ארץ צבי (פרומר) א רסא

וצאן אבל בן שמנה חי שנולד מבהמה חי' אין לנו במה לטהר אפילו נשחט לפי שאינו בכלל בקר וצאן עכ"ל וא"כ ה"ה בנ"ד אפשר שאינו בכלל עוף [ושחיטת עוף הרי ילפי' חולין כ"ז: מזאת תורת הבהמה והעוף] והרי גם נפל בן ח' חשיב חי ואינו מטמא משום נבלה עד שימות כמבואר בב"ת כ', ורש"י נדה מ"ד: [ובשבת קל"ו. אליבא דאביי יש פלוגתא בזה עיי"ש] ומ"מ כיון דאין לו חיות שלם אינו בכלל בקר וצאן ואין לו היתר שחיטה א"כ י"ל דה"ה עופות אלו הנעשין ע"י מאשין אין עליהם שם עוף דחיותו קלוש וספד"א לחומרא כנלע"ד בזה: סימן ק"ה להרבנים הגדולים וכו' וכו' הבד"צ דק"ק בענדין שליט"א

דבר הכ' בולד שנולד בש"ק ס' קודם שקה"ח ס' אחר שקה"ח דיש כאן ג' ספיקות להקל למולו בש"ק א) דילמא כשיטת ר"ח דביהש"מ מתחיל ג' מילין אחר שקה"ח שנית דלמא נולד קודם שקיעה ואת"ל נולד לאחר שקה"ח וגם הלכה כהגאונים שהביא ר"מ אלישקר בתשובה דביהש"מ מתחיל בשעת שקיעה מ"מ הרי ביהש"מ רק ס' וא"כ אפשר שעדיין] יום הוא

הנה ידוע דהמג"א סי' של"א סק"ב פסק לענין מילה כר"ת וכ"כ הרב ז"ל שם בשו"ע אך בסידור הרב ז"ל כ' כהגאונים וכ' דדברי ר"ת ז"ל הם נגד החוש היינו מש"כ ר"ת ז"ל דהחמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע ובמק"א כתבנו דלענ"ד לא ק' על הר"ת ז"ל דהנה בפסחים צ"ד: חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי או"ה אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהם מדברינו וכ' בגה"ש שם בשם השמ"ק כתובות י"ג בשם ר"ת ז"ל עצמו דנראין היינו בראיות אבל סו"ס האמת כדברי חכמי ישראל ע"ש וכן מצאתי בתשובה לר' אברהם ז"ל בן הרמב"ם ז"ל כ' ממש כדברי ר"ת ז"ל וא"כ מה שייך להקשות בזה מן החוש כיון דבגמ' עצמו אמרי' נראין דבריהם בראיות מדברינו ומסתמא גם זה בכלל הראיות שנראה לחוש להיפך וזה ראי' היותר גדולה ומ"מ האמת כדברי חכמי ישראל כמ"ש ר"ת ז"ל עצמו וא"כ איך אפשר להשיב את הארי ר"ת ז"ל בדבר שהוא עצמו העיר בזה ומ"מ הכריע כדברי חכמי ישראל ואינני בא להכריע בין הרים גדולים כי אין יתוש כמוני כדאי לפתוח פיו ולהכריע בין תקיפי קמאי אך עיקר דברי הם שעכ"פ יהי' ספק כי לכאו' כיון ששי' ר"ת ז"ל הוא נגד המוחש א"כ אפי' ספק ליכא אבל לפי דברינו הועלנו דנשאר ספק וממילא שפיר חזי לאצטרופי לס"ס ובתשובה אחרת כתבתי עוד ראיות מכמה דחז"ל לשי' ר"ת ז"ל וסו"ס מידי ספיקא לא נפקי וא"כ שפיר יש לסמוך על ס"ס

ולכאו' יש לדון לפימ"ש התוס' סוף פ"ב דכתובות דאע"ג דס"ט ברשה"ר ספיקו טהור מ"מ לענין בית הפרס לא סמכו ע"ז כיון שהדבר נוגע לעולם ה"נ לפימ"ש מהר"ח או"ז דמצות מילה מקיימין כל שבעים שנים וכיון שהמצוה נוגע לעולם אפשר דאין לסמוך על ס"ס אמנם הנה דעת הרמ"א יו"ד סי' רס"ב דאם מל תוך ח' אי"צ לחזור ולהטיף ממנו דם ברית ומבו' בש"ך שם דמקיים מצוה בדיעבד ובשאג"א הרבה לתמוה ע"ז אמנם בצל"ח פסחים ע"ב. כתב דגם לדעת הרמ"א ז"ל אינו מקיים מצוה תוך ח' רק כשיגיע ח' והוא נימול מכחו אז נעשה מזה מצוה עי"ש וא"כ אין הדבר לכל ע' שנה דאיך שיהי' יהי' אחר ח' מזה מצוה מלבד זה הא דתוס' סופ"ב דכתובות אין זה סברא דאו' דהרי בית הפרס דרבנן וכיון שהוא רק דרבנן אין ללמוד מזה למק"א דאין לדמות גזירות חכמים זל"ז וכעי"ז כתב הרה"מ דאין מדמין בשבותין וכעי"ז במשנה ב' פ"ג דידים אין דנין ד"ס מד"ס

