה אחרונים כוונתו יסלח כת"ה להודיעני ובפשוט הדבר צע"ג

ויש מקום לדבריו לפמ"ש בשערי תשובה שם (ס"ק ז') דאיטר אם יניח תפלין על שמאלו דכל אדם לדעת בעל העיטור יוצא בדיעבד ולפ"ז בנ"ד דלא אפשר לו לקיים מצוות תפלין אין לך דיעבד גדול מזה שוב צריך להניח בשמאלו אמנם המ"ב עצמו שם בבה"ל חולק על השע"ת והוכיח דאין כוונת בעה"ע כן ואפי' דיעבד לא יוצא לכאו' אין מקום לדין הנ"ל

ולכאו' יש להוכיח מבכורות (ל'.) באשת ע"ה שנשאת לחבר והיתה קומעת לו תפלין על ידו ומבואר של"ה לו יד ימין לקשור בעצמו הנה דמ"מ הניח בשמאל ואם נימא דשם קאי הש"ס אליבא דספרי דמי שאין לו זרוע בשמאל יניח בימין וכש"כ להיפך א"כ יהי' מזה ראי' דקימ"ל כספרי כיון דסתם גמ' מייתי לי' ואבנ"ז הוכיח דלית לי' לש"ס דילן כספרי ומסוגי' הנ"ל בע"ז ובכורות משמע דגם ש"ס דילן ס"ל כן ויש לדחות דהרי מייתי לה בשם יחידאה בשם רשב"א אין ראי' דסתם ש"ס ס"ל כן בפרט לפמ"ש באבנ"ז או"ח (סי' מ') דהאי סוגי' ס"ל לילה ושבת זמן תפלין דאל"כ אין אשה נעשית שליח לקשירה **(ובעיקר קו' אבני נזר איך אשה נעשית שליח לקשירת תפלין הא אינה בקשירה וליתי' בדנפשה נלע"ד לפמ"ש הר"י מגאש הובא בר"ן ורשב"א סופ"ב דגיטין דהא דאין עבד נעשה שליח לקבל גט אשה היי"ד בשלל"ק דבקבלה נגמר חלות הגט אבל שלל"ה גם עבד כשר דהלוכה ל"ה עדיין גמר הגט ובשליחות דעלמא איתניי' עיי"ש ה"נ בתפלין יש ב' מצות קשירת התפלין בימין כדאי' מנחות (ל"ז.) מה כתיבה בימין אך קשירה בימין, והנחה בשמאל, והקשירה הוא כעין הולכה שמוליך התפלין בימינו על שמאלו שעדיין אין גמר המצו' רק מה שמונח בשמאל ע"כ בקשירה גם עבד כשר דסגי במה דאיתא בשליחות דעלמא:)** כמו דאין עבד נעשה שליח לקבל גט אשה מיד בעלה לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין א"כ בלא"ה הך סוגי' דלא כהלכתא ושוב י"ל דאתי' כסיפרי ומ"מ לאו הלכתא הוא] גם י"ל דהש"ס מיירי שב' ידיו קטועות ולא נשאר בשניהם רק הקנה והזרועות דאז אין לומר דהשמאל נעשה ימין וכעי"ז כ' הפמ"ג (סי' כ"ז סק"ג) אליבא דשו"ת רמ"א