ארץ צבי (פרומר) א רכז

מטתו חשוב כאילו קורא כל הלילה. ואני הבאתי ראיה לזה מפ"ק דחגיגה דח"א כולן תשלומין דראשון וח"א תשלומין זל"ז ותשלומין זל"ז אין לו פי' המילות רק כפי דברי המהר"ל ז"ל דמצוה זמנית פוטרת כל הזמן וכאן כל ז' ימים כזמן א' אריכתא דמיא ע"כ בכל יום שמביא הוא תשלומין להשאר ותשלומין פירושו כאלו עשה בהזמן אליו כמו"ש באשכול ה' מגילה ופר"ח סי' תרפ"ח ע"כ חשוב כאלו עושה בכל הזמן. ע"כ כל שהתפלל חשוב כאלו מתפלל גם עכשיו בעת שמתפלל התשלומין. עוד קצת סמך לזה בשבת קל"ג דכל שהוא באותו יום חשוב לא פירש לר' יוסי עיי"ש ולהנ"ל יובן היטב. וע"כ בעי' שיקדים תפלה העיקרית לתשלומין כדי שיהי' כבר בנמצא בפועל תפלה העיקרית בעת שמתפלל תפלת תשלומין [ובפרט להמבואר בספה"ק ובס' שערי אורה דתפלה א' טובה רצויה מעלה כל התפלות שלא הי' בכוונה וככה ראו חז"ל בחכמתם דתפלה הסמוכה יכולה להעלות אותה עמה במחיצתה תפלה הקודמת לה שעבר זמנה וע"כ בעינן דוקא בזמן תפלה שני' ואין להאריך בזה]

וע"כ לא שייך רק בתפלת מנחה צריכה שתקדם לשחרית אבל לא לענין מוסף דהרי מוסף לבד אין מועיל שיוכל להתפלל תפלת שחרית שקדמה לה כמ"ש הפוסקים וצריך דוקא מנחה ע"כ אין ראיה ממנחה למוסף. וע"כ כל דינו של הברכ"י הנ"ל דמוסף קודם לשחרית לע"ד הקלישה יש לדון בו דמהיכי תיתי ומהא דתפלת העיקרית קודמת לתפלת תשלומין אי"ר לזה כמבואר. ואם בעבור דתפלת מוסף תדירה אדרבא י"ל דתפלת שחרית תדירה אף שהוא תשלומין סו"ס שם שחרית עלי' וחשוב כאלו מתפלל מנחה בעיקר הזמן כמבואר באשכול ה' מגילה ופר"ח סי' תרפ"ח הנ"ל ואם שאמרו ברכות כ"ו. שכר תפלה בזמנה לא יהבו לי' היינו משום דאף דחלות המצוה היא בזמנה מ"מ המעשה הוא שלא בזמנה ודומה למגרש אשה לאחר ל' דמעשה עכשיו והחלות לאחר ל' וע' ירוש' פ' מי שאחזו פלוגתת ר"י ור"ל וכאן הוא להיפך

ואע"ג דבלבוש סי' ק"ח מבואר דתפלה העיקרית חשוב תדיר לגבי תפלת תשלומין משמע דהם ב' סוגי תפלות אין דבריו מוכרחין שהטו"ז חולק עליו וא"כ אין לנו ראי' לזה

עוי"ל אפי' נודה להלבוש היינו משום דהמעשה שלא בזמנה והחלות בזמן ופליגי ר"י ור"ל בירושלמי פ' מי שאחזו אם אזלינן בתר מעשה או בתר חלות [ואע"ג דהלכה כר"י לגבי ר"ל בירושלמי שם מוחלפת השיטה ויש ב' פירושים מה מחליפין ואפי' לפי המסקנא יש ס' אם ר' יוחנן אזיל בתר מעשה אם בתר חלות וא"כ לא ידעינן הלכתא כמאן ודעת רמב"ם פ"ב דגירושין ידוע דס"ל דמה"ת אזלינן בתר מעשה ושאר פוסקים ס"ל להיפך ומסתמא אלו ואלו דא"ח הן. ע"כ כיון דמצד המעשה הם ב' סוגים אע"ג דמצד החלות הם א' חשובה תפלה העכשוית תדירה לגבי תשלומין מפאת המעשה. וכ"ז היכא דמצד החלות שניהן שוין אבל בנ"ד במוסף ושחרית של תשלומין דאם ניזל בתר חלות אדרבא שחרית תדיר נגד מוסף רק מצד המעשה שחשוב בסוג תפלה אחרת מוסף חשוב תדיר וא"כ מה חזית למיזל בתר מעשה אדרבא זיל בתר חלות ויחשב שחרית תדיר גם סברת הטו"ז דחביבה מצוה בשעתה י"ל דל"ש כאן כיון דמוסף הוא רק תוס' על התמיד כמו"ש רש"י יומא ג. אין סברא לקיים התוס' קודם שמקיים העיקר. וי"ל דזה חשוב יותר בשעתה שיתפלל מוסף אחר שחרית כסדר תמיד

