ארץ צבי (פרומר) א לא

הפעולה מקפת בע"ח שלם חשוב רק ח"ש אפי' יהי' גדול כמה, ומכל הלין יש סמוכין לדברי האחרונים דגם חצי זית מצה שם מצו' עלה, וה"ה בנ"ד בעושה ציצית לבגד פחות מכשיעור שם מצו' עלה וממילא מותר לצאת בהם בשבת: **(אך ילה"ע מהא דמבואר בש"ס בכ"מ דאין האשה נאסרת על בעלה דרך איברים וכן לענין תרומה עי' כתובות (ל"ו:) וכי מפני שמיעך לה בין דדי' פסלה מן הכהונה ולרמב"ן מל"ת שנ"ג דכל קריבה אסור משום ח"ש דהוי ח"ש מביאה א"כ תאסר לתרומה ולבעלה כמו ח"ש וע"כ צ"ל דל"ש ח"ש לחדש איסור וה"נ ל"ש ח"ש לחדש חיוב:)****(אך ילה"ע מהא דמבואר בש"ס בכ"מ דאין האשה נאסרת על בעלה דרך איברים וכן לענין תרומה עי' כתובות (ל"ו:) וכי מפני שמיעך לה בין דדי' פסלה מן הכהונה ולרמב"ן מל"ת שנ"ג דכל קריבה אסור משום ח"ש דהוי ח"ש מביאה א"כ תאסר לתרומה ולבעלה כמו ח"ש וע"כ צ"ל דל"ש ח"ש לחדש איסור וה"נ ל"ש ח"ש לחדש חיוב:)****(אך ילה"ע מהא דמבואר בש"ס בכ"מ דאין האשה נאסרת על בעלה דרך איברים וכן לענין תרומה עי' כתובות (ל"ו:) וכי מפני שמיעך לה בין דדי' פסלה מן הכהונה ולרמב"ן מל"ת שנ"ג דכל קריבה אסור משום ח"ש דהוי ח"ש מביאה א"כ תאסר לתרומה ולבעלה כמו ח"ש וע"כ צ"ל דל"ש ח"ש לחדש איסור וה"נ ל"ש ח"ש לחדש חיוב:)****(אך ילה"ע מהא דמבואר בש"ס בכ"מ דאין האשה נאסרת על בעלה דרך איברים וכן לענין תרומה עי' כתובות (ל"ו:) וכי מפני שמיעך לה בין דדי' פסלה מן הכהונה ולרמב"ן מל"ת שנ"ג דכל קריבה אסור משום ח"ש דהוי ח"ש מביאה א"כ תאסר לתרומה ולבעלה כמו ח"ש וע"כ צ"ל דל"ש ח"ש לחדש איסור וה"נ ל"ש ח"ש לחדש חיוב:)**ה

