ארץ צבי (פרומר) א קעו

כפי' גאון שחתך כל ב' הלחמים וזה מתחזי כרעבתנותא וכמו שפירש הגאון בגמ' דילן ג"כ דמה"ט מתחזי כרעבתנותא משום שחתך כל הלחמים, הנה מפורש יוצא בזה"ק כפי' גאון, עוד ראי' מזה"ק שם פ' עקב (רע"ג.) וז"ל תנינא למבצע על שני ככרות בשבת דאינין רמיזין בתרי לותי אורייתא וכו' ואע"ג דאוקמוה דשדים ממנן על זוגות כמה דאוקמוה שני ביצים שני אגוזים הללמ"ס שלוחי מצוה אינן נזוקין עכ"ל הנה הקשה דאיך מותר לבצוע על ב' לחמים בשבת הא אית בה משום זוגות ותי' שלוחי מצוה אינן נזוקין ומזה נראה להדי' דצריך לבצוע על שניהם דאל"כ ל"ה שייך זוגות במה שאוחזן בידו לבד כמובן, ומזה ראי' לפי' הגאון דצריך לבצוע על שניהם

אמנם מנהג העולם כפירש"י וכפסק השו"ע, ועבדי כר"א דנקיט תרתי ובצע חדא דאין חולק עליו לפירש"י, אך מ"מ מברכין על שניהם לקיים קצת דעת הרשב"א לבצוע על שתיהן, ואף שאין חותכין ב' החלות שלא לעשות היפך דעת רש"י ז"ל מ"מ הברכה שמברכין על שניהם ז"א נגד דעת רש"י ז"ל ע"כ עושין כן לקיים קצת גם שיטת הגאון המובא ברשב"א ז"ל כנלע"ד, ולפ"ז בלילה מה שמברכין על שניהם הוא מעיקר הדין גם לרש"י משום דהברכה בלילה הוא דומי' דלקיטה, משא"כ בבוקר אינו מעיקר הדין אליבא דרש"י רק לקיים ג"כ דעת הגאון ז"ל שברשב"א וכיון דמעיקר הדין אי"צ לברך בבוקר על שניהם, וא"כ שוב צריך להחזיק ביד ימינו החלה שבוצע עלי' דאין לומר דב' החלות חשיבות כא' ז"א כיון דבשעת ברכה אי"צ להחזיק חלה השני' כלל ע"כ בבוקר נכון יותר לבצוע על העליונה כי העליונה לוקח בימינו והרי צריך לברך ע"ז שמחזיק בימינו, משא"כ בלילה דהברכה קאי על שניהם יחד וחשיבי תרווייהו כחדא שוב נכון יותר לבצוע על התחתונה כדעת המקובלים שהביא הרמ"א ז"ל ודרך הקבלה עם ההלכה עולות בקנה א' וצדקו יחדיו וגם ביו"ט נכון יותר לבצוע על העליונה משום דביו"ט יש דיעות דל"צ לחם משנה דתלי בחילוקי מדרשות שהביאו תוס' בביצה (ב':) ופסחים (קט"ז.) אם ירד המן ביו"ט עיי"ש ולדעת האומר דל"צ לחם משנה א"כ צריך להחזיק בימין החלה שבוצע עלי' ע"כ אף שלוקחין לחם משנה גם ביו"ט מ"מ נכון יותר לבצוע על העליונה לצאת גם ידי דעת האומר דל"צ לח"מ ביו"ט משא"כ בליל ש"ק דלכו"ע בעינן לחם משנה לית בה משום אין מעבירין כאמור והכל שריר וקים

וזולת כ"ז י"ל דכיון דברכת המוציא קאי על שניהם כאמור ל"ש אין מעבירין דחשיבי שניהם כחלה א' דאין נפ"מ בין בוצע מקצה מזה או מקצה מזה וכעי"ז יש פלוגתא בשע"ת (סי' מ"ב סק"ב) לענין הורדה מקדושה דאם הוא חתיכה א' אין נפ"מ בין מקצה חזה או מקצה חזה עיי"ש

שו"ר דמבואר בש"ס יומא (נ"ח:) להיפך דטעמא דרע"ק דמתחיל בקרן מזרחית דרומית דרומית מערבית וכו' משום דמדינא בהאי קרן דפגע ברישא בהאי עביד ברישא משום אין מעבירין כו' דהיינו קרן דרומית מערבית ואמאי לא עביד משום דכתי' ויצא וכו' עד דנפיק מכולי' מזבח וכיון דיהיב בהאי קרן הדר יהיב בהאי קרן דאיחייב ברישא, והנה שם (נ"ט.) ואיב"א בהא קמיפלגי מ"ס סביב דמזבח פנימי כסביב דמזבח החיצון [ומש"ה בעי' דרך ימין כמזבח החיצון] ומ"ס [רע"ק] כולי' מזבח כמקום חדא קרן דמזבח חיצון קאי עייש"ה, ומ"מ אמרי' לעיל מינה לרע"