עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryארץ צבי (פרומר) א

ארץ צבי (פרומר) א כג

Eretz Tzvi part 1 23 · ארץ צבי (פרומר) א · free full Hebrew text

Open in the reader →

מקודשת משום דהוי קדושין שאמס"ל מ"מ כיון דהא דל"ה קדושין הוא רק מצד ס' ואף שחזר להיות דין ודאי שאינה מקודשת מצד קשאמס"ל מ"מ כיון שסיבת שלילת הקדושין הוא ספק ע"כ דיו להפקיע א"ע ולא לבטל קדושי האחרת שנתקדשה עמה יחד וכ"כ הרשב"א שם בשם ראב"ד ז"ל עיי"ש, וכעי"ז כ' הריטב"א יבמות (י"א) לענין ס' סוטה דאין פוטרת צרתה ואע"ג דס' סוטה כודאי מ"מ כיון שאינו אלא מצד ס' א"י לגרור צרתה ע"ש ה"נ מה דהציצית צריכין לבגד אינם רק בסיבת ס' אין בכחם לגרור את יום השבת שיחשב גם בש"ק נוי הבגד], ובשלמא בטלית מצוייצת כהלכתה מותר לצאת בשבת אף לדעת המרדכי דמותר לצאת בש"ק בבגד בלא ציצית מ"מ אם יש בהם ציצית בודאי מקיים מ"ע דאורייתא גם בש"ק דהרי מברכין גם בש"ק להתעטף בציצית ע"כ הוי נוי הבגד, משא"כ בנ"ד דלענין קיום מצוה הוי ספיקא דאורייתא ואפשר שאינו מקיים מצוה כלל בציצית אלו רק עיקר קושייתי הי' דמ"מ הוא הכרח ללבישת הבגד ובזה ליכא ספק כלל וע"ז א"ש התי' דבשבת אין הכרח לבגד כלל אליבא דהמרדכי והוא עצה עמוקה בס"ד

ולפי"ז א"ש מנהג רוב ההמון ללבוש ט"ק פחותים מכשיעור ולצאת בהם בש"ק דכאן שוב ל"ח משא כלל כיון דאי"ב כשיעור ואין בהם מצוה א"כ ל"ח כלל ובטלי דאין סופן להיות מצוה יותר ממה שהם עתה ודומה לדברי הט"ז סי' י"ג דיוצא בציצית פסולין ל"ח משא וז"ב לענ"ד: **(ויען הבאתי דברי המרדכי אציע מענינא מש"כ בחי' לה' ציצית וזה לשוני בב"י ה' ציצית סימן יו"ד כ' וז"ל ויש לדקדק במלבושים שלנו שהם פתוחים מלפניהם מלמעלה למטה שהרי יש להם ד', כנפות שנים סמוך לצואר ושנים למטה סמוך לארץ למה אין מטילין בהם ציצית ומיהו במלבושים שלמטה יש לדחוק ולומר דכיון שאנו חוגרים אותם הו"ל כסתומים משם ולמעלה ודמי לקיטא וגנילא שכ' הרשב"א ורבינו שמחה שהם פטורין וכו' וכמדומה לי שעל מלבוש ההוא נתכוין הספרא שהביא מהרי"ק וכו', וכיון שמתפרש הספרא יפה במלבוש בתואר זה יש לסמוך על הספרא לפוטרו אבל הני גלימות שלנו שאנו מביאין למעלה מכל הבגדים שהם פתוחין מלמעלה למטה ונמצא שיש להם ד' כנפות למה אנו פוטרין אותה וכו'. ולי נראה שהטעם שלא נהגו להטיל בו ציצית משום דלא מיקרי כסות אלא הבא להגן על האדם מפני החום והקור והגלימא אין לובשין אותה להגן אלא לכבוד וכו', והדרכי משה תמה ע"ז דגם טליתות מצוה שלנו אין עשויין להגן, עוד כ' בב"י תי' שני וגם ע"ז תמה הד"מ, והד"מ תי' עוד תי' שלישי והוא דחוק מאד, כאשר יראה המעיין

