ארץ צבי (פרומר) א כב

סימן א

ליישב מנהג ההמון שלובשין ט"ק פחותין מכשיעור המבואר בשו"ע סי' ט"ז דלכאו' אין מקיימין מצות ציצית כלל וכבר צווחו כמה גדולים ע"ז כמ"ש הט"ז סו"ס ט"ז והציצית בשבת חשובים משא כמו היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה, גם לימוד זכות על אורך הציצית שאי"ב י"ב אגודלין אצל הרבה מן ההמון

הנה הפמ"ג סי' י"ג בא"א אות ב' כ' דטלית קטן שאין בו כשיעור אסור לצאת בו לרה"ר בשבת דהציצית חשיבי ולא בטלי כשבת (קל"ט:) ביוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה. וכעין שכ' בשו"ע סי' יו"ד ס"ז בטלית שחצי' סתום וחצי' פתוח מטילין אותו לחומרא וחייב בציצית ואין יוצאין בו בשבת עכ"ד. ויען ההמון אין נזהרין בזה כידוע שלובשין ט"ק הקטנים מכשיעור גם בש"ק וכן מוכח בשו"ת רמ"א סי' ק"י דהי' מנהג רוב העולם ללבוש ט"ק כאלו וכ' שם דטוב לילך בהם מלילך בלא ציצית עיי"ש ומדלא הזהיר שלא ללובשם בש"ק מוכח להדי' דגם בשבת טוב לילך בהם ע"כ חפשתי ללמוד עליהם זכות (י"ל דכיון דמי שלובש הט"ק סובר שהוא מצו' דעיקר לבישתו הוא לשם מצוה ולפי מחשבתו שהוא מצוה אינו משא רק תכשיט, אף דבאמת אינו מצוה והוא משא הוי מתעסק כמו נתכוון לחתוך תלוש ונמצא מחובר הכ"נ נתכוון למלבוש ונמצא משא ודו"ק]. ולענ"ד הקלושה אין כאן בית מיחוש. והנה לכאו' דברי השו"ע הנ"ל בטלית שחצי' סתום וחצי' פתוח דאסור לצאת בציצית שבו לרה"ר תמוהין טובא דכיון דבגד זה מחוייב בציצית מס' ואסור ללובשו בלא ציצית א"כ הוא צורך הבגד ובלעדו א"א לו ללבוש הבגד ולמה לא יחשב תכשיט, וע' ר"ן פ' יוהכ"פ לענין מנעל של שעם וגמי דאע"ג דל"ח מנעל מ"מ ביוהכ"פ דאסור לצאת במנעל של עור חשוב זה דרך לבישה, הנה דמחמת איסור חשוב דרך לבישה [וע' בב"מ ט'. אלא מעתה הגבי' ארנקי בשבת ה"נ דלא קני דאין דרך בנ"א להגבי' ארנקי בשבת הנה מדמה דבר שאין דרכו בכך מחמת איסור לדבר שאין דרכו בטבע וה"ה להיפוך למשוי דרך לבישה דידיעת ההפכים א' ודו"ק, וכזה יש בפסחים (צ"ג) דפריך למ"ד דרך רחוקה כל שא"י לכנוס כל שעת שחיטה אמאי אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ הא א"י לכנוס כל שעת שחיטה ויחשב דרך רחוקה] וה"נ כיון שא"י ללבוש הבגד בלא ציצית יחשבו הציצית תכשיט, וכמו דמותר לצאת בכל טלית המצוייצת כהלכתה דחשיבי הציצית תכשיט מצד המצו', וגדולה מזו ברמב"ם פי"ט מה"ש ה"כ דטלית מצוייצת כהלכתה מותר לצאת בה גם בלילה דנוי הבגד הוא והובא במג"א סי' י"ג סק"א, ונלע"ד ראי' לזה דהנה בזבחים (י"ט) דלמ"ד לילה לאו זמן תפלין חייצי תפלין גם ביום מדבלילה חייצי ביום נמי חייצי וכ' רש"י משום דא"א שיהי' עבודות לילה חמור מעבודת היום עיי"ש וה"נ אי נימא דאסור לצאת בציצית בלילה הי' אסור לצאת גם ביום ש"ק דא"א שיהי' ליל ש"ק חמיר מיממא וידוע מזה"ק ומאר"י ז"ל דקדושת יום ש"ק עדיף מדליליא, וכ"ת דזה ל"ח חומרא כיון דביום יש טעם שאיני בלילה שאז זמן מצוה משא"כ בלילה א"כ גם בזבחים (י"ט.) לענין תפלין כן הוא דיום זמן תפלין ולא בלילה ומ"מ אמרי' דא"א דעבודת היום יהי' חמור מלילה וה"נ דכוותה אע"כ גם בלילה ל"ח משוי ומטעם שכ' הרמב"ם ז"ל דהוי נוי הבגד, שוב מצאתי מקור נאמן להרמב"ם מש"ס שבת (ס"א.) דמפורש שם שאפי' למ"ד שבת לאו זמן תפלין מ"מ ל"ח התפלין בשבת משא דדרך מלבוש עבידא הנה דכיון דבחול הוי מלבוש גמור מצד המצו' מועיל שיחשב גם בשבת מלבוש וה"ה גבי ציצית בלילה וז"ב, וכש"כ כאן דא"א לו ללובשו בלעדי הציצית, ואף להמבואר בתוס' חולין (פ"ד:) דמצד ספיקא דאורייתא לחומרא ל"ח צורך היום ול"א מתוך [והשאג"א סי' ק"ז חולק ע"ז עיי"ש] שא"ה שאין לו צורך להמעשה רק מצד המצו' והרי אפשר שפטור וליכא צורך משא"כ כאן הרי צריך לו לגוף הלבישה וכל שאין בו ציצית אסור ללובשו מצד ספד"א א"כ הציצית הם צורך גמור אל הלבישה ודו"ק, עוד ק' לי טובא דבש"ס שבת (קל"ט:) מתעטף אדם בכילה ובכסכסי' ויוצא לרה"ר בשבת ואינו חושש מ"ש מדר"ה דאר"ה היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת חייב חטאת ציצית לגבי טלית חשיבי ולא בטלי הני לא חשיבי ומבואר בתוס' דע קר חשיבות הציצית הוא מצד המצו' ואע"ג דעכשיו אין בהם מצו' מ"מ סופו שיעשה ציצה רביעית ויהי' כלן מצו', ומה"ט כ' בט"ז רסי' י"ג דאם כל הציצית פסולין שלא נשאר בהם כדי עניבה מותר לצאת בהם בשבת דאין סופן להיות מצו' עיי"ש וא"כ כאן בבגד ס' מחוייב בציצית ממנ"פ אינם משא אם הוא מחוייב בציצית א"כ הוא מצוייצת כהלכתה ואינו משא ואם אינה בת חיובא א"כ אינו מצוה כלל ואין סופן להיות מצוה דישארו כך תלויים בבגד זה שפטור לפי האמת וא"כ ל"ח ובטלי כמו ציצית פסולים וצע"ג

