ארץ צבי (פרומר) א רמד

סימן צז לכבוד חתני הרב החו"ב וכו' מ' אלעזר נ"י

אשר נסתפק במי שקורא לעלות לתורה אם מותר לקרות לאביו בשמו משום דאסור לקרוא לאביו בשמו כיו"ד סי' ר"מ ואע"ג דבברכ"י שם כ' דאם אומר אבי מותר להזכיר שמו וכן ביד אברהם שם ה"ר לזה מכ"מ בגמ' דאמר אבא חלפתא ועוד כזה. מ"מ היש"ש פ"ק דקדושין סי' ס"ה כ' דדוקא לרבו מותר לקרות עם תיבת רבי משום דיש לו עוד רבותיו משא"כ באב דאין לו אלא אב א' וראי' לדברי יש"ש מקדושין ל"א דמייתי דאסור להזכיר שם אביו מהא דמר בר ר"א כי הוי דריש בפירקא הוי אמר אבא מארי ואמורי' אמר הכי אמר ר' אשי הנה דאפי' בלשון אבא מארי אסור להזכיר שמו ע"כ תו"ד

הנה דברי הברכ"י בשם זקינו הגה"ק חסל"א ז"ל ברורים דמותר להזכיר שם אביו כשאומר אב כמבו' בכ"מ ודברי הגאון איש אלקים זצ"ל הנ"ל אי"צ חיזוק וכן מצאתי בשל"ה פ' ויחי. וגם מבואר שם בשל"ה דאם אביו רבו טוב יותר שיקראנו רבי משיקראנו אבי כי מעלת רבי גדול ממעלת אב עיי"ש.] ובהא דקדושין ל"א: דלא רצה להזכיר שם אביו אפי' עם תיבת אבא מרי צ"ל דזהו רק כעין דחוי' והיכא דאפשר בלא"ה אין להזכיר שם אביו אפי' בכה"ג אך לקרות לאביו לעלות לתורה דצריך דוקא לקרותו בשמו כמ"ש בס' אבני נזר ובס' ישועות מלכו חשוב כלא אפשר לאהדורי וע"כ נכון לקרות לאביו בלשון יעמוד אבי [או אבי מורי] פלוני ב"פ ושפיר דמי. ומ"ש בשם יש"ש קדושין פ"ק סי' ס"ה דדוקא לרבו מותר לקרות ר' פלוני אבל לא לאביו מפני שאין לו אלא אב א' עיינתי ביש"ש וכ' עיקר החילוק משום דרבו אפשר שיש לו עוד ואם יאמר סתם רבי לא ידעו אל מי ירמזון מיליו ע"כ מוכרח לפרש שמו משא"כ באביו שאין לו אלא אב א' ואפי' יאמר סתם אביו ידעו הכל על מי מכוון. וא"כ זה סמך לדבריי דדוקא היכא דאפשר בלא הזכרת שמו אסור אפי' עם תיבת רבי כעין יומא ו': למ"ד דחוי' אם אפשר לאהדורי אטהרה מהדרינן והיכא דלא אפשר שצריך לפרט שמו למען דעת מי הוא שרי

מה שכתבתי בהא דמבואר קידושין ל"א: דאפי' כשאומר אבא מארי אסור לקרות אביו בשמו היינו משום דהי' אפשר בלא הזכרת שמו. משא"כ בקריאה לעלות לתורה חשוב לא אפשר לאהדורי משום דצריך לקרות לעלי' בשמו כמנהג ישראל וכמ"כ בס' אבני נזר וגם בישיעות מלכו

לכאו' י"ל דחשוב אפשר דיכול איש אחר לקרותו לתיבה אך י"ל לפי) המבואר בב"ק דף ק"י ברש"י דממשמר למשמר אחר אי"צ לאהדורי אפי' למ"ד דחויה כדי שיתיישב שם ק' מהרש"א על רש"י [אח"כ אמרו לי התלמידים דפה שכבר כ' כן בס' להוציא מדברי רש"י ז"ל כן. וברמב"ם פ"ד מה' ביא"מ הי"ד מבואר להיפוך דאף ממשמר למשמר מהדרינן וכן במאירי יומא ו':]. [וחתני הרב הנ"ל שליט"א ה"ר להנ"ל מרש"י זבחים צ"ט. בהא דמיבעי' לש"ס אי טמא חולק בק"צ פירש"י בק"צ שהקריבו טהורין מיבעיא לי' אי פלגא מיני' להאי טמא הואיל וראוי לחטוי דק"צ דוחה טומאה והקשו האחרונים כיון שהקריבו טהורין א"כ מיירי באיכא טהורין וא"כ אין כהן טמא ראוי לחטוי כזה דכל היכא דאפשר לאהדורי מהדרינן ולהנ"ל א"ש דרש"י לשיטתי' משכחת לה דבאותו משמר לא היה כהן טהור וא"כ הי' ראוי לחטוי ומ"מ הקריבו טהורין ממשמר אחר ואף שלא הוצרכו לאהדורי ויפה העיר)