ולענ"ד הקלושה נראה ע"ד שכ' הב"י משום דבגד זה עשוי לכבוד אך לא מטעמי' דלעולם גם העשוי לכבוד חשוב הנאת לבישה כמ"ש התוס' רי"ד ב"ק ק"ב. לענין שעטנז דאם לובש להתנאות אות הוי ג"כ הנאת לבישה עיי"ש, וזה טעם חיוב טליתות שלנו בציצית משום דמנהג ישראל ללבוש אותו בשעת תפלה הוי כמו להתנאות דבשעת תפלה מתנאה בלבישתו, וגם כדי לקיים המצוה מכוון להתנאות ע"ד דאי' פסחים (מ"ו:) משום הפסד ממונו גמר בלבו לאכול כזית וכו', [עוי"ל קצת ע"ד דאיתא בנזיר (ב:) מידי דעבירה וקרי לי' נאה בתמיהא עיי"ש, וכיון דמידי דעבירה ל"ח נאה, מינה דמידי דמצוה חשוב נאה מה שמתנאה במצוות, דידיעת ההפכים א', ע"כ טלית של מצוה חשוב תמיד להתנאות], אמנם בגלימא שדרך ללובשה על כל הבגדים ולילך בה ברה"ר וכיון דבציצית בעי' הנאת לבישה כמ"ש התוס' נדה (ס':) וכאן עיקר הנאת לבישה שעשוי לכבוד כמ"ש הב"י ואם יעשו בו ציצית יהי' מתבייש ללבוש אותו בשווקים ורחובות, כידוע, ויתבטל ממנו עיקר הנאת לבישה שלו, וא"כ לא יקיים כלל המצוה כיון דלענין המצוה בעינן הנאת לבישה וע"י עשיית ציצית לא יהי' עשוי לכבוד דהיינו לילך בו ברה"ר דזה עיקר עשייתו וכבודו וכיון דא"א לקיים בו מצות ציצית ממילא מותר ללובשו בלא ציצית כמ"ש המרדכי לענין שבת דמותר ללבוש בו בגד בלא ציצית דלא כתיב בתורה אל תלבש בגד בלא ציצית, רק אם תלבש בגד של ד' כנפות תעשה בו ציצית, ובשבת שא"א לעשות ציצית מותר ללבוש בלא ציצית, ה"נ דכוותה דא"א לקיים בו מצות ציצית דא"כ יתבטל עיקר תכלית המכוון והנאת לבישה של הבגד דהיינו שעשוי לכבוד לילך בו החוצה לרה"ר ממילא מותר ללובשו בלא ציצית אף דעתה יש בו הנאת לבישה שעשה לכבוד, וק"ל

והנה במנחות (מ.) סדין בציצית ב"ש פוטרין וב"ה מחייבין ופירש"י טעם ב"ש דלא דרשי סמוכין להתיר כלאים בציצית, והא דנקטו פוטרין ולא אוסרין משום דס"ל כלי קופסא חייבין בציצית, וק' לכאו' דא"כ סדין בציצית ליחייב בציצית בכלי קופסא כיון דלית בי' איסור כלאים כשאינו דרך לבישה ואי"צ לדחות הלאו, א"כ אף דלא דרשי סמוכין להתיר כלאים בציצית מ"מ בכלי קופסא דליכא איסור כלאים ליחייב, וכאן ע"כ קאי אכלי קופסא מדתני פוטרין ולא אוסרין, ונראה דאף דכלי קופסא חייבין בציצית היי"ד בבגד דכנפי בגדיהם כתי' וכיון דכלאים בציצית לא הותר לב"ש אם יעשה ציצית של צמר בסדין לא יהי' שם בגד עליו כיון דאסור בלבישה, וגדולה מזו ביבמות (ק"ד:) בנעל של חליצה דאם ל"ה עשוי להלוך בו אין שם נעל עליו ופסול לחליצה, וכש"כ כאן בבגד של כלאים דאסור ללובשו וכיון דאם יעשה בו ציצית לא יקיים מצוה ממילא פטור מציצית אע"ג דעכשיו שם בגד עליו דכ"ז שאינו עושה בו ציצית של כלאים מותר בלבישה, מ"מ כיון דא"א לקיים בו מצות ציצית פטור מציצית כעין דברי המרדכי בשבת והוא סייעתא לדברינו הנ"ל, ונכון מאד בס"ד

)** עוד נלע"ד דשאני הא דשו"ע סי' יו"ד סעי' ז' הנ"ל דטלית שפטור מציצית ועושה בו ציצית אסור לצאת בו לרה"ר דהתם אינו לובש הבגד בשביל הציצית רק לצרכו ודרך לבישה הוא והציצית אינו עושה רק מספק שמא חייב בציצית ואם אינו חייב לפי האמת הוי משא, משא"כ טליתות קטנים של ההמון דעיקר תכלית לבישתם הוא בעבור הציצית ואל"כ ל"ה לובשין אותו כלל כידוע וא"כ עיקר דרך לבישה שלהם הוא רק בסיבת הציצית ואם לא יעשו בו ציצית אין בו דרך לבישה כלל כמובן א"כ שפיר הציצית נוי ותכשיט אפי' נימא דאין בו מצו' כלל מ"מ לפי דעתם עיקר סיבת לבישת הבגד הוא רק בשביל הציצית, ויש להוסיף נופך דהנה בתוס' נדה (ס':) דבגד שאין בו הנאת לבישה פטור מציצית כמו בכלאים עיי"ש והנה בכלאים מצינו בגמ' ב' מיני הנאות לבישה, בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, ובתוס' רי"ד כ' דגם הנאת נוי חשוב הנאת לבישה בכלאים, והנה בט"ק דידן ודאי ליכא לא הגנה מפני החמה ולא מפני הגשמים