ארץ צבי (פרומר) א כט

מכותב שם משמעון דחייב אף דלפי מחשבתו הוא רק ח"ש חצי תיבה משמעון מ"מ כיון דלפי האמת הוי שיעור חייב, אך לק"מ דהתם הוא בעצמו יודע דשם הוא שיעור שלם רק דהוא צריך לשמעון משא"כ בנדון הירושלמי סבור לקצור חצי גרוגרות וקצר כגרוגרות נמצא הוא לא ידע דבקצירה זו יש כשיעור וז"פ] וה"נ בנ"ד אע"ג דגם בטלית פחות מכשיעור מקיים מצו' מ"מ לגבי שיעור שלם שיש בו חיוב גמור חשיב כליתא ואית בה משום תולמ"ה וק"ל, וע' תוס' ר"ה (כ"ח:) דאם נתכוון לתקוע פחות משיעור תקיעה ועלתה בידו כשיעור חשיב מתעסק ואינו יוצא אפי' למ"ד מצאצ"כ עיי"ש ואע"ג דכ' הברכ"י דגם ח"ש מצו' שם מצו' עלה ומקיים קצת מצו' וע"כ צ"ל כנ"ל, הנה נתבאר דטעמו של רע"ק דמפריש מן הקב חלה מהני מדין ח"ש, ומה דחכמים פליגי עליו משום דחלה ל"ה רק מתיר כמ"ש רש"י גיטין (מ"ז:) ומג"א סי' ח' וא"כ כל שאין העיסה טבל ובלא"ה מותר ועומד ל"ש מתיר דשרגא בטיהרא למאי אהני משא"כ ציצית דהוי מצו' כנ"ל [ותו דבס' אבני נזר יו"ד סי' שפ"א סק"ג בשם התוספי הרא"ש דציצית ל"ח מתיר משום דמותר ללבוש הבגד בלא ציצית רק אח"כ חל החיוב ע"כ הוי מצו' ולא מתיר ולפ"ז ציצית דומה ממש לכיסוי הדם דאמרי' בש"ס צבי אפי' מקצת צבי חייב בכיסוי אע"ג דאינו מצו' מחוייבת מ"מ כיון שאינו מתיר רק מצו' בעלמא אם שחט חייב בכיסוי ע"כ גם בח"ש באיכות חל החיוב וה"נ בציצית, ואף דבשו"ע סי' ט"ז פ' דטלית פחות משיעור פטור מציצית י"ל משום דבימי הב"י עדיין לא נתגלה ס' תוספי הרא"ש על יבמות ומה"ט מבואר מכל הפוסקים האחרונים ז"ל דציצית הוי מתיר כמ"ש באבני נזר שם אבל בימינו אלה שנתגלה ס' תוספי הרא"ש ובודאי אלו ראו אותו רבותינו האחרונים ז"ל הי' מורים כוותי' ולדידי' ז"ל טלית פחות מכשיעור חייב בציצית, ומהגמ' מנחות (מ"א.) כבר כתבתי דאין סתירה די"ל דהגמ' קאי למ"ד חובת טלית]

וי"ל עוד בלשון אחרת דבציצית שהוא מצו' י"ל דאף בטלית פחות מכשיעור שאין בו חיוב ציצית מ"מ אם עושה מקיים מצו' כמו אינו מצוו' ועושה כמו נשים במ"ע שהזמ"ג דמקיימי מצו' ויכולות לברך לר"ת ז"ל כעין זה כתב המג"א סי' י"ד ס"ק ה' לענין טלית שאולה דאע"ג דפטור מציצית מכ"מ המברך לא הפסיד כמו נשים במ"ע שהז"ג עיי"ש וסמוכין לזה דהרי גם קטנות הוא מהשיעורין שהם הללמ"ס כמ"ש בשו"ת הרא"ש ומ"מ איתא בסנהדרין (נ"ה:) דקטן ב"ח ורחמנא הוא דחס עליו ובשו"ת מהר"ם שיק סי' רס"ט דקטן העושה מצו' הוי עכ"פ כאינו מצוו' ועושה ומקיים מצו' דאורייתא וכן נלע"ד דהרי מלא בש"ס ומדרש וזה"ק דהעולם עומד על הבל פיהם של תינוקת של בית רבן שאין בו חטא ואע"ג דקטן אינו מצוו' וע"כ דאע"ג דאינו מצוו' מ"מ אם עושה מקיים מ"ע דאורייתא, וכמו דקטן שהוא ח"ש בשנות החיוב מ"מ אם עושה מקיים מצו', ה"נ בח"ש בחפץ מצו' אע"ג דאינו מצוו' עליו מ"מ אם עושה מקיים מצו', וכ"ז בציצית שהוא מצו' שייך אינו מצוו' ועושה משא"כ חלה שאינו מצו' רק מתיר ובמתיר ל"ש אינו מצוו' ועושה כעין שכ' המהר"ל ז"ל בתפארת ישראל פ' כ' דבל"ת ל"ש איני מצוו' ועושה כיון דאינו תוס' מעלה רק שלילת חסרון ומי שאינו מצוו' אף שעובר ג"כ מושלל מחסרון עיי"ש וה"נ ממש במתיר ודו"ק

