ארץ צבי (פרומר) א רסב

זה היום אכשור דרא כאשר עינינו הרואות דשום אדם כשר אין עושה מלאכה היום אחר שקה"ח ומי שפורץ גדר בזה נחשב אצל העולם לעבריין וא"כ אין ראי' מהמנהג שאנו מחזיקין שיטת ר"ת ז"ל להלכה ברורה. מ"מ מזה שמתפללין כעת תפלת מנחה בכל יום זמן רב אחר שקה"ח ונוטלין לידים לסעודה ג' אז מזה יש ראי' דעכ"פ גם שיטת הגאונים ז"ל לא קבלו להלכה ברורה ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא וע"כ מתפללין אז מנחה מס' דסד"ר לקולא כמ"ש בסידור הרב ז"ל] וכיון דהדבר ס' שפיר חזי' לאצטרופי לס"ס כאמור

ובגוף פלוגתת ר"ת והגאונים ז"ל שיש לכ"א מהשיטות ראיות מדברי חז"ל יש לע"ד עוד דברים בגו לפמ"ש המהר"ל ז"ל בהקדמה לס' גבורות ד' ובפרק מ"ג מספרו הנ"ל לענין מאמר חז"ל שנעשה להם נס ונבלעים בקרקע ואח"כ היו מבצבצין כצמח וכו' וכ' דיש לפעמים בענין א' ב' מציאות מציאות טבעי ובלתי טבעי ושניהם אמת ואע"ג דבטבע א"א שיהיו ב' הפכים בנושא א' מ"מ כיון דמציאות הא' בלתי טבעי אפשר ואפשר היא עי"ש שכ' שהם דברים אמתיים וברורים ואם שייך זה בדבר גשמי קו"ח ששייך לומר כן בענין השמש שאינו מד' יסודות הגשמיים והוא ממוצע בין גשמי לרוחני ומה"ט קראו' החוקרים גשם חמישי דיש לה ב' מציאות טבעי ובלתי טבעי הטבעי הוא המושג לחכמי או"ה שהשמש יורדת בלילה למטה מהארץ והבלתי טבעי שבלילה הוא למעלה מהרקיע וזה להיותו בלתי טבעי אינו מושג רק לחכמי ישראל בסוד ד' ליריאיו וע"כ אמר בש"ס נראין דבריהם מדברינו כי בראי' המוחשות הטבעית נראין דבריהם אבל לא זהו כל האמת כמ"ש השט"מ כתובות י"ג: ואין להאריך יותר בזה: סימן קו הרב הגאון המפורסם ערוגת הבושם וכו' וכו' ר"א וויינבערג שליט"א רב בווארשא

מה דבדיק לן כת"ר שי' בתפילין שאין הפרשיות מונחות כולן בתוך גוף הבתים רק מקצתן מונחין תוך התיתורא שהשל"ה ז"ל כ' דכל הפרשיות צריכות להיות בתוך הבתים דוקא לא בהתיתורא וכת"ר חיזק דברי השל"ה ז"ל מכח דברי הרב ז"ל בשו"ע סי' ל"ב סעי' נ"ט וסעי' ע"ז דתיתורא לא אקרי תפילין רק תיתורא של תפילין עכ"ד והנה באב"נ סי' י"ד ס"ק א' כתב דלא מצא מקור לדברי הרב ז"ל אלו דתיתורא לא מקרי תפילין ולענ"ד קצת מקור לזה מדברי המרדכי שהביא הב"י או"ח סי' ל"ב דף ל"ה: מדה"ס ד"ה תפילין מרובעות מבואר שם דהבתים הם עיקר התפילין עיי"ש מ"מ אפי' לדברי האב"נ דתיתורא נמי מקרי תפילין מ"מ המקום המיוחד להניח בהם הפרשיות הם הבתים עצמן ותיתורא אינו עשוי לקבלת הפרשיות רק לסתום פי הבתים ומצינו לענין נט"י דכלי שאינו עשוי לקבלה פסול לנט"י. וכן לענין שאובין כלי שאינו עשוי לקבל אינו פוסל משום שאובין כמבואר בשו"ע יו"ד סי' ר"א סעי' לז וגדולה מזו מבואר בב"י סי' רא דף ק"ה: מדה"ס בשם שער המים דבעינין עשוי לקבל מים ואל"כ לא חשיב כלי וכן בנ"ד אין התיתורא עשוי לקבל תפילין ואף דשם תפילין עלה אין שם בית עלה דשם בית שמו מורה עליו שעשוי להכניס בו התפילין

מה שדן כת"ר דדבר הצריך מחיצות לא אמרי' רובו ככולו קצת סתירה לזה מסוכה יוד: ורש"י ד"ה וקורא ק"ש שכ' להיפך עוד ראי' מדסגי מה"ת שיהי' ראשו ורובו בסוכה אף שמעוטו חוץ לסוכה הנה דאפי' במחיצה אמרי' רו"כ