גם כ' בסידור הרב ז"ל דמן שקיעה הנראית לשקיעה האמיתות יש שהות ד' מינוטין וא"כ מה שהמילדת אומרת שאפשר שהי' לאחר שקיעה מסתמא כוונתה על שקיעה הנראית וא"כ אף לפי ספק זה אפשר שעדיין לא הי' שקיעה האמיתית ע"כ נלע"ד לסמוך בזה על ס"ס

אגב אכתוב פלפלת כ"ש דלכאו' יפלא מאד בפלוגתא כזו דר"ת והגאונים ז"ל שהוא מתפשט בכל מרחבי התורה לענין שבת ויוה"כ ולענין נדה בהפס"ט ולענין מילה ועוד ועוד ונשארה הלכה זו עמומה ובלתי מבוארת וכמה רבנים עושין כר"ת וכמה מורין כהגאונים ז"ל ואיך אפשר בהלכה כזו שיהי' אלו מטעין את אלו ולדברי הא' חברו עושה שלא כדין בדבר הנוגע לאיסורי כרת והדבר מתמי' ורב האי גאון ז"ל תמה לענין פלוגתא דגנוחי וילילי דאיך אפשר שיהי' אלו מטעין את אלו וקו"ח שיש להקשות כזה על פלוגתא הנוגע לכמה איסורי כרת וסקילה ר"ל

ונלענ"ד עפימ"ש הריטב"א ר"ה י"ד: בהא דהלכה כדברי ב"ה והרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה ואמרי' כאן קודם ב"ק כאן לאחר ב"ק ולכאו' ק' דהא כל היכי דפליגי ב' תנאי או ב' אמוראי בדאו' הלך אחר המחמיר כדאי' בפ"ק דע"ז ואיך נתנו חז"ל הרשות ביד כל אחד לעשות כדברי ב"ש או ב"ה וכ' הריטב"א ז"ל דכיון דב"ה רובא וב"ש מחדדי טפי ויש לכ"א מעלה נגד חבירו ע"כ בכל פלוגתא כי האי הרוצה לעשות כד' הא' עושה ע"ש והוא חידוש עצום. והנה כבר כתבו הפוסקים המנ"כ והרב ז"ל בסידור דהגאונים ז"ל הם רובא נגד ר"ת ז"ל ולעומת זה כ' המנ"כ להכריע בראיות כר"ת ז"ל וי"ל דזה כעין ב' מעלות הנ"ל הגאונים רוב והראיות המכריעות כר"ת הם כעין ב"ש מחדדי טפי דמסתמא מעלת החידוד הוא ג"כ מחמת שראיותיו יותר נכונות ומרובות ע"כ אפשר דבזה ג"כ הרוצה לעשות כדברי ר"ת ז"ל עושה כדברי הגאונים ז"ל עושה דומי' דהרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה וכו' כנלענ"ד ליישב מנהג ישראל וחלוקי המקומות בהוראה זו זה בכה וזה בכה שיהי' לכ"א מקום והשי"ת יאיר עיני בתה"ק ויה"ר שלא אכשל בדבר הלכה

והנה לדעת הגאונים ז"ל ח"י מינוט אחר תחלת שקיעה הוא לילה גמור לכל דבר ואסור אז להתפלל מנחה וכמעט כל העולם מתפללין מנחה בזמננו בכל יום אחר זמן הנ"ל. ונוטלין ידיהם לסעודה ג' דש"ק אחר זמן הנ"ל דוק ותשכח, וא"כ א"א לומר כלל דלדידן הלכה בודאי כהגאונים ז"ל כיון שאנו עושין להיפך בכל יום ובכל עת ובכל שעה [הגם דמש"כ המג"א סי' של"א סק"ב וסי' רל"ה סק"ג להוכיח דאנן קימ"ל כר"ת ז"ל ממנהג העולם שעושין מלאכה בעש"ק זמן רב אחר שקה"ח ולפעמים אין מקבלין שבת עד רביעית שעה לפני צה"כ. הנה לענין **(כפי מסת קיומו. וע"כ אפשר דעופות אלו הנעשים ע"י בו"ד באופן מלאכותי איז מוכשרים ומסוגלים לקבל שפען וקיומן מכח רוחני אשר על גבן כי אינו נערך בהערכה מתאמת להכח אשר על גבו. ואולי מזה הטעם אינו חי יב"ח ומי בא בסוד ד' כי לפעמים ע"י חסרון נקודה דקה מן הדקה שאינה מושגת כלל לבו"ד מתקלקל כל הסדר האלקיי השייך לזה ואיו רצוני להאריך בזה שלא לערבב דברי אגדה בדברי הלכה אך גם דברים אלו ברורים ואמתיים:)**