וליישב דברי מאורן של ישראל רבינו הב"י ז"ל נראה לפמש"כ המרדכי דבשבת אין איסור ללבוש בגד בלא ציצית דלא כתיב בתורה אל תלבש בגד בלא ציצית רק אם תלבש בגד תעשה ציצית ובשבת שא"י לעשות פטור, לפ"ז יש ליישב ב' קושיות הנ"ל כחדא וחדא קו' מתורצת בחברתה, דאפשר לעולם שאין טלית זה מחוייב בציצית ומ"מ בחול יש עליהם חשיבות גמור כיון דבלעדי הציצית א"א ללבוש הבגד וכנ"ל, אמנם בשבת דאין הכרח כלל להלבישה שיהי' בו ציצית דאפי' בלא ציצית מותר ללובשו היום ע"כ היום חשיב משא ומ"מ יש להם חשיבות מחמת סופו דלמחר בחול יהיו הכרח אל הבגד ודומה ממש ליוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה דעיקר החשיבות מחמת סופו ועדיף מינה בצד דהתם לא יבא החשיבות אל הציצית עד שיעשה מעשה ויטיל בה ציצה ד' משא"כ כאן שמשא ממילא ערבא ועבידא דאתי חשיבות הציצית בלא מעשה, [ולכאו' עדיין יש לדון. דכמ"ש הרמב"ם דמותר לצאת בטלית מצוייצת בלילה אע"ג דעתה לאו זמן ציצית מ"מ כיון דביום זמן ציצית הוו גם עתה נוי הבגד ה"נ כיון דבחול הם צריכין לבגד יחשבו גם עתה נוי הבגד, וי"ל לפמש"כ רש"י קדושין (נ"א:) דאע"ג דקני את וחמור לא קני מ"מ מקדש אחת מב' אחיות עם אשה אחרת אותה אחרת מקודשת ואע"ג דא' מב' אחיות אינה