ארץ צבי (פרומר) א רכב

מדברינו. וכ' בשט"מ כתובות י"ג: בשם ר"ת עצמו [והובא בגה"ש שם] דהיינו שדבריהם נראין יותר בראיות ומ"מ האמת כחכמי ישראל עי"ש. וכן מצאתי להגאון ר' אברהם בנו של הרמב"ם ז"ל שנדפס בראש ס' עין יעקב שכתב כדברי ר"ת ז"ל הנ"ל עיי"ש וא"כ מה שייך להקשות על ר"ת ז"ל מן החוש כיון דחזינן דר"ת ז"ל עצמו ידע מזה שלפי הראיות נראין יותר דברי חכמי או"ה וזה ג"כ בכלל הראיות שנראה לכאורה בחוש ע"פ חשבון התיכונים שהחמה מהלכת למטה מן הקרקע. ומ"מ האמת כדברי חכמי ישראל ואני הקטן נלע"ד ראי' לשיטת ר"ת ז"ל ג"כ מן החוש דאל"כ קשה כיון דהשמש גדולה הרבה אלפי פעמים יותר מכדור הארץ כאשר נתברר אצל חכמי התכונה האחרונים ואם החמה מהלכת בלילה למטה מן הקרקע היה ראוי שלילה כיום יאיר גם בארצינו כמו באמעריקא כי השמש משלחת פארותי' וקוי אורה [שטראלען] לכל צדדי כדור ארצינו והיה ראוי שיבא אור החוזר מקוי האור ההוא שבכל צד גם אלינו. ואין כדור הארץ שהוא כגרגר חרדל לעומת גודל החמה יהי' חוצץ עלי' מלהגיע קוי אורה אלינו. ואיש א' דחה אותי דזה דומה למי שעומד אצל אילן שאינו רחב יותר מאמת איש ואחורי האילן יש בתים רחבים הרבה יותר מאילן מ"מ א"א לאדם הזה לראותם מחמת שהוא עומד סמוך לאילן ע"כ האילן חוצץ שלא יכול לראותם ואם הי' מרחק עצמו קצת מן האילן הי' רואה אותם. וה"נ בזה מחמת שאנו עומדים סמוכים ותכופים לכדור הארץ ע"כ כדור הארץ חוצץ שלא נוכל לראות אור השמש אף שהוא רחב אלפי פעמים יותר מכדור הארץ עכ"ד האיש הנ"ל ולענ"ד אין הנדון דומה לראי' דהתם א"א לראות בעיני בשר רק עצם גשם הבית ולענין זה האילן חוצץ משא"כ השמש שמשלחת קוי אורה אלפי פרסאות רחוק ממנה א"כ אף דכדור הארץ חוצץ מגוף השמש מ"מ היה ראוי לקוי אור השמש להגיע עדינו מכל ד' צדדים בגדר אור החוזר כנ"ל אבל העיקר נראה כי בגלגלים שהם אינם מד' יסודות רק מגשם חמישי כמו שקראוה החוקרים ועי' רמב"ם פ"ג מה' יסוה"ת הלכה י' א"א לנו לעמוד על אופיי' ועל עומק תכונתה ואין לנו הוגה בזה ואין לנו להקשות בזה מן החוש כי כל ראיות שלנו בנוים על הקדמות ויסודות של החוש הרגיל תמיד בדברים שלמטה מגלגל הירח ומשם לוקחו ואין להשתמש בראיות אלו על הויות שלמעלה מגלגל הירח וכעי"ז כ' הרמב"ם במו"נ לדחות ד' אריסטו שרוצה להביא ראיות על קדמות העולם ודחהו הרמב"ם שכל ראייתו הרי לקיחות מאחר שנתהווה העולם. כי מה שקודם לכן אין לו השגה ואיך אפשר להשתמש בשרביטן של ראיות אלו של אחר התהוות העולם על שעת הוויות העולם שהי' אז לגמרי מהות אחר והביא משל נפלא לזה עיי"ש דבריו, כי נעמו. וכעי"ז אני קורא בנ"ד כי אין להשתמש בראיות הלקוחות ממה שלמטה מגלגל הירח שהם הד' יסודות אשר באלה שולט כח השגתינו וממנו נקח מופתים על אשר למעלה מגלגל הירח כי אין הנדון דומה לראי' וע' איוב ל"ח פסוק י"ב המימיך צוי' בקר ידעת שחר מקומו עיי"ש ותמצא ראי' לדברינו ולשון המד"ר בראשית פ' ו' סי' י"ג ארשב"י אין אנו יודעין אם פורחין הם הגלגלים באויר או שפין ברקיע ואם מהלכין הם כדרכן הדבר קשה מאד וא"א לבריות לעמוד עליו עכ"ל ואם רשב"י אמר כן מי יאמר זכיתי לבי להתבונן בזה. וזה כוונת ר"ת ז"ל כתובות י"ג. שאף שנראה שיטות חכמי או"ה בראיות [כוונתו בראיות מן החוש] מ"מ האמת כדברי חכמי ישראל. וקורא אני ע"ז כמ"ש בפיהמ"ש להרמב"ם פ' י' מסנהדרין כמו שלא ישיג הסומא עין הצבעים ואין החרש משיג שמע הקולות ולא הדגים יסוד האש ולא הסריס תאות המשגל כן לא ישיגו הגופים תענוגי הנפשות וכו' וכמו כן י"ל על השמש והגלגלים שאינם מד' יסודות של הגוף ושל כל אשר למטה מגלגל חמה וע"כ אין קושיא על ר"ת ז"ל ולע"ד המעיין בחגיגה י"ב: וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בבל יום מעשה בראשית פירש"י ד"ה נכנס שחרית לתוך תיקו והאור נראה ויוצא ערבית מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם משוך וזהו חדושו למעשה בראשית בכל יום עכ"ל מבואר להדיא כר"ת ז"ל ובתדב"א פ"ב מה חתן זה נכנס בטהרה ויוצא בטומאה כך גלגל חמה יוצא בטהרה ונכנס בטומאה משמע ג"כ כר"ת דאלו לדעת הגאונים כל השנה כסדר החמה בעוה"ז במקום טומאה וע"כ כר"ת ז"ל דכל לילה נכנס לרקיע למקום טהרה ובכל יום בבוקר יוצא בטהרה ובמד"ר פ' בא פ' ט"ו שס"ה חלונות ברא הקב"ה ברקיע [ובעץ יוסף שהם כנגד שס"ה ימים] וכו' חוץ מי"א שאין הלבנה נכנסת להם עיי"ש משמע דהשמש נכנסת להם בכל יום באה דרך חלון אחר וע"כ הלבנה ששנה שלה שנ"ד אין נכנסת רק בשנ"ד חלונות ומזה מוכח ג"כ דהחמה באה מן הרקיע ובכל יום באה דרך חלון אחר והוא כשי' ר"ת ז"ל כ"ז כתבנו ליישב שי' ר"ת ז"ל בכ"ז מה כחנו להכריע בין הרים גדולים ואין לנו בזה אלא ללמוד דברי רבותינו הפוסקים ז"ל לראות דעתם בזה

] ונשוב לנ"ד דהרב ז"ל בסידור הכריע הלכה כהגאונים ז"ל וכ"כ הגר"א באו"ח סי' רס"א וכ"ד מהר"ל ז"ל בגור ארי' וכ"ד מרן ז"ל באבני נזר או"ח ח"ב סי' תצ"ג סק"ד ע"ש גם מה שכ' המג"א סי' של"א דהעולם עושין כל המלאכות בעש"ק עד רבע שעה קודם צה"כ ואין חוששין כלל לשיטות הגאונים. עינינו רואות כי בזמנינו ת"ל אכשור דרא בענין זה ורובא דרובא פוסקין מכל המלאכות בעש"ק קודם שקה"ח. גם הדלקת הנרות מקדימין זמן מה קודם שקיעת החמה. ומי שמאחר בשאט נפש הדלקה עד אחר שקיה"ח נחשב לקלות גדול בזמנינו וכש"כ מי שמאחר הדלקה עד רבע שעה קודם צה"כ הי' נחשב למחלל שבת במזיד כידוע

ולפי פסק הרב ז"ל בסידור והגר"א ז"ל והמהר"ל ז"ל ומרן זצ"ל באבני נזר אפי' נולד תינוק ביום חול כה"ג יש למולו למחרתו כדאי' בשבת קל"ז. במשנה נולד ביהש"מ נמול לתשיעי. איברא דלכאורה ק לשיטת הרמ"א ז"ל יו"ד סי' רס"ב ס"ב דבדיעבד אם נמול תוך ח' וביום אי"צ להטיף ממנו דם ברית ונתקיימה המצוה כמ"ש הש"ך שם אליבי' א"כ בס' ז' ס' ח' למה לא נמול אותו מספק ביום ח' ואפי' את"ל שהוא שביעי קיים המצוה בדיעבד ואפשר שהוא בזמנו ומקיים המצוה בשמיני כדינו לכתחלה וגם בתשיעי אינו מקיים המצוה רק בדיעבד רק שהוא ס' שמיני וא"כ מה יתרון ליום התשיעי כיון דגם בשמיני כן. שו"ר בשאג"א סי' נ"ב הק' כן וע"כ כ' דאפי' להדיעות דהמל תוך ח' אי"צ להטיף ממנו דם ברית ג"כ הפירוש שקיים המצוה תוך ח' רק שהוא מעוות שלא יכול לתקן אמנם מלשון הרמ"א פי' רס"ב לא נראה כן. ובשאג"א שם סוף הסי' הביא בעצמו ראי' דדעת הרמב"ם ג"כ דגם תוך ח' איכא מצוה מדמחייב חטאת בטעה ומל של א' בשבת בשבת והרי הרמב"ם פ' מקלקל בחבורה פטור ומה דחייב במילה משום תיקון מצוה וע"כ דגם תוך ח' איכא תיקון מצוה

והנה השאג"א כ' שם דזה דומה להא דבכורות מ"ט. בפודה תוך ל' ונתאכלו המעות דאם אמר מעכשיו לכ"ע לא קיים המצוה אמנם לענ"ד הקלושה י"ל דזה דומה לפודה קודם ל' ולא נתאכלו המעות ולא אמר מעכשיו דהרי דעת מהר"ח או"ז דמילה ל"ח מעשהז"ג דכל זמנו מקיים מצות מילה הנה דאין המצוה ומעשה מילה לבד רק מה שהוא נימול והרי גם בהגיע ח' הוא נימול וזה