עתה נבאר לדברי הרמ"ע מפאני שהביא מג"א סימן קכ"ו דיחיד ששכח יעו"י והתפלל מוסף שוב א"נ להתפלל. ולכאורה נראה דזה תלוי בב' דיעות שבתוס' ברכות כ"א לדעת ר"י השוכח יעו"י יי"ח גוף השמ"ע רק צריך לחזור בשביל חובת יעו"י בתוך התפלה לבד ולפי"ז יש לומר כרמ"ע דאם התפלל מוסף יצא יד"ח הזכרת ר"ח אבל לדיעה שניה דאם שכח יעו"י כמאן דלא צלי דמי א"כ איך יתקן זה ע"י מוסף

וצ"ל דבדיעבד אמרינן דהזכרת ר"ח במוסף מועיל גם לשחרית וחשוב כאלו הזכיר בשחרית ולפי"ז י"ל דזה תלוי בכונת האדם כמ"ש הפוסקים דאע"ג דאם בירך בפה"א על בפה"ע יצא מ"מ אם כיון בפי' שלא לפטור. גם כתבו דמותר לכוון בפי' שלא תפטור ולא הוי ברכה שאינה צריכה כיון דאין זה עיקר הברכה לכתחלה ועיין אהעו"ז סי' רי"ב וכ"כ בסדר ברה"ז להרב ז"ל פ"ג הל' י"ד. וא"כ לכאורה אפי' יתפלל מוסף קודם אם יכוון בפי' שלא תפטור הזכרה זו את תפלת שחרית יהיה מותר לו להתפלל אח"כ שחרית עוה"פ מ"מ סברא זו אין ברורה אצלי כ"כ

ע"כ נלפע"ד להתפלל מנחה ואח"כ שחרית ואח"כ מוסף לא מבעיא למ"ש דאפשר דאפי' מי ששכח ולא התפלל כלל בשחרית עד זמן מנחה יתפלל מנחה ואח"כ שחרית ואח"כ מוסף רק אפי' ניהוב להברכ"י דיתפלל מוסף קודם ונימא דמוסף חשוב תדיר נגד תשלומין מ"מ זה אין חסרון בגוף התפלה מה שישנה הסדר. משא"כ אם יתפלל מוסף קודם ולא יוכל להתפלל שחרית עוה"פ דזה חסרון בגוף תפלת שחרית מה שלא הזכיר בגופה יעו"ש דהרי לכתחילה אין לסמוך ע"ז ע"כ טוב יותר לשנות הסדר מלעשות גוף המצוה בחסרון

ולכאו' יש לפקפק ע"ז דחסרון הסדר הוא במוסף וחסרון בגופה היא בשחרית ואין אומרים חטא בעולה כדי שתזכה בחטאת כבמנחות מ"ט. אמנם דבתוס' ר"פ התכלת ל"ט: ד"ה אילימא מבואר דבשינה הסדר אין חסרון במקדם שאיחר רק בהמאוחר שהקדים א"כ בנ"ד אין חסרון לכתחלה במוסף שאיחר רק בשחרית שהקדים וא"כ שפיר כתבנו דטוב יותר לחוש על חסרון בעצם מצו' דשחרית מעל חסרון הסדר

וראיתי באבנ"ז או"ח סי' רנ"ג סק"ו שהוכיח להיפך מתוס' ברכות ל"ד דאם שליח צבור שכח עננו בין גואל לרופא אין מחזירין אותו כיון שהוא צריך לחזור ולומר על הסדר ואי נימא דאין חסרון במוקדם שאיחר רק באיחר שהקדים א"כ בעננו בודאי אין לומר דיש פסול בברכת רופא שהקדים דהרי לא גרוע מאלו לא אמר כלל דאין מחזירין אותו ואין ברכת עננו מעכב על שאר ברכות וע"כ דס"ל לתוס' דיש פסול בברכת עננו שאיחרה עי"ש ואיני כדאי לדון בקרקע בדברי קדשו לא זכיתי להבין דאף דעננו אין מעכב את התפלה מ"מ מצוה לכתחלה לומר עננו וחיסר מהשמו"ע מצוה לכתחלה זו. והנה אם אומרים עננו באמצע התפלה הוי הפסק לתפלה ואין להתיר בשביל עננו לעשות הפסק בשמו"ע. אך אם היה אפשר להתיר לחזור לברכת רופא א"כ יהיה זה תקנה להלכתחלה שיהיה חסר בשמו"ע הי' נכון. אבל כיון שזה א"א ממילא לא יהיה תיקון לשמו"ע רק לברכת עננו לבד ואין להתיר הפסק בתוך שמו"ע בשביל עננו לבד כיון שהוא דבר שאינו מעכב [ולא דמי ליעו"י לדיעה שני' בתוס' ברכות כו: דהשמו"ע יצא מ"מ מתירין לחזור כל השמו"ע בשביל יעו"י דהתם יעו"י הוא מצוה שמעכבת א"ע וצריכה להיות תוך השמו"ע דוקא במקומה. משא"כ עננו אינו דבר המעכב לא את התפלה ולא את עצמה ע"כ בדיעבד אין מחזירין כל השמו"ע בשבילה ודב"ז צריך לחלק גם בלא דברי הנ"ל כנלע"ד בזה

ואשר העירות בהא דאו"ח סי' קי"ט דמסיר ברזא בנט"י צריך להסיר בכל פעם שיהי' הכל מכחו