והשתא דאתינא להכי יש ללמוד עוד זכות על המון עם שאין הציצית גדולים אצלם כשיעור י"ב אגודלין, ולהנ"ל יש ליישב דכיון דטליתות שלהם ג"כ פחותין מכשיעור וא"כ אין בהם חיוב ציצית רק אם עושה מקיים מצו' כעין חצ"ש וא"כ ה"ה כשהציצית פחותין מכשיעור ג"כ מקיים מצו' מצד ח"ש וזה דומה ממש לחצי זית מצה בשלמא כשהטלית יש בו כשיעור והוא עושה ציצית קטנים ל"ש תי' הנ"ל דאע"ג דח"ש ג"כ יש בו קצת מצו' מ"מ איך מותר לו לבטל מצות ציצית דהרי יש עליו חיוב לעשות ציצית כשיעור ומוטב שלא ללבוש הבגד כלל שלא לבטל מצות ציצית ול"ד כלל לח"ז מצה דהתם מוטב עכ"פ לאכול חצי זית מלבטל המצו' לגמרי משא"כ כאן אם לא ילבוש הבגד כלל לא יבטל מ"ע ואם ילבש הבגד בלא ציצית גמורין כשיעור עובר על מ"ע בידים, וזה דומה למי שאין לו רק ציצה א' בבגדו דפשיטא דאסור ללובשו אף למ"ד במנחות (ל"ז:) דד' ציצית ד' מצוות הם וכל ציצה היא מצו' שלימה בפ"ע מ"מ אסור ללובשו משום ביטול שאר ג' ציצית וז"פ וכבר תמהו על הב"ח סי' י"ג שמבואר מדבריו להיפך, וה"ה בח"ש אף דיש בו קצת מצו' מ"מ אסור ללובשו משום ביטול מצות ציצית שחייב לעשות בבגד זה וכ"ז בבגד גדול כשיעור אבל ט"ק דידהו שקטנים משיעור ומותר ללובשם בלא ציצית אם ירצו כמשנ"ת שפיר דמי לעשות בהם ציצית קטנים מכשיעור ומקיימין עכ"פ קצת מצו' כמו בח"ש מצה, אך זה תליא בפלוגתת האחרונים מהו הפי' חזי לאיצטרופי אם הפי' דעדיין חזי לאיצטרופי כשאכל ח"ש יכול להוסיף ולאכול בכא"פ עוד חצי, או הפי' דמעיקרא הי' חזי לאיצטרופי, ולפי' קמא ל"ש כאן חזי לאיצטרופי דאחר שתלאן בבגד ל"מ צירוף לכשיעור משום תולמ"ה אך לפי' השני גם כאן שייך חזי לאיצטרופי, ואע"ג דהגאון שאג"א סי' פ"א כ' דבבל יראה ל"ש חזי לאיצטרופי דאם יוסיף אח"כ לכזית לא יועיל כלל בשהיית ח"ז קמא, אבל הח"צ סי' פ"ו כ' טעם אחר אהא דאין ח"ש אסור בבל יראה משום דלית בה מעשה ול"ש אחשבי' והעתיק דבריו הגאון הקדוש זצ"ל מלאדי בשו"ע סי' תמ"ב בקו"א סקי"ז, זולת זה דעת צל"ח ופי"נ פ"ק דביצה (ז':) כ' בפשיטות דגם בב"י ח"ש אסור מה"ת והח"צ סי' פ"ו כ' דגם דעת הרמב"ם ושו"ע כן הוא, ומדברי כלם נלמד דלית להו הא דשאג"א

ולבר מכל דין נראה לפמש"כ הלבוש סי' י"א והסכימו לדבריו הא"ר והפמ"ג במ"ז שם סק"ג דשיעור אורך הציצית הוא דרבנן ומדאורייתא סגי במשהו גדיל ומשהו ענף ולענ"ד הקלושה נראה ראי' לדבריהם מלשון זה"ק פנחס (רכ"ח:) ד"ה אדהכי הא רעי' מהימנא וכו' ושיעור ארכה דציצית דתקינו אורך כל הציצית תרין עשר אצבען בגודל, לשין דתקינו מוכח להדי' דתקנתא דרבנן הוא, וא"כ היי"ד בבגד שיש בו שיעור חיוב אמור רבנן שיעשה ציצית כשיעור ואם אינו עושה כשיעור שקצבו חז"ל גם מה"ת אינו יוצא כתוס' סוכה (ג'.) והדברים עתיקין אבל בט"ק שאין בו כשיעור ואין בו חיוב ציצית כלל לא מה"ת ולא מדרבנן רק אם עושה מקיים מצו' בזה ודאי סגי בשיעור דאורייתא משהו גדיל ומשהו ענף דע"ז לא תקנו חז"ל שיעור כלל כיון דמדינא פטור לגמרי וז"ב ופשוט

