ארץ צבי (פרומר) א רצד

זמנה כל הלילה. והא מצד ס' אינו רשאי לברך. ונלע"ד ראי' ברורה לדבריו ממש"כ הר"ן סוכה מזי דמי שלא נטל את הלולב ביום ז' דסוכות כל היום והובא לפניו לולב ביהש"מ פטור לגמרי משום דנטילת לולב בשאר ימים דרבנן וסד"ר לקולא הנה דבעבר הזמן מצוה אזלינין לקולא וה"נ דכוותה וכיון דע"פ דין פטור לגמרי אז אפי' ירצה להחמיר על עצמו ולהדליק מ"מ איך יכול לברך מספק

ובחידושי ישבתי מנהג העולם שמדליקין אחר הזמן ומברכין מס' שמא הלכה כר"י וכתבתי דגם בזה שייך לברך מצד סד"ר לקולא שהרי הרב אומר כן. הרב ז"ל בסידור דמתפללין מנחה בהש"מ מצד ס' דרבנן לקולא. וק' אדרבה כיון דבהש"מ הוא וס' שמא כבר עבר הזמן א"כ יהי' פטור לגמרי מצד ס'. וע"כ דגם בכה"ג אמרי' סד"ר לקולא ומותר לברך מס' שהרי מתפלל שמונה עשר ברכות בבהש"מ שהוא ספק וראי' לדברי הרב ז"ל מהא דר"פ תפלת השחר דאמרי' לענין תפלת מנחה עד פלג המנחה או עד הערב דפליגי ר"י ורבנן ואמרי' דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד והטעם משום דסד"ר לקולא וק' דאחר שעבר פלג המנחה לר' יהודה פטור מתפלה לגמרי וא"כ איכה מותר לו להתפלל מצד ס' אדרבא כיון דסד"ר להקל פטור בודאי לגמרי כנ"ל וע"כ דאפי' בס' אם עבר הזמן מצוה מ"מ מותר לעשות המצו' ולברך מצד סד"ר לקולא. וצ"ל דלא דמי לדברי הר"ן סוכה מז. דהתם מעיקרא לא הי' לו לולב ולא נתכוין להמתין עד שיעבור הזמן ע"כ פטור אח"כ מצד סד"ר לקולא משא"כ כאן במנחה שהוא מעביר הזמן במזיד ואם בא לשאול אם מותר לו להמתין עד בהש"מ מורין לו דמותר משום סד"ר לקולא וכיון דמעיקרא המתין במזיד עד ביהש"מ על סמך ס' דרבנן לקולא ממילא א"א לפוטרו אח"כ מתפלה מצד ס' דרבנן להקל דא"כ הוי תרתי דסתרי דמעיקרא התרת לו להמתין עד ביהש"מ מצד סד"ר לקולא והיינו ס' שמא גם ביהש"מ זמן מנחה. ועתה תפטרנו ג"כ מצד סד"ר ולהיפך ס' שמא כבר עבר זמנה. והיכא דתרתי סתרי אהדדי ל"א סד"ר לקולא כמ"ש הר"ן פסחים קח. וכן פ"ק דמגילה, ותוס' ביצה יד. ע"כ שפיר מותר לו להתפלל גם ביהש"מ מצד סד"ר לקולא דכיון דמעיקרא הי' מותר לו להמתין מצד ס' דרבנן לקולא ממילא א"א לפוטרו אח"כ לגמרי מצד סד"ר לקולא ושפיר מדליק ומברך