אשר כתב כת"ר דל"ש רובו ככולו כיון דאינו ראוי שיכנס כולו לתוך הבתים יש לדון דראוי לקפלן ולכרכן ואז יכנסו הפרשיות לתוך הבתים עצמן ג"כ וגדול א' שאלני ע"ז כשהבתים קטנים מהכיל הפרשיות אם מותר לקפל הפרשיות ממעלה למטה ולשומם בבתים והחכם השואל רצה לומר דקיפול מבטל הכתב כיון דאותיות עצמן נכפלין ואין האות עומד בשו' וגם דכמאן דגייז דמי כעין זבחים יח: מרושלין ע"י אבנט וכן בשבת כ"ט: פתילות הבגד שקיפלה ולא הבהבה למ"ד דקיפול מבטל מתורת בגד הנה דממעט השיעור עכ"ד הנה מ"ש דקיפול מבטל הכתב נלע"ד להוכיח להיפך ממש"כ הפוסקים לקפל הגט כדי שיכניס כולו לתוך יד האשה דאל"כ הוי בגדר הגבהה ושאר קנינים לא מהני בגט הנה דקיפול אינו מבטל הכתב וגם ל"ח כמאן דגייז דא"כ הי' נפסל משום שנים ושלשה ספרים והוא קו"ח ממ"ש הטו"ז סי' ש"מ לענין אותיות הכתובים על דפי הספר דאין חשש לפותחן משום מוחק משום דגם כשהן פתוחין שם אותיות עליהן דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי וקו"ח דאין מחוסר רק לפשטן מן הקיפול ואף לדעת הלבוש שחילק וס"ל דבזמן שהם פתוחין אין שם כתב עליהם שאני התם דהאותיות נפרדין לגמרי חציין מחצי האחר [ובאמת יש לדון ע"ד הלבוש דאפי' בשעה שהספר סתום י"ל דאין שם אות עליו כיון דכל כף חלוק לעצמו חשוב האות כמופסק וקצת דוגמא לזה ממשנה ו' פ"ח דנגעים דאם הי' נגע מקצתו בשפתו העליונה ומקצתו בשפתו התחתונה אין מצטרף לכגריס דהאי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי וכן בב' אצבעותיו ובב' ריסי עיניו וצע"ק] ומה שדן משבת כ"ט: דקיפול ממעט השיעור א"א לומר כן דא"כ בזבחים צה מעיל שנטמא מכניסו פחות פחות מגע"ג ומכבסו משום שנא' לא יקרע ושם במשנה שלפני' בגד שיצאו חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים קורעו ונכנס ומכבסו במקום קדוש וק' קריעה למה יקפלו בפחות מגע"ג וישאר מקום הדם בלתי מקופל כדי שיוכל לכבסו ועצה זו יכול להיות גם במעיל וע"כ דלא מהני קיפול למעט השיעור והא דשבת כ"ט: הבגד שקפלה כ' רש"י כמו שגודלין פתילות משמע להדי' דדוקא מחמת שרצה לעשות ממנה פתילה וגדלה כעין פתילה בטלה מתורת בגד אבל לא בקיפול לבד וביותר מבואר כן בלשון הרב ז"ל סי' רס"ד סט"ו הערני לזה חתני נ"י ומש"כ בסידור הרב ז"ל לענין ט"ק דמה שנתקפל אינו עולה לשיעור אמה על אמה פשוט דשא"ה דצריך להיות לבוש בכל הבגד והמקצת שנתקפל אף דשם בגד עליו מ"מ אינו לבוש בו וזה דומה להיוצא בטלית מקופלת על כתפו חייב חטאת דמה שמקופל אינו לבישה ואינו בטל להאדם והא דזבחים יח מרושלין שסילקן ע"י אבנט צ"ל דקים להי להגמ' דעיקר פסול מרושלין משום שאינו לכבוד ולתפארת וכל שסילקן ע"י אבנט היא לכבוד ולתפארת ועל כיוצא בזה אמרי' מסרו הכ' לחכמים כעין שכ' הפוסקים לענין מלאכת חוה"מ וכעין שכ' הר"ן לענין שאר ענויים ביוה"כ ועי' ריטב"א ר"ה יב: סוד"ה תנן התם דרוב דינין של תורה מסרן הכ' לחכמים ואין זה ענין לנ"ד ומודינא דלכתחלה אין לקפל הפרשיות ממעלה למטה דהרי אי' בשו"ע סי' לב סמ"ה דהפרשיות צריכין להיות זקופים בבתים ואם יקפלן נמצא מקצתן אין זקופין מ"מ הרי כ' המג"א שם דבדיעבד כשר אפי' אין זקופין י"ל דבשעהד"ח מותר לקפול הפרשיות ממעלה למטה דשעהד"ח כדיעבד דמי':