עוד יש לחלק בין חלה לציצית לפמ"ש המנ"ח מצוה תקמ"ג בשם משנת חכמים דאיסור ח"ש ל"ש רק בדבר שכתי' בתורה סתם רק השיעור הוא מהללמ"ס אז גם ח"ש אסור מה"ת אבל דבר שמפורש בתורה שיעורו ח"ש מותר ע"ש, ובחלה כתיב עריסותיכם דהיינו כדי עיסת מדבר שהוא עשרון ע"כ פחות מזה אין בו חיוב כלל משא"כ בציצית לא כתי' שיעור כלל בתורה כמה יהי' אורך הבגד ולשון בגד לא משמע כלל שיהי' גדול כ"כ דאפי' חתיכה של גע"ג חשיב בגד, ותו דלענין שעטנז אפי' בגד קטן שיש בו שעטנז אסור ללובשו, וע"כ דלענין ציצית הוא מכלל השיעורין שהם הללמ"ס שיהי' קטן יכול להתעטף בו ראשו ורובו וכיון דבתורה נאמר סתם בגד שפיר י"ל דגם ח"ש שם מצו' עלה

עוד יש לחלק בין חלה לציצית לפמ"ש בס' אגלי טל מלאכת לש ס"ק כ"ג בשם רמב"ן דבגיבול מורסן אף שהוא מה"ת מותר לגבל על יד על יד דהיינו פחות מכשיעור וק' מ"ש מכל מלאכת שבת דח"ש אסור מה"ת וכ' וז"ל וי"ל דחילוק יש בין מלאכת לישה לשאר מלאכות כיון שענין לישה הוא לחבר כל הקמח יחד להיות גוש א' ואם גיבל ב' חצאי שיעור כ"א בפ"ע עדיין מחוסר חיבור ח"ש זה עם ח"ש זה ואף דכל ח"ש בפ"ע נתגבל מ"מ הרי לא נתחבר יחד קמח כשיעור ול"ד לשאר מלאכות כגון אפיי' והוצאה וכדומה שאם אפה ב' חצאי שיעור הרי עשה מלאכה שלימה בשיעור שלם וכן אם הוציא ב' חצאי שיעור בזאח"ז וכו' עיי"ש והיינו דל"ש איסור ח"ש רק במקום דליכא אלא חסרון כמות אבל אותו ח"ש עצמו אין בו חסרין כמו האופה חצ"ש דאין נפ"מ כלל לענין אותו ח"ש שאפה בין יאפה עוד חצ"ש או לא דמ"מ ח"ש זה נאפה בשלימות גמור בלי חסרון מאומה משא"כ לענין לש דעיקר ענין לישה הוא חיבור העיסה ואם לש פחות מכשיעור אין כאן חסרון כמות לבד אך גם חסרון באיכות המלאכה של אותו ח"ש שאין בו חיבור שלם דהיינו חיבור של גרוגרות ע"כ שני' מלאכה זו מכל המלאכות, וככה ממש י"ל בנ"ד ל"ש ח"ש דעיקר חיוב חלה הוא ע"י לישה דהיינו חיבור הקמח ובח"ש ליכא חיבור שלם

ולענ"ד יש להוסיף נופך ליישב דברי רמב"ן ז"ל הנ"ל דהנה בשבת (פ'.) הוציא חצי גרוגרות וחזר והוציא ח"ג וכו' בהעלם א' לרשות א' חייב לב' רשויות פטור ובתוד"ה בהעלם וכו' הק' ר"ת דאמרי' בהבונה כ' אות א' בטברי' ואות א' בצפורי חייב וכו' ואור"י דודאי גבי כתיבה אית לן למימר מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי אבל הוצאה לא הוי עד דמייתי תרווייהו לרשות א' עכ"ל והיינו דבהוצאה דכל המלאכה אינה רק קריבה דליכא שום שינוי בהחפץ שמוציא רק שמשנה מקומו וא"כ כל פעולת ההוצאה אינה רק קריבה ל"ש לומר מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי', וז"פ, וה"נ לענין מלאכת לישה דעיקר ענינה הוא החיבור והצירוף ל"ש לומר חזי לאיצטרופי' כיון דכל המלאכה אינה רק צירוף ע"כ חסרון הצירוף כמחוסר מעשה דמי ודוקא בשאר מלאכות או באיסורי מאכלות דאין עיקר האיסור הצירוף אמרי' דגם ח"ש אסור משום חזי לאיצטרופי ואף דעדיין חסר הצירוף לית לן בה ולאו כמחו"מ דמי, משא"כ בלישה דכל האיסור הוא הצירוף חסרון צירוף כמחו"מ דמי וק"ל וה"ה והוא הטעם לענין הפרשת חלה מח"ש ל"ש בו חזי לאיצטרופי כיון דעיקר סיבת חיוב חלה הוא הגלגול והלישה דהיינו צירוף העיסה וע' תוס' זבחים (ק"ה:) ודוק

ובזה יבוארו דברי ירושלמי רפ"ג דחלה על המשנה כיון שנותנת את המים מגבהת חלתה וז"ל ר' מתניא בשם רשב"ל דרע"ק הוא דתני' תמן הנוטל מן הקב חלה רעק"א חלה וחכ"א אינו חלה אר"י ד"ה הוא מכיון שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם עיי"ש ולכאו' אין מובן כ"כ מה שדימה ר"ל דב"ז לנוטל מן הקב חלה ולהנ"ל א"ש היטב דהנה טעמן של חכמים דנוטל מן הקב חלה אינו חלה ול"א בזה חזי לאיצטרופי דעיקר חיוב חלה הוא מצד צירוף כאמור, אמנם רע"ק