ובעיקר שיעור הציצית כ' בשו"ע סימן י"א ס"ד ב' דיעות דיעה א' דשיעורו ד' אגודלין וי"א י"ב גודלים וכן נוהגין, וכ' הפמ"ג דלא יפה עושין המוכרים שמצמצמים במדת ארכן וקרוב הדבר להיות ברכה לבטלה כי אף דמה"ת די בכ"ש מדרבנן בעינן שיהי' י"ב גודלין מלבד מה שמונח על קרן הבגד עיי"ש ונלע"ד ללמוד זכות דכל שיש ד' גודלין ל"ח ברכה לבטלה דכיון דשיעור הציצית דרבנן ומדאורייתא סגי בכ"ש וכיון שיש ב' דיעות הוי סד"ר ולקולא, ואע"ג דלענין ברכה ס' ברכות לקולא כבר כ' הפמ"ג עצמו לקמן סי' ק"ס דהנוטל ידיו בס' נטילה מותר לברך ג"כ דכיון דסד"ר לקולא חשוב כמקיים מצו' בודאי והסכים לזה באבני נזר יו"ד סי' שס"ח סק"ד, ונלע"ד ראי' מפורשת לזה מתוס' מנחות (ס"ו.) דמותר לספור ספירת העומר ביהש"מ ולברך משום דספירה בזה"ז דרבנן וסד"ר להקל הנה מפורש דמותר גם לברך עיי"ש. עוד ראי' לזה מש"ס ר"פ תפלת השחר לענין זמן תפלת מנחה וערבית דפליגי ר"י ורבנן ואמרי' דעביד כמר עביד וכמר עביד והיינו משום דתפלה דרבנן וסד"ר לקולא, ואע"ג דכל השמו"ע ברכות הן וס' ברכות להקל, וע"כ דמצד סד"ר לקולא חשוב כודאי מצו' ול"ח ס' ברכה לבטלה

ולכאו' ק' לענין מנחה איך מותר לו להתפלל אחר פלג המנחה אדרבא כיון דסד"ר לקולא א"כ הר כעבר זמן מנחה בודאי ופטור כמ"ש הר"ן סוכה (מ"ז:) דאם לא נטל לולב כל היום מיום שני ואילך שהוא דרבנן ואתרמי לי' אתרוג ביהש"מ פטור כיון דהוא ס' לילה וסד"ר לקולא הנה דבס' אם עבר הזמן מצו' אמרי' ג"כ סד"ר לקולא וה"נ דכוותה. אמנם נראה דשא"ה שעבר הזמן מעצמו, אבל כאן דבכוונה ממתין עד אחר פלג מנחה ומשום סד"ר דרבנן לקולא מותר לו לסמוך על ת"ק דר"י וא"כ אא"ל אח"כ סד"ר לקולא דהוי תרתי דסתרי דמעיקרא הקלת עליו להמתין מחמת ס' הלכתא כת"ק ועכשיו תפטרנו מס' שמא הלכה כר"י ע"כ בזה שפיר חייב לקיים המצו' גם מס' ויוצא מצד סד"ר לקולא [ולפ"ז יש לימוד זכות על העולם שמתפללין מנחה ביהש"מ וכן מה שהרבה מהמון שולחין משלוח מנות ביהש"מ כידוע דכיון דבכוונה מאחרין הזמן ל"ש סד"ר לקולא ואדרבא מותר להם להמתין לכתחלה עד ביהש"מ מצד סד"ר לקולא כמו דמותר להמתין במנחה עד אחר פלג המנחה דהוי ג"כ ס' דרבנן ונתיישב ג"כ מנהג העולם להדליק נ"ח כל הלילה ולברך עליו אע"ג דהוי סד"ר ע' מג"א סי' תער"ב סק"ו] ולפ"ז ה"ה דעל ציצית בנות ד' אגודלין מותר לברך מצד סד"ר לקולא, אמנם זה כתבתי ליישב מנהג העולם אבל הירא את דבר ה' לא יסמוך ע"ז ויהדר אחר ציצית כשיעור י"ב אגודלין שכ' השו"ע שכן נוהגין וכן פ' הלבוש. וכן פ' הרב ז"ל ולא העתיק כלל דיעה ראשונה של ד' גודלין. וגם בזה"ק פנחס (רכ"ח:) אי' בהדי' דשיעורן י"ב אגודלין

ולולא דמסתפינא הי' נלע"ד עוד לימוד זכות על ט"ק שאין בהם כשיעור דהנה בש"ס שבת (קמ"ז:) אר"ח ב"א אר"י האליירין מביאין בלרי נשים לבי בני סדינים שהנשים מסתפגים בהם מביאין דרך מלבוש לבית המרחץ, רש"י] ובלבד שיתכסה בהם ראשן ורובן, הנה