הנה דדוקא באותו משמר שהכהן השני ג"כ שייך לעבודה באותו שבת חשוב אפשר אבל לא בכהן שאין לו שייכות לשבת זה אע"ג דסו"ס בידו לעבוד מ"מ ל"ח אפשר ה"נ גבאי הממונה מכל הציבור לקרות לעלות זה חלקו ואין לזרים אתו ואיש אחר חשוב כמשמר אחר וגרע ממנו דהתם עכ"פ גם הכהן ממשמר האחר מיוחד לעבודה בשבת הבאה מש"כ בנ"ד אין זה האחר עומד כלל לזה לקרות אנשים. לתורה

אמנם יותר נראה דמ"ש הפוסקים דבלשון רבי מותר לקרות לרבו ולאביו בשמם היא בגדר היתרה דאין לחדש מעצמינו על דבר שהתירו הפוסקים לומר דהיא רק דחוי ומ"מ היכא דאין שום צורך להזכיר השם אין להזכיר כמבואר יומא ו': דאפי' למ"ד היתרה באותו בית אב לכו"ע מהדרינן ואפי' לאידך לישנא דבאיכא טהורים באותו בית אב פליגי היינו דס"ל דאפי' זה היא בגדר אהדורי מכהן זה שמוטל עליו העבודה לאיש אחר וע"כ לא מהדרינן אבל דבר שאין לנו שום צורך בו לכו"ע אין לעשות באיסור כל שאפשר בהיתר, וע"כ דוקא כהא דקדושין ל"א: שלא הי' שום צורך בהזכרת שם אביו דהכל יודעין למי ירמזון מיליו לא רצה להזכירו [ואולי גם זה רק ממדת חסידות ומ"מ ה"ר דאסור להזכיר אביו בשמו דדוקא אז שייך מדת חסידות לאסור אפי' בלשון אבא מארי דגדר חסידות היא לעשות לפנים משורת הדין. וכ"ז בדבר שיש בו שורת הדין שייך להוסיף ולעשות לפנים משוה"ד משא"כ אם ל"ה איסור כלל בהזכרת שם אביו אפי' כשאינו אומר אבא מארי לא הי' מקום לעשות לפנים משוה"ד דיש כמה דברים שהחומרא אולת כעין שכ' ירושלמי ביושב בסוכה בשעת הגשמים פטור מהדבר ועושיה נקרא הדיוט וכעין תוס' פסחים דף נ: ד"ה העושה בשם ירושלמי הני נשי דנהיגי דלא למעבד עבידתא באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתתפשט סידרא מנהגא. הנה דלאו כל חומרא חשוב מדת חסידות ויש חומרא שאין דעת חכמים נוחה הימנה משא"כ כל שיש קצת צורך כעין נ"ד שראוי לקרות לס"ת בשם שרי כנלע"ד בזה

ובעיקר דברי רש"י ב"ק ק"י הנ"ל דממשמר למשמר לכו"ע מהדרין י"ל הטעם לפמ"ש בס' החינוך מצוה שפ"ט דכהן שסייע לעבודת כהן חבירו ג"כ תיי"מ ע"כ ל"ח אפשר לאהדורי [ולפ"ז אין לה"ר מזה לשאר דיני התורה] ודוקא ממשמר למשמר חשוב לא אפשר כי מרע"ה ושמואל הרואה ודהע"ה חלקום למשמרות ואין בנו כח לבטל זה כמ"ש לבד ממכריו על האבות. אמנם מבית אב לבית אב דזה עושה כל ראש בית אב במשמרתו לחלקם לבתי אבות כמ"ש החינוך במצוה הנ"ל א"כ יש לו עצה לראש בית אב לחזור בו ולסדר באופן אחר דאתי דבור ומבטל דבור ע"כ חשוב אפשר ואפי' לאחר פייס יש עצה לבטל הפייס דהרי ביומא ל"ט. דלמ"ד הגרלה לא מעכבא אין הגורל קובע ויכולין לשנות עש"ה וא"כ פייס דודאי לא מעכב יכול הראש בית אב לשנות ולהפקיע הפייס כעין כה"ג שמתמנה בפה ומסתלק בפה כמ"ש תוס' י"ב כמו כן כל כהן ביומו לגבי משמרתו ועבודתו מתמנה ע"י הראש בית אב או ע"י פייס ע' כס"מ פ"ג מהל' בה"מ ומסתלק בפה כיון דהגורל אינו מעכב אינו קובע ג"כ כאמור וכל זמן שאינו משנה אסור לכהן לסייע למלאכת חבירו מ"מ חשוב אפשר לאהדורי (וריטב"א כתב ביומא ו: ללישנא בתרא דאפי' איכא טהורין בהאי בית אב עבדי נמי טמאין משום דאין ראוי לבטל פייס מ"מ לישנא קמא דמ"מ אפשר לבטל וע"כ חייב לאהדורי אטהורין אבל ממשמר למשמר ל"ח אפשר כאמור]. שוב נודעתי כי בס' דברי ריבות סי' ר"ג דלאיכא דאמרי ביומא ו: דפליג באותו בית אב מבית אב לבית אב גם לרב ששת לא מהדרינן. ואולי גם לפ"ז י"ל כדברינו דלאיכא דאמרי גם מבית אב לבית אב איכא איסור תורה. ולפ"ז יש להשוות