אמנם לענ"ד י"ל דשאני תפלת מנחה דשם ל"ש לפטרו לגמרי ביהש"מ מצד סד"ר לקולא דאכתי יש לו תשלומין בלילה להתפלל ב' תפלות דטעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב' כדאיתא בגמ' ובש"ע סי' ק"ח [ואע"ג דבמזיד ופושע אין לו תשלומין כאן ל"ח מזיד כיון דמעיקרא התרת לו להמתין מצד סד"ר לקולא ואח"כ אתה פוטרו משום סד"ר לקולא, וא"כ מה שלא התפלל ביהש"מ הי' ברשות ב"ד] וכיון דבע"כ אין בידינו לפוטרו לגמרי שוב יכול להתפלל עתה משום סד"ר לקולא כעין דעת תוס' מנחות סו. דיכול לספור ביהש"מ מצד סד"ר לקולא דכל שעדיין נשאר החיוב עליו שפיר יכול לקיים המצוה מצד סד"ר לקולא. אבל בהא דר"ן סוכה דאין לו תשלומין שפיר פטור ביהש"מ מצד סד"ר לקולא (ואם כנים דברינו יצמח חידוש דבר"ח במנחה אין להתפלל ביהש"מ דא"כ לא יוכל להזכיר של ר"ח מצד סד"ר לקולא דלענין יעלה ויבא בתפלת מנחה ל"ש תשלומין בלילה עי' תוס' ברכות כו: עוד יצמח דאשה שמתפללת תפלת מנחה כפשטא דמתני' ברכות כ': דחייבות בתפלה אין לה להתפלל ביהש"מ משום סד"ר לקולא ולגבה ל"ש תשלומין כיון דמתפלת ערבית ודאי פטורה דתפ"ע רשות ונשים לא קבלינהו חובה וכיון שאין אצלה זמן תפלה בערבית ל"ש תשלומין וכיון דל"ש תשלומין בלילה שוב פטורה ביהש"מ מצד סד"ר לקולא. ויש לדחות דכמו דשייך תשלומין באנשים בערבית אע"ג דתפ"ע רשות וצ"ל משום שכ' התוס' בר"פ תפה"ש על הא דטעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' והק' הא תפ"ע רשות וכן בהא דטעה ולא הזכיר של ר"ח בערבית דאין מחזירין אותו משום דאין מקדשין החודש בלילה תיפ"ל דתפ"ע רשות ותי' דמ"מ מצו' להתפלל ערבית שהרי יעקב תקנה וגם הוא כנגד איברין ופדרין שאין מעכבין ומ"מ מצו' איכא ה"נ בתפ"ע מצו' ואין לבטלה בחנם וא"כ ה"ה בנשים אין להם לבטל תפ"ע בחנם לאותן שרוצין לקיים דברי המשנה כפשטה [ואין רוצות לסמוך על הקולא שכ' המג"א סי' ק"ו דנשים חייבות בתפלה סגי בתפלה כ"ד ולא קאי על שמנה עשרה] אך רבינו יונה ר"פ תפה"ש בשם בה"ג כ' תי' אחר דהא דטעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים משום דקבלוהו חובה עיי"ש וא"כ נשים דלא קבלו חובה פטורין לגמרי ואה"נ דאפשר דאם לא התפללו מנחה ל"מ תשלומין בערבית ולענין הלכה אם נשים חייבות בתפלת ערבית [לאותן שרוצות לקיים המשנה דברכות כ' כפשטה וכפסק השו"ע סי' ק"ו] תלי בב' תירוצים הנ"ל. לתי' התוס' ר"פ תפה"ש ברכות כ"ו. ושבת ט': דמצו' איכא ואין לבטלה בחנם גם בנשים מצו' ואין לבטל בחנם. ולתי' רבינו יונה בשם בה"ג ר"פ תפה"ש דקבלוהו חובה א"כ נשים דלא קבלוהו חובה דרובא דרובא אין מתפללות כלל אפי בשחרית וסומכות על המג"א סי' ק"ו. ממי' מתפ"ע פטורות לגמרי וי"ל דגם להתוס' תלי בב' טעמים שכתב תוס' שבת ט': וכ' משום דיעקב תקנו ע"כ איכא מצו' י"ל גם בנשים כן. טעם שני דכנגד אימורין ופדרין תקנו' דאין מעכבים כפרה ומ"מ מצו' ה"נ תפ"ע. ונשים ל"ה להם חלק בק"צ ואין מצוות בזה כמבואר סנהדרין נא. א"כ אין לחייבן מחמת טעם זה. ולפ"ז גם בנ"ח דאין לו תשלומין שפיר י"ל דמשעבר חצי שעה ראשונה פטור לגמרי מצד סד"ר לקולא. וממילא אפי' רוצה להחמיר אינו רשאי לברך כיון דאינו מדינא רק חומרא בעלמא, ולפ"ז מי שרוצה להדליק ולברך בלי שום פקפוק אין לו עצה רק להדליק ג' רבעי מיל אחר תחלת שקיעה. וכ"ז אפי' אם ניהב דאין הלכה כהגאונים ז"ל אבל כבר הבאנו דהרב ז"ל מלאדי והגאון ז"ל האריכו בראיות ברורות ומוכרחות לברר הלכה כהגאונים ז"ל ואחריהם מרן שר התורה מסאכטשאב זצוקללה"ה שהסכים לזה שהעיקר הלכה כהגאונים ז"ל רב האי ור' שרירא. ור"ח ז"ל. והראב"ן. והרי"ף. והרמב"ם. והר"י. ובעל העיטור. ומהר"ל מפראג ז"ל וא"כ ברור דצריך להדליק במוקדם דהיינו לכל היותר ח"י מינוט אחר תחלת השקיעה [ולדיעה א' היינו י"ג מינוט וחצי אחר תחלת שקיעה]

אמנם כ"ז כשנותן בנר שמן בצמצום על חצי שעה לא יותר. אמנם אני מורה לכל שואל להדליק נ"ח ח"י מינוט אחר תחלת שקיעה וליתן עכ"פ בנר א' מהשמנה נרות שמן הרבה שיהי' דולק חצי שעה אחר צה"כ ואז יוצא ידי חובת המצו' ברווחא דאז יי"ח אף לדעת הר"ת ז"ל כמו שנתבאר לעיל מהשו"ע סי' תרע"ב דבשה"ד מותר להקדים מפלג המנחה ואין לך שעת הדחק גדול מזה שרוצה לצי"ח לדעת הגאונים שהם הרוב. ולענין שאר נרות שאינם חיוב רק למהדרין מן המהדרין הדבר ברור שיש לסמוך על דעת הגאונים ז"ל. והרי לעיל ביררתי דאפי' לא הי' הלכה מוכרעת כדברי הגאונים מ"מ הוי נכון לעשות המצו' בזמן הגאונים ז"ל ולסמוך ע"ז אפי' לענין עיקר המצו' וכש"כ כאן שאין דנין רק לענין הידור מצו' דמהדרין מן המהדרין וכש"כ קו"ח בן קו"ח שעיקר הלכה כהגאונים ז"ל נמצא דמי שעושה כן מקיים המצו' ברווחא בלי שום פקפוק: