ארץ צבי (פרומר) א רצג

גוף הכוכבים "ברקיע" "ובגודל אורם" ויודעים שאלו ג' הנראים הם בינונים בגודל גופן ברקיע וגם באורם וכו' עי"ש. הנה כ' כמה תנאים א' שיהי' הרקיע בטהרתו והאויר זך והרואה יהי' מזכי הראות גם שיעור בינונים אינו לפי מראיהן למטה רק להיודעים באצטגנינות גודל גופן ברקיע גם בינונים באורה. ואין אתנו בקיאים כאלה והנה לשון השו"ע סי' תרע"ב הנ"ל הוא מועתק מלשון הרמב"ם והרמב"ם הרי ס"ל כהגאונים כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' רס"ו והרב ז"ל מלאדי בסידור הנ"ל וא"כ הדבר ברור שכונת הרמב"ם והש"ך היינו ג' רבעי מיל אחר תחלת שקיעה [או י"ג מינוט וחצי למאן דאית לי'] מקיים המצוה ממש כמ"ש הרמב"ם והשו"ע. והמאחר מזמן הזה עובר על דברי הרמב"ם והשו"ע שכתבו אחר שכתבו שיעור הנ"ל לא מאחרים ולא מקדימים עיי"ש ואח"ז כ' השו"ע ויש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה למעלה ובלבד שיתן בה שמן עד שתכלה רגל מן השוק עכ"ל. נמצא דהמקדים על זמן הנ"ל אינו עובר על דברי השו"ע עכ"פ להיש מי שאומר [ואף דיש מי שאומר כתב דוקא בשעה"ד מ"מ המקדים כדי לחוש לדעת ר"ן ובה"ג דס"ל דזמן הדלקת נ"ח מתחילת שקיעה או שמקדים מזמן ר"ת מחמת שחושש לשיטת הגאונים חשוב ג"כ כשעה"ד כמ"ש הרמ"א ז"ל בכ"מ ביו"ד ובאו"ח דלכבוד שבת דמי כשעה"ד וכעי"ז בתוס' פסחים י"א. דצורך מצוה חשוב כמו פסידא ע"ש] משא"כ מי שמאחר מזמן הנ"ל ודאי עובר על דברי השו"ע ואין לו פתחון פה. ואם עובר מועד הנ"ל חצי שעה מכניס עצמו בס' ברכה לבטלה כי לדעת הר' פורת דאחר שעבר זה הזמן גם בזה"ז אין עוד זמן הדלקה ואין מקיים המצוה אז ואף דהר"י ז"ל כתב דבזה"ז אין להקפיד מ"מ כ' הב"י דהוי ס' דדינא והמג"א סק"ו כ' דלפ"ז אין לברך אך מהשו"ע משמע דעתו שיברך. אמנם המהר"ל ז"ל בס' נר מצוה האריך לברר דגם בזה"ז זמן הדלקה דוקא משתשקע חמה עד שתכלה רגל מן השוק ולא יותר. נמצא דלדעת הר' פורת ומהר"ל אם עבר חצי שעה ממועד הנ"ל אינו מקיים מצוה לדעת הגאונים ז"ל שדעתם עקרית להלכה כמ"ש הרב ז"ל והגר"א ז"ל ואבני מר ז"ל כנ"ל

והנני מוסיף לבאר דלו יהיבנא דאין ההלכה מוכרעת כדברי הגאונים ז"ל אך שהיא ס' השקול אי הלכה כהגאונים או כר"ת וסייעתו [ומה שתמהו הרב ז"ל והגר"א ז"ל על שיטת ר"ת ז"ל דהחמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע שהוא נגד החוש לענ"ד אין בזה תימה כ"כ על ר"ת ז"ל דהנה בפסחים צ"ד: חכמי ישראל אומרים חמה מהלכת וכו' בלילה למעלה מהרקיע וחכמי או"ה אומרים חמה מהלכת בלילה למטה מן הקרקע אמר רבי ונראין דבריהם מדברינו וכ' השט"מ כתובות י"ג: בשם ר"ח (והובא בגליון הש"ס שם] דאע"ג דנצחו חכמי או"ה לחכמי ישראל היינו נצחון בטענות אבל האמת הוא כחכמי ישראל עי"ש הנה אנו רואין כי גם ר"ת ז"ל ידע דיותר נראין דברי חכמי או"ה בראיות וטענות דהחמה מהלכת בלילה למטה מהקרקע ומ"מ האמת כחכמי ישראל וא"כ אין מקום להק' על ר"ת ז"ל מן החוש כי ר"ת ז"ל בעצמו ידע מזה כי לפי מראות עינים נראה כן מחמת ראיות וטענות וגם זה הוא בכלל הראיות מה שנראה כן לכאו' בחוש אבל האמת אינו כן הא חדא. ותו אף אם ניהב דהאמת כחכמי או"ה דחמה מהלכת בלילה למטה מקרקע. מ"מ י"ל דביהש"מ מתחיל ג' מיל ורבע אחר תחלת שקיעה שאז נתרחקה החמה הרבה מאופק שלנו אבל קודם לכן עדיין קוי האור מגיע לכאן מן החמה ע"כ חשוב יום כמ"ש ויקרא אלקים לאור יום ומה דנקט ר"ת ז"ל דהחמה מהלכת למעלה מהרקיע משום דלשיטתי' אזיל בשטמ"ק כתובות הנ"ל וכיון דלר"ח ז"ל קושטא דמלתא כן הוא נקיט הכי אבל עיקר שיטתו אינו תלוי בזה ואפי' נימא דהחמה מהלכת בלילה למטה מקרקע אפשר לומר כר"ת ז"ל בענין שיעור ביהש"מ [שוב הראני בתוס' רי"ד שבת ל"ה: כ' כן דאף אם נימא דבלילה החמה מהלכת למטה מן הקרקע ג"כ י"ל כר"ת וברוך שכוונתי לדעת קדושים]. מ"מ נכון יותר להדליק בזמן הגאונים ז"ל דהוא ג' רבעי מיל אחר תחלת, שקיעה מתרי טעמי א' דכ' הר"ן פ"ק דמגלה בעיירות המסופקות אם הם מוק"ח מימות יב"נ או לא א"א לפוטרן לגמרי מקריאת מגלה משום ס' דרבנן לקולא דא"כ בודאי לא יקיימו המצוה והיכא דהוי תרתי דסתרי ל"א סד"ר לקולא ומש"ה קורא בראשון ופטור משני ע"ש וה"נ כיון דלהר' פורת ומהר"ל ז"ל אינו יוצא יד"ח רק בזמן המפורש בגמ' משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק נמצא דלר"ת ז"ל אין זמן מצוה רק ד' מילין אחר שקיעה. ולגאונים ז"ל אין זמן המצו' רק חצי שעה הראשונה המתחלת ג' רבעי מיל אחר תחלת שקיעה ולא יותר. וכיון דלפוטרו בב' הזמנים מהדלקת נ"ח מצד סד"ר לקולא א"א דא"כ בודאי לא יקיים המצו' ע"כ יקיים המצוה בזמן הבא ראשון ופטור בזמן השני כמו התם דקורא בראשון ופטור בשני. טעם שני דבשלמא אם מדליק בזמן הראשון שהוא זמן הדלקה להגאונים ז"ל אע"ג דלר"ת ז"ל אין זמנה אז [אף שאי"ז אמת דהרי בשעה"ד יוצא מפלג המנחה כנ"ל. מ"מ לו יהיבנא גם זה דגם לר"ת אינו ייד"ח בזמן הגאונים] מ"מ כיון דס' השקול הוא אם כר"ת ז"ל אם כהגאונים ז"ל דאין לומר דהלכה ברורה כר"ת ז"ל דפוק חזי מה עמא דבר לענין הדלקת נרות בעש"ק שממהרין להדליק קודם שקה"ח ואם מי מישראל ידליק נר חצ"ש אחר שקה"ח בעש"ק ודאי נחשב למחלל ש"ק אם הוא במזיד וגם הבא לשאול אחר שקה"ח אם מותר להדליק את הנר בודאי כל רב ומורה יורה לו שאסור להדליק בעצמו רק ע"י נכרי כידוע ואם הי' הלכה כר"ת הרי עדיין יום גמור ג' מילין ורביע אחר שקה"ח שהוא זמן רב אח"כ ולדיעה א' הוא תשעים מינוט שהוא שעה ומחצה ולדיעה א' הוא שעה א' חסר מינוט ומחצה דוק ותשכח. והאמור יאמר שום בר ישראל בזמננו שמותר להדליק נר בעש"ק שעה ומחצה אחר שקיעה או שעה חסר מינוט ומחצה אחר שקיעה. ודאי לא. א"כ לפנינו דעכ"פ אין ברור דהלכה כר"ת ז"ל רק דאפשר לומר שהוא ס' השקול אם כהגאונים ז"ל אם כר"ת ז"ל וכיון דהוא ס' א"כ יוצא אז ידי מצות הדלקת נ"ח מצד ס' דרבנן להקל. ומותר לברך עלי' ג"כ כמבואר במג"א סי' קנ"ט סקט"ו דהעושה מצוה מצד סד"ר לקולא ג"כ יכול לברך. וכן מבואר להדיא בתוס' מנחות סו. דמותר לספור ספירת העומר ביהש"מ ולברך משום דספירה בזה"ז דרבנן הו"ל סד"ר ולקולא. הנה דמצד סד"ר לקולא מותר לברך ג"כ וה"נ דכוותה. אמנם אם נעשה המצו' בזמן דר"ת ז"ל נלע"ד הקלושה דל"ש לברך אז מצד סד"ר לקולא דאדרבא כיון דסד"ר לקולא א"כ פטור אז לגמרי ממצות הדלקה מצד סד"ר לקולא דאולי כבר עבר הזמן. בשלמא אם מדליק בזמן הראשון ל"ש לפוטרו מצד סד"ר לקולא דאכתי חייב ממנ"פ רק דס' אם צריך להמתין עד אח"כ או לא ע"ז שפיר הוי קולא דאי"צ להמתין ויוצא גם עתה וזה דומה ממש להא דתוס' מנחות סו הנ"ל דמותר לספור ביהש"מ מצד ס' דרבנן לקולא ואי"צ להמתין עד שיהי' ודאי לילה. משא"כ אם עבר זמן א'. עתה יש לפוטרו לגמרי ממצו' מצד סד"ר לקולא וא"כ אין רשאי לברך ומה"ט פקפק המג"א סי' תער"ב סק"ו איך מותר לברך אחר שעברה חצי שעה הראשונה מצד שסומכין ע"ד הר"י דבזמנינו