ארץ צבי (פרומר) א נ

וא"כ אפי' אין בלולב רק ג"ט יש בו כדי לנענע במה שיוצא מן האגד ולענ"ד כוונת רש"י כנ"ל דאם לא יהי' בלולב רק ג"ט א"כ אין ראוי לאוגדו כולו דהרי צריך להניח חלק מהלולב בלי אגד כדי שיהי' ראוי לנענע ושוב ל"מ אגד במקום א' כאמור

ונשוב לנ"ד די"ל דבנ"ד אי"ח משום דגופו אינו חוצץ כמ"ש או"ז, ואף דהרמ"א יו"ד (סי' קצ"ח ס"כ) כ' ומאחר שנהגו ליטול הצפרנים אפי' אם צפורן א' נשאר בידה וטבלה צריכה טבילה אחרת, הרי כ' הטעם משום דנהגו ליטול וסופה ליקצץ וכ"כ ש"ך שם סקכ"ה בשם ראב"ד ז"ל והיינו דהאי אשה גופה סופה לקוצצם משא"כ בנ"ד דאין סופו של זה לקוצצם כמו שהן עתה (רק אם יתארכו יותר מדאי] וכ"כ הח"ס (סי' קצ"ה) לענין הכלות שטובלות בשערותיהן דכשאין סופה ליקצץ עתה אי"ח ולא יהי' בנ"ד אלא ס' הרי כל חציצה בתפלין ש"ר הוא ספק אם פוסל בו חציצה או לא כבשו"ע או"ח (סי' כ"ז ס"ה), ממילא בנ"ד הוי ס"ס לקולא

ובודאי לכתחלה ראוי להחמיר בזה כמ"ש במחה"ש (סי' כ"ז סק"ה) ובקיצושו"ע להרה"ג ר"ש גאנצפריד זצ"ל (סי' יו"ד ס"ו), א' דאין לעשות ס"ס לכתחלה, שנית יש דיעות דלענין ברכה לבטלה יש להחמיר אפי' בס"ס, וגם דאין לחדש מעצמנו ס"ס כמ"ש הש"ך יו"ד סוס"י ק"י, מ"מ לענ"ד אין בזה רק חומרא לכתחלה ולא יהי' אלא ס' א' הלא דעת הראב"ד ז"ל פ"ג מה' מילה דבס' דאורייתא צריך לברך, ואפי' לרמב"ם שם דס"ל דעל מילת אנדרוגינוס אין מברכין דאפי' בסד"א אין לברך כבר כ' הכנה"ג ופר"ח או"ח (סי' ס"ז) דהיי"ד בס' אם נתחייב אבל אם בודאי נתחייב אך שס' אם מקיים מצוה במעשה זו גם להרמב"ם צריך לברך, וכדאי הם לסמוך עליהם בשעהד"ח, וע"כ מי שיש לו שערות כאלו טוב יותר להניח תפלין בברכה מלבטל מצות תפלין לגמרי, ואין בזה לפ"ע לא תתן מכשול דהתקון רבה על המכשול ביתרון הכשר וניחא דליעבד ע"ה איסורא קלילא של לכתחלה מלמעבד איסורא רבה להיות בכלל קרקפתא דלא מנח תפלין ח"ו: סימן ז. ב"ה. תשובה לפיעטרקוב

על דבר השאלה על המנהג ששואלין תפלין ומקטינין הקשר דהאבני נזר או"ח (סי' קפ"ג סק"ה) אוסר משום דל"ה קשר ש"ק עכת"ד

הנה לכאו' מצאתי לזה רפואה מה"ת מדברי רבינו זצ"ל עצמו באבני נזר (סי' ק"פ סק"י) שרצה להוכיח דבתפלין ל"צ קש"ק משי' רבינו אלי' שצריך לקשור הקשר בכל יום ודחה די"ל כמ"ש הרא"ש בפ"ק דסוכה לענין תבן וביטלו דסגי בביטול לשבעה ימים ה"ה לענין תפלין דכל יום מצוה באפי נפשה סגי בביטול ליום א' [ואח"כ חזר והק' ממעשים בכל יום שאדם שואל תפלין מחברו ומתיר הקשר וקושרו לפי מדת ראשו וסופו להחזירו בו ביום ולהתירו וכו' עיי"ש הנה דעיקר פקפוקו מחמת שסופו להתירו בו ביום] ולפ"ז י"ל דגם הא דסי' קפ"ג סק"י שכ' דלפי מה דקימ"ל דלא כר' אלי' שוב י"ל דבתפלין בעינן קש"ק וע"כ לא יפה עושין השואלין תפלין ומשנין הקשר לפי מדת ראשם דכיון דהבעלים ישנו אח"כ הקשר ל"ה קש"ק היינו נמי דוקא בעומד לשנות הקשר בו ביום [ואף דבכמה דברים סותר שיטתו בסי' קפ"ג לעומת מ"ש בסי' ק"פ כאשר יראה המעיין מ"מ בפרט זה אין לנו ראי' שסותר שיטתו דאפושי פלוגתא לא מפשינן אפי' בתרי תנאי וכש"כ בחד תנא שאין לנו לומר שסותר שיטתו כל שלא מצאנו מפורש] וא"כ יש עצה שלא לשאול התפלין רק אח"כ שבעל התפלין כבר התפלל היום דשוב לא יצטרך להתיר הקשר היום רק למחר וכה"ג שפיר חשיב קשר של קיימא

אמנם בהיותי בזה לא זכיתי להבין דברי רבינו זצוקללה"ה שאם נבא לדמות זה לביטול דסוכה דסגי לז' ימים א"כ גם לענין שבת יחשב קש"ק כשעומד להתקיים אך ביום השבת לבד דהרי הרא"ש בסוכה פ"ק סי' ד' הנ"ל מדמי ביטול סוכה לז' ימים לביטול בעירובי חצרות דסגי לשבת א' כדאי' בעירובין (ע"ח.) לענין ביטול כותל וחריץ בין ב' חצרות עיי"ש ברא"ש, והיינו דכל שבת נחשב לדבר שלם בפ"ע כמו דכל ימי הסכות נחשבים דבר שלם בפ"ע, והא מבואר בפוסקים (סי' שי"ז) דלענין קשר ש"ק לא סגי שבת א' ובעינן שיהי' עומד להתקיים לעולם עיי"ש ולדעת רבינו ירוחם דוקא קשר לחצי שנה חשיב של קיימא ולדעת רי"ף ורמב"ם ביאר באבנ"ז סי' קע"ח דכל שהקשר אינו ליותר מנין יום ל"ח עדיין של קיימא, עיי"ש

וחתרתי היבשה ליישב קצת ע"פ המבואר בכריתות (ט"ז:) בעושה מלאכה בב' שבתות בשגגת מלאכות לא מצטרפי משום דשבתות כגופין [והיינו כב' גופי עבירות מחולקין כמו קצר וטחן כפירש"י] וחלוקין לחטאות אין מצטרפי אבל בשגגת שבת וזדון מלאכות דלא חלוקין לחטאות מצטרפין, ובזדון שתיהם כתב באבני נזר או"ח סי' תנ"ו סק"ה ובאג"ט מ' זורע סקכ"ד אות ט' דמצטרפין ג"כ וכיון דמשכח"ל לפעמים שיצטרפו כמה שבתות לחיוב א' [דודאי כמו דב' שבתות מצטרפין ה"ה ג' וד' שבתות ויותר כגון שהוציא רביעית גרוגרות בשבת זו ורביעית גרוגרות בשבת השני וכך בשלישי וברביעי מצטרפין כל השבתות לגרוגרות] [ובהאי ענינא דרך אגב מסופקני בהוציא ח"ג בשבת זו וח"ג זו עצמה בשבת אחרת אם מצטרפי לחיוב מי אמרי' סו"ס הרי לא נתעסק בגרוגרות שלימה כעין שכ' בירושלמי הוציא ח"ג וחזר והוניחו פטור שלא נתעסק בגרוגרות שלימה א"ד כיון דשבתות כגופין מחולקין דמי הוי כאלו הי' שני חצאי גרוגרות מחולקין ומ"מ חייב דבמזיד ל"ש חילוק מלאכות כמ"ש באג"ט הנ"ל ואכמ"ל] חשיבי כל השבתות כדבר א' וע"כ לא סגי בקש"ק בביטול לשבת א' ודוקא בעירובי חצרות דאין בו חיוב אלא איסור דרבנן להוציא מרשות לרשות בלא עירוב ואיסור גם בח"ש איכא וא"כ לא משכח"ל צירוף דב' שבתות לענין זה ע"כ שוב חשוב כל שבת דבר בפ"ע וע"כ לענין ע"ח סגי בביטול לשבת א' ולענין סוכה ולענין תפלין דל"ש בהם צירוף לענין חיוב דאין בהם רק מצ"ע שוב חשוב כל יום דבר בפ"ע לענין תפלין וכל ז' ימי הסוכות דבר א' לענין מצות סוכה כנלע"ד בזה לחומר הנושא

עוד ק' לי על דברי אבני נזר שכ' דלענין תפלין כל יום מצוה באפי נפשה דהרי קימ"ל במנחות לילה זמן תפלין אלא דהוא הלכה ואין מורין כן משום שמא ישן בהם ובסוכה (מ"ז:) דסוכה דלא מפסקי לילות מימים כל ז' ימים כיומא אריכתא דמי וה"נ יחשבו כל ימי החול כיומא אריכתא

[ובהאי ענינא ראיתי בשפ"א לזבחים (י"ט.) ד"ה בעי ר"ז וז"ל והנה יל"ד מה דפשיט לו דתלמוד ערוך בידנו תפלין מציצית מה ראי' פי' הא באחת קימ"ל לילה לאו זמן תפלין ואכתי למ"ד זמן תפלין תיבעי עכ"ל הטהור וצ"ע, דהא קימ"ל באו"ח (סי' ל') דלילה זמ"ת אלא דאין מורין כן ולכאו' י"ל כיון דחז"ל הפקיעו המצו' נפקע מצות תפלין בלילה לגמרי ואפי' יניח תפלין לא יקיים מצו' כלל מה"ת [כעי"ז כ' תר"י רפ"ק דברכות לזה הזכירני ח"א] [ובהאי ענינא פירשנו בשבת (י"ב:) שריב"א קרא והטה ואמר כמה גדולים דברי חכמים שאמרו לא