ארץ צבי (פרומר) א רפד

הפני משה כלומר ודאי אילו הוי מוקי ר"ח בשהי' שם חור וזרק ונח בחור שבמדרגה וא"כ הוא נחה בחור כשם שהזרעין נחין ונהנין במדרגה יאות הוי דדמיא ממש לדינא דהכא ושפיר הוא דחייב שם אבל השתא דמוקי דנחה במקום מדרון סתמא והלכך פרכינן דלא דמי' להא דלעיל עכ"ל הנה דאם נחה בחור אפי' למטה מיוד חייב הנה דחשיב כרה"י אפי' למטה מיוד עכת"ד הגאון ז"ל וכ' ע"ז שהוא ראי' ברורה מאד שאין להשיב עלי' ובגוף דברי ירושלמי כ' הגר"א ז"ל בפירושו פי' אחר. שאין לה שייכות כלל לזה. עיין עליו. אך גם אם נרצה לפרש כהפ"מ אין הכרח לומר דהוי רה"י במקום השפוע. רק דלא הוי רה"ר ולענין כלאים סגי בזה כל שאינו רשות א' עם הזרעים שבקרקע ל"ח כלאים. וראי' לזה דאי נימא כמ"ש הפני משה דשפוע הכותל דלמטה מיוד רה"י א"כ כש"כ למעלה מיוד דהוי רה"י וא"כ למאי דס"ד דירושלמי דהמשנה מיירי במודד לוכסן ומש"ה פריך הירושלמי דא"כ למה למטה כזורק בארץ הרי שפוע הוא כלמעלה [וע"ז משני שאין נהנה מן המדרגה היינו שאין יכול לנוח שם] וק' אלמעלה מיוד נמי תקשי דא"כ למה תנן במתני' למעלה מיוד כזורק באויר ופטור ולמה פטור הרי למעלה מיוד רה"י גמור אע"כ דעיקר קו' ירושלמי הי' עכ"פ כרמלית או מקום פטור וזה"פ שפוע המדרגה כלמעלה שיחשב רה"ר גמור כמו למטה וזה סגי לענין כלאים. וע"כ למעלה מיוד פטור דהוי מקום פטור. וא"כ אדרבא אם נרצה לפרש כהפנ"מ להיפך שמעינן מירושלמי דאפי' למעלה מיוד כל זמן שהוא משופע ל"ח רה"י רק על גבו ממש כפשטות לשון הגמ' דף ק'. וזרק ונח על גביו. ובר"ח שם עמוד ב' מפורש יותר דדוקא על גביו ממש חשיב רה"י [לדברי הר"ח ז"ל העיר ח"א] ומהרש"ל ז"ל הוכיח מלשון רש"י ז"ל דף ק'. דממקום שפוע יוד ולמעלה הוי רה"י ומדברי ירושלמי הנ"ל מבואר להיפך. אך כ"ז לפי' הפ"מ אמנם לפי' הגר"א ז"ל אין קושי' על שיטת רש"י ז"ל

והנה ז"ל הרש"ל שבת דף ק'. ברש"י ד"ה תל המתלקט כו' ונ"ב פי' מקום שיגיעו שפועו לעשרה משם והלאה אם יש דע"ד הוי רה"י אבל מהרמב"ם משמע כפשוטו שהתל גופו נעשה רה"י וצ"ע עכ"ל. ולכאו' משמע דכוונת רש"ל דלרמב"ם כלו הוי רה"י אף בהשפוע שלמטה מיוד. אמנם אאל"כ דאין רמז לזה ברמב"ם דהרמב"ם נקיט לשון הגמ' דתל המתלקט עשרה מתוך ד' וזרק ונח על גבו חייב ולא דיבר כלל ממקום השפוע ודוחק לומר דעל גבו היינו השפוע. ואולי מחמת שהרגיש הרש"ל ז"ל חולשת הראי' מרמב"ם ע"כ סיים וצ"ע

ואפשר דגם בתחלת דבריו כוונתו לזה דדעת הרמב"ם דכולו [יחד] חשיב רה"י וע"כ דוקא על גבו חייב וכדעת הר"ח ז"ל הנ"ל דשם יש לנו כל המחיצה של גובה התל. ומה דסיים וצ"ע היינו לענין הלכה צ"ע אם כרש"י אם כרמב"ם. ואיך שיהי' נלע"ד דהשפוע שלמטה מיוד ודאי ל"ח רה"י וכ"מ לעיל ה': בכותל משופע וכתבו התוס' דמיירי ברבים מכתפין ורמב"ן ס"ל אפי' אין רבים מכתפין חשיב אויר רה"ר עד י"ט כמו בפני כותל. הנה ברמב"ן מפורש דלמטה מי' ל"ח רה"י רק אויר רה"ר. אך אפי' להתוס' דל"ח רה"ר היינו דס"ל דכיון דמשופע אין דינה כפני כותל רק כגב וכל משהו שפוע שבו חשיב כגב באותו מקום וכיון דלמטה מעשרה הוי כתל פחות מעשרה העומד ברה"ר דאם אין רבים מכתפין חשיב כרמלית. והוא קרוב לפלוגתת רש"י ורמב"ם הנ"ל דלרש"י למעלה מגובה י"ט חשיב רה"י דהשפוע דשם חשיב כעל גבו. ורמב"ם ס"ל דל"ח רה"י רק על גבו ממש אבל משך השפוע אין דינו כעל גבו רק כפני התל ול"ח רה"י

והרה"ג ר' ישראל פראווירטה שי' מפראמישלאן ה"ר לדברינו מריטב"א עירובין צ"ח. שכ' ג"כ כד' רמב"ן שבת ה': דכותל משופע דינה כפני כותל וע"ז הק' הריטב"א דבשבת ז': הק' למ"ד חורי רה"ר כרה"ר דמי לוקמי' בנח בחור וליקשי לנפשי' דנוקמה בכותל משופע. וע"ז הק' הרב הנ"ל דא"כ ק' רישא למעלה מיוד כזורק באויר וק' הא בתל המתלקט עשרה מתוך ד' הוי שם רה"י וע"כ צ"ל כדברינו דלרמב"ן דשפוע דינה כפני ע"כ ס"ל כרמב"ם דאפי' למעלה מיוד כל זמן שהוא משופע ל"ח רה"י רק על גבו ממש וראי' נכונה הוא

ודוחק גדול מאד לאוקמי שמשופע כ"כ עד שאין מתלקט עשרה מתוך ד' ותו דאי משופע כ"כ אי"צ רבים מכתפין דהוי כארעא סמיכתא [ובחי' נסתפקתי דבכותל אפי' משופע כ"כ שאין מתלקט עשרה מתוך ד' כל שהוא גבו' עשרה הוי מחיצה גמורה כמו דשפוע אוהלים כאוהלים לענין טומאה וכן לענין סוכה בסופ"ק דסוכה. בסוכה שעשאוהו כמין צריף ושם לא התנו כלל שיהי' מתלקט עשרה מתוך ד' וע"כ לא הוצרכו מתלקט עשרה מתוך ד' רק בקרקע עולם דאם אינו מתלקט עשרה מתוך ה' הוי כארעא סמיכתא אבל לא במחיצה בפ"ע. אמנם בירושלמי פ"ק דעירובין הלכה א' משמע לכאו' להיפך שכ' הי' שם גדר אם מתלקט עשרה טפחים וכו' אך הק"ע הגיה הי' שם תל נראה דס"ל דבגדר לעולם מועיל אפי' משופע הרבה [ולענ"ד דאפי' נימא כגירסא שלפנינו לא מיירי בגדר המקיף רה"י מכל צד שחללן י"ט ברוחב ד' רק מיירי בגדר דומי' דתל כהא דשבת ו'. איזהו רה"י גדר שהוא גבו' י"ט ורחב ד' וכיון שאין בו רה"י רק הגדר עצמו רה"י הוי דומי' דתל ובזה אפשר לומר דהוי ג"כ כארעא סמיכתא ובעינן מתלקט עשרה מתוך ד' אבל בגדר המקיף רה"י נראה ברור ופשוט דלא בעי' מתלקט עשרה מתוך ד'] ומינה דל"ח רה"י רק למעלה על גב הכותל דאם הי' כל הכותל רה"י ודאי ל"ה מועיל רבים מכתפין לעשות מרה"י רה"ר ובשבת ט' עמוד ט' ורבים מכתיפין הוי רה"ר דעת הרא"ש וטור דאפי' יותר מט' עד יוד כן ומ"מ ביוד טפחים גובה הוי רה"י אע"ג דרבים מכתפין [דאין סברא לומר דע"י] אותו משהו המשלים לעשרה נעשה אינו ראוי לכיתוף]

וע' תוס' שבת צ"ט: ד"ה זרק דף ומהר"ם לובלין שם כיון דלמטה מדף רה"ר אף דלמעלה רה"י ל"ח מונח ברה"י וע"כ דל"ח הכותל רה"י רק על גבו ולכאו' מבואר להיפך בתוס' שבת צ"ט: ד"ה ואמאי וכו' דבמקום הדבילה נתבטלה מרה"ר דבטל לכותל והרי הוא ככותל עב הנה דגם פני הכותל החיצון הוי רה"י. אך לא איריא דאע"ג דל"ה רה"י מ"מ גם רה"ר ל"ה כיון דאינו ראוי לכתף עליו ואין מכתפין עליו ואפי' בכותל משופע כ' תוס' ה': דבעינן רבים מכתפין וכיון דהחפץ בטל אל הכותל והוי ככותל עב ל"ח גם מקום החפץ רה"ר אבל אי"ר דהוי רה"י ואדרבא מדברי תוס' שם ראי' לדברינו שפי' קו' הש"ס בזרק דבילה שמינה ד"א ונח על פני הכותל למה חייב משום מעביר ד"א הרי בטל לכותל והוי ככותל עב ואי נימא דהכותל רה"י א"כ גם החפץ דבטל לכותל הוי מונח ברה"י וא"כ אדרבא ק' להיפך למ"ל שיזרוק ד"א אפי' זורק משהו ליחייב משום מכניס מרה"ר לרה"י ודומה לזורק על התל גבו' י' ורחב ד' דחייב אף דלרמב"ן [בשבת צ"ט:] אין האויר שלמעלה רה"י רק גבו לבד הנה דאע"ג דגוף החפץ במקום פטור כיון שמונח על רה"י חייב ה"נ כיון שמונח על הכותל שהוא רה"י