ארץ צבי (פרומר) א שיב

השמטות שייך לדף ב' ע"ב **(הדף נחלק לד' עמודים.)** שורה ט"ז

עוד סמך לזה דהרי ברא"ש סוף הל' חלה דכמו דילפינן טעם כעיקר לענין איסור (וכן לענין מצוה) כן מועיל טעם כעיקר לחייב בחלה הנה דכמו דילפי' מצו' מאיסור לענין טעם כעיקר כמו כן ילפי' שיחול חיוב ע"י טעם כעיקר ה"נ בנ"ד יש ללמוד מהא דמרבינן ח"ש לאיסור או למצוה דה"נ מחיוב ח"ש לחייב: שייך לדף ד' ע"א שורה כ"ד

שוב הראוני דגוף החידוש כ' בס' לחם שמים רפ"ה דיומא דבכזית לכ"ע ח"ש אסור מה"ת אך שם קאתי עלה מטעם אחר: שייך לדף ו' ע"ג שורה ו'

ולפ"ז אפילו טלית קטן שאינו מכסה רק ראשו ורובו של קטן עד החזה. חייב בציצית מדרבנן. ולפ"ז רוב הט"ק של ההמון יש בהם כשיעור הזה. ומה שהחמיר הרב ז"ל בסידור. שיהי' בו אמה על אמה מלפניו וגם מלאחריו. י"ל דזה כדי שיהי' בו כשיעור עיטוף לגדול עד החזה כדי לקיים מצוה דאורייתא: שייך לדף ו' ע"ד שורה א'

וע' כלים פט"ז מ"ו ופכ"ד מט"ז ודע"ב: שייך לדף ו' ע"ד שורה ל"א

וכ"מ להדיא בע"ח ד' לבוב ד' נ"ד: סוד ט"ק א"מ בתי' ו' בלתי ראש ג' גו ג' ות"ג אחר התפשטות: שייך לדף ז' ע"ד שורה ל"א

זמן רב אחר שכתבתי זה נודע לי שהרה"ק ר"ש מבעלז זצ"ל צוה לעשות עטיפה א' לגלות הפנים משום שאין דרך לבישה לכסות העינים לגמרי שלא יוכל לראות וזה ראי' לדברנו ועכ"פ ראוי ליזהר שלא ימשיך הטלית רק עד למטה מפיו כי גם באופן זה עדיין יכול לראות סביביו כמ"ש בפנים: שייך לדף י"ג ע"ג שורה י"א

שוב נאמר לי שסברא זו כתובה בס' ר' משולם איגרא ובסגנון זו ישבתי קו' אשר שמעתי על דברי רא"ש רפ"ק דב"מ דעד המסייע פוטר משבועה ק"ו מדמחייב שבועה כ"ש שפוטר. וע"ז הק' אדרבא מדמחייב שבועה ומועיל שבועה לדחות ד' העד ש"מ דשבועה כחה גדול יותר מעד וא"כ איך עד פוטר משבועה כיון דהוא צריך בירור יותר גדול מעד דהיינו שבועה איך יפטר בדבר שהוא קל מזה ע"כ הקושיא. ונלענ"ד ע"ד הנ"ל דהן אמת דעד כחו פחות מכח השבועה מ"מ כיון שמקליש קצת כא החיוב ואין במה שנשאר שיעור לחייבו שבועה כנלענ"ד בזה. ועיקר הקו' נראה דתלוי בפלוגתא אי אמרינן מתוך שאינו יכול לישבע משלם דלמ"ד מתוך כ' הר"ן בשבועות דשורש החיוב היא ממון אך השבועה פוטרתו מממון ולפ"ז שפיר ש"מ דכח השבועה גדול מכח העד המחייב ממון אבל למאן דל"ל מתוך ומעיקרא אינו מחייב ממון רק שבועה לק"מ כמובן: שייך לדף י"ג ע"ד שורה כ"ב

ויש לבאר הדבר דהנה מצינו פלוגתא בגמ' לענין מצ"כ גם מצינו פלוגתא לענין מתיר אי צריך כוונה כמו שחיטה וטבילה ולהלכה קיי"ל דמצ"כ כמ"ש מג"א סי' ס' ואלו לענין מתיר קיי"ל דלא צריך כוונה דשחיטה אי"צ כוונה וציצית יש בה ב' דברים א' שהוא מצוה כמ"ש במק"א וגם הוא מתיר ע"כ כשהוא בלא כוונה המצוה שבה לא קיים דמצ"כ אבל מ"מ חלק המתיר פעל פעולתו וע"כ נהי דמצוה לא קיים מ"מ אהני מעשיו שלא יחשב לובש בגד בלא ציצית. ובזה י"ל במה דנתקשיתי בהא דמושך ערלתו א"ל חלק לעוה"ב וק' הא משוך אוכל בתרומה ומבואר בירושלמי פ' הערל אפי' מושך בידים ג"כ אוכל בתרומה דלאו ערל הוא וא"כ מה קעביד ולהנ"ל דאע"ג דלאו ערל הוא לענין תרומה דנשאר חלק המתיר מ"מ קיום מצוה ליכא ואכמ"ל: שייך לדף י"ג ע"ד שורה נ"ד

ומצאתי סמך לזה בירושלמי פ' האורג על המשנה דקורע בחמתו. דהמביא חטאת בשבת כיפר וצריך להביא אחרת ופי' רידב"ז דבחטאת יש ב' דברים כפרה ומצוה ואף שפעל הכפרה מ"מ מצוה ל"ק עיי"ש. ולע"ד יש קצת סמך לזה בכריתות ט' אשה שיש עלי ה' לידות מביאה קרבן ואוכלת בקדשים והשאר עלי חובה הנה דאף דעיקר הקרבן אתי לאשתרוי הקדשים מ"מ משכח"ל שאע"פ שמותרת בקדשים מ"מ נשאר חיוב מצד המצוה גרידא: שייך לדף י"ז ע"א שורה י"ד

ודמיון לשיטת הרמב"ם מצינו עוד באהלות פי"ב מ"א אליבא דריב"נ עש"ה, עוד דמיון לזה מתוי"ט פ"ה דפרה מ"ט דוק ותשכח: שייך לדף י"ז ע"א שורה מ"ז

שו"ר שכ"כ שט"מ מנחות ל"ג: וזה ראי' לדברינו: שייך לדף כ"ג ע"א בהג"ה שורה ט"ז

וראי' לזה מדעת הב"ח או"ח סי' ל"ב הובא בטו"ז סק"ן עיי"ש עוד ראי' לזה מט"ז שם ס"ק ל"ד שהק' מציצית על תפילין עיי"ש: שייך לדף כ"ד ע"ב שורה ל"ה

וסמך לדברינו מדברי הש"ס יבמות י"א אי אלים קו"ח למדחי צרה שאין לזה שום ביאור לכאו' ולהאמור יובן היטב וק"ל: שייך לדף כ"ט ע"ב שורה י"ז

ונלע"ד מקור לרמב"ם מזוה"ק בשלח מ"ז. וקראת לשבת מבעוד יום ופסוק זה קאי על קידוש כמ"ש הרשב"ם פ' ערבי פסחים דקידוש במקום סעודה ילפי' מהאי קרא וקראת לשבת עונג במקום קריאה שם יהי' עונג שייך לדף ל' ע"ב שורה י"ב מלמטה

וראי' לזה מר"ה כח: דזכרון תרועה משמע כוונה ואף דבגמ' הוא רק ס"ד בזוה"ק שאומרים לפני התקיעות בסדרא בתראה מפורש כן הוא דזכרון תרועה קאי על כוונת מצוה וממילא שכחה מורה על שלא כיון דידיעת ההפוכים א' הוא. ע"כ ולא שכחתי הפי' שלא חיסר מלכוון: שייך לדף ל' ע"ד שורה כ'

וכ"מ להדיא בהשגות הראב"ד פ"ח מה' ברכות הי"ד וכ"מ בכלבו שהביאו ב"י סימן קס"ז עיי"ש: שייך לדף ל' ע"ד בסוף העמוד

וכעי"ז מצינו בברכות ד"נ: ג' שבאו מג' חבורות אין רשאין לחלק וכו' ולא אמרן אלא דלא אקדימו הנך ואזמון עלייהו בדוכתייהו אבל אזמון עלייהו בדוכתייהו פרח זימון מינייהו וכ' רא"ש ורבינו יונה בשם ר' יהודא דמיירי שהי' בכל חבורה ד' בנ"א וג' מכל חבורה זימנו אף שהוא לא זימן מ"מ כיון שכבר נתקיים בכל חבורה מצות זימון בהשאר פרח זימון מינייהו והוא חידוש גדול דרבים שאכלו כאחד אין חיוב זימון על כל א' בפרט וסגי שיתקיים באותו חבורה מצות זימון: שייך לדף ל"א ע"ד שורה ט"ז

מש"כ דברה"ת דומה לציצין שאין מעכבין שאם פירש אינו חוזר במג"א סי' קל"ט סקי"ד מבואר להיפך: שייך לדף ל"ה ע"ד שורה י"ח

ובההוא ענינא נשאלתי אם מותר לגרור נקודה א' מן הגראמאפאן שבאותה נקודה טמונה ההברה של השם. אם כיון שאין כתוב שם שם רק שגורם שלא