ארץ צבי (פרומר) א רצו

דכל שמדליק בתוך חצ"ש אפי' בסופה יוצא לב' התרוצים אפי' לכתחלה וא"כ גם במוש"ק יש עצה להדליק בצה"כ שהוא אחר התחלת ביהש"מ ג' רבעי מיל (דהיינו י"ג מינוט וחצי או י"ח מינוט. ותלי בב' הדיעות שבחק יעקב סי' תנ"ה כמה שיעור מיל] ועדיין נשאר לו לכה"פ י"ב מינוט להדלקת נר חנוכה

ונלע"ד עוד ראי' לזה דאל"כ ק' לבה"ג איך תוכל לקיים מצות הדלקת נ"ח כיון דלרמב"ם בעי' דוקא אותה חצ"ש ולבה"ג אינו יכול להקדים מאומה וגם לאחר אין רשאי דא"כ יחסר מקצת מן השיעור ואיך אפשר לבשר ודם לצמצם כ"כ להדליק ברגע ראשונה של שקה"ח והרי לא ניתנה תורה למה"ש ע"כ נראה מוכרח דבה"ג ס"ל כר"י פורת

עוד נראה לע"ד דגם הר"י פורת ס"ל כבה"ג ור"ן ז"ל דזמן הדלקת נ"ח בתחלת שקיעה דלכאו' ק' טובא בלשון הר"י פורת שכ' דיש ליזהר ולהדליק "מיד" שלא יאחר "יותר מדאי" דלכאורה הוא תרתי דסתרי דמעיקרא אמר שידליק מיד ואח"כ כ' דוקא יותר מדאי לא יאחר אבל מיד ג"כ אי"צ להדליק. עכ"נ דהר"י פורת ס"ל כהר"ן וכה"ג דזמן הדלקה מתחלת שקיעה והר"י פורת כ' להדליק מיד בלילה דהיינו צאת הכוכבים דהיינו ח"י מינוט אחר שקה"ח דאו ב"א מצוין בבתיהם כדאיתא פסחים ד'. אך ע"כ דיבר הר"פ כפי דרך העולם שמדליקין אחר צה"כ שאז כבר עברו יותר מח"י מינוט מתחלת שקיעה ע"כ הזהיר להדליק מיד כי בעוד זמן מעט יעבור כל החצי שעה כיון שלא נשאר לו רק שלישית השיעור או פחות מזה וכיון שזמן ביאת אדם לביתו הוא ח"י מינוט אחר שקה"ח ואם לא ימהר להדליק מיד. עד שיסדר הנרות ויעשה הפתילות וישפוך השמן ויעבור הזמן אבל מה שכ' שלא יאחר יותר מדאי לא קאי על צה"כ רק על שיעור הנאמר בש"ס דהיינו משתשקע החמה שפירושו להר"ן ולבה"ג תחלת שקיעה ועל שיעור זה שפיר כ' שלא יאחר יותר מדאי מהשיעור הנאמר בגמ' אבל מעט יכול לאחר כיון שיש לפניו חצי שעה שלימה שיש בו די והותר להמתין ושישאר לו עדיין עת לעשות לד' מצות הדלקת נ"ח בזמנה דלהר"י פורת כל שמדליק תוך חצי שעה שפיר דמי כאמור כן נלע"ד נכון בביאור דברי הר"י פורת ודקדוק לשונו ז"ל

פירות הנושרין מדברינו דלבה"ג ור"ן ז"ל דזמן הדלקת נ"ח מתחלת שקיעה ע"כ צ"ל כהר"י פורת דתרי שינוי דגמ' פליגי אהדדי וללישנא קמא ל"ב שיעורא כלל וכ"כ הגה"מ וסמ"ג בשם ר"מ דללישנא קמא ל"ב שיעורא כלל והובא בב"ח סי' תער"ב. וללישנא בתרא ל"ב דוקא חצי שעה זו נמצא דמי שמדליק נ"ח בתוך חצ"ש לתחלת שקיעה ראשונה יוצא יד"ח לב' התרוצים נמצא דאין מקום כלל להחמיר לבה"ג ולר"ן להדליק דוקא בתחלת שקיעה מחמת צירוף דעת הרמב"ם דס"ל. שנינין חצי שעה ודוקא אותה חצי שעה. כיון דהני חומרא סתרי אהדדי. ודומה להא דאמרי' בש"ס בשדרה וגלגולת דמאן דנקיט חומרי ב"ש וב"ה הוי כסיל בחושך הולך. ונלע"ד של דמי שמדליק נ"ח י"ח מינוט אחר שקיעה לכה"פ יראה שידליק ערך ג' רבעי שעה דהיינו מ"ה מינוט דהנה הרב ז"ל בסידור כ' דהא דלילה מתחיל ג' רבעי מיל אחר שקיעה היי"ד בא"י אבל במדינתו הוא חצי שעה אחר שקה"ח ובלילי טבת מעט יותר מזה ע"ש וכ"כ בס' משנה ברורה סי' רס"א דבמדינתו שנוטה יותר לצפון הוא מתארך יותר. והנה מדינתו סי' רוסיא רחוק מאתנו מ"מ כיון דודאי כללא הוא א"כ אפשר דגם במדינתינו זמן צה"כ מבואר מהנ"ל, ומ"מ כיון דאפשר דזמנו כמו בא"י נכון להדליק בזמנה [מתרי טעמא חדא דשמא אז לילה גמור ואסור לו לאחר דכל רגע פסידא דלא הדר לדיעות דתרי שינוי דגמ' לא פליגי. ותו כיון דלכה"פ הוא ביהש"מ לדעת הגאונים והוא ס' לילה א"כ יוצא יד"ח במצות נ"ח דרבנן דס' דרבנן לקולא כמ"ש תוס' מנחות סו. לענין ספירה ביהש"מ] אך יתן בה שמן כשעור שיהי' דולק חצי שעה אחר כלות חצי שעה מתחלת שקיעה. ויהי' דולק עד סוף שעה מתחלת שקיעה. וכשנותן בה שמן כשיעור מ"ה מינוט בצירוף הי"ח מינוט שקודם הדלקה נמצא שמסיים הזמן אחר שעה מתחלת שקיעה. ויותר נכון שידליק חצ"ש אחר יציאת ג' כוכבים קטנים כי אולי י"ל דכיון דלדעת הגאונים לאו כללא הוא בכ"מ בשוה כמ"ש הרב ז"ל לענין מדינתו וא"כ אפשר דבמדינתינו מתאחר יותר

קיצור לדינא דהדרך היותר בטוח ויותר נכון הוא להדליק נ"ח י"ח מינוט אחר שקיעה ראשונה האמתית דהיינו כ"ב מינוט אחר שקיעה הנראית ויתן שמן כשיעור מ"ה מינוט [או שידליק ח"ש אחר יציאת ג' כוכבים קטנים וזה הנכון] ואז יי"ח לדעת הרמב"ם והשו"ע והמרדכי וגם לבה"ג ור"ן דזמן בתחלת שקה"ח. מ"מ כל שמדליק בטרם יעבור חצי שלימה מתחלת שקיעה מקיים המצו' אליבייהו. ואפי' מי שאינו יכול לצמצם להדליק י"ח מינוט אחר שקיעה מ"מ יזהר שלא יאחר יותר מי"ב מינוט מזמן הנ"ל הוא שידליק נ"ח בתוך י"ב מינוט שהם מח"י מינוט אחר שקיעה עד חצי שעה אחר שקיעה. ולרווחא דמלתא יתן בנר א' כשיעור שידליק בבירור חצ"ש גם אחר צה"כ לר"ת ז"ל והמהדרין מן המהדרין יתן בנר א' שמן שידליק ערך צ"ב מינוט דהיינו חצי שלימה אחר שיעור ד' מילין. ובזה מקיים המצו' ברווחא בלי שום פקפוק ובמוצש"ק יזדרז שיהי' ההדלקה עכ"פ תוך חצי שעה אחר צה"כ ממש לא יאוחר. ומי שאינו יכול להקדים כ"כ עכ"פ יראה להדליק תיכף בצה"כ דהוי עכ"פ תחלת זמן הדלקה לר"ת ולכה"פ לא יאחר מחצי שעה אחר צה"כ דאז יי"ח לר"י פורת ובצירוף שיטת ר"ת ז"ל. אבל המדליק אחר חצ"ש מצה"כ מכניס עצמו בפרצה דחוקה לענין ברכה דלדעת המהר"ל בנר מצוה אינו יוצא ידי חובתו אז וגם המג"א פקפק דהוי ס' ברכות ולהקל ואף שכ' דמשמעות השו"ע לברך מ"מ לא כ' טעם ע"ז ודוחה דבריו כנ"ל ע"כ כ"א יראה ויתאמץ שיהי' הדלקה לכה"פ תוך ח"ש אחר צה"כ לא יאוחר כנלע"ד הקלושה בדינים אלו והש"י יאיר עיני בתוה"ק ויהי' רצון שלא אכשל בדבר הלכה. ובעיני ראיתי אצל כ"ק מרנא ורבנא שר התורה מסאכאטשאוו זצ"ל בעל אגלי טל שלפעמים הדליק עוד לפני זמן הנ"ל

לעיל הבאתי דברי הר"ן רפ"ק דמגילה בעיירות המוקפות אם הם מוק"ח ל"ש סד"ר לקולא דהרי תרתי דסתרי ע"כ קורא בי"ד ופטור בט"ו. עפ"ז אמרתי ליישב בהא דשבת כ"ג. דדמאי מפרישין אותו ערום דס' דדבריהם לא בעי ברוכי ופריך הא יו"ט שני דס' דדבריהם ובעי ברוכי ומשני רבא רוב ע"ה מעשרין הן. ומשמע מזה דהא יו"ט שני ליכא נגדו רוב [וברש"י ר"ה י"ח. דבר"ה איכא רוב דיום א' יו"ט דרוב פעמים אין אלול מעובר. צ"ל דוקא ר"ה ולא שאר ימים טובים וכ"כ בטו"א ר"ה שם איזה פעמים] וק' דא"כ אמאי מקילין ביו"ט שני של גליות לענין מת ולענין מיכחל עינא וכיון דהוי ס' השקול מה קולא בשני מראשון. וראיתי בטו"א סופ"ק דר"ה דף י"ח ד"ה על ניסן ודף כ"א ד"ה כל היכא ושם עמוד ב' ד"ה על ניסן דמה שמקילין ביו"ט שני היי"ד לדידן דבקיאין בקביעא דירחא ואין עושין יו"ט שני רק משום גזרה שמא יחזור דבר לקלקולא. משא"כ כשקדשו ע"פ הראי', הי' שני שו' לראשון. וק' לי ע"ז מביצה ו. דרבא הוא דקאמר לה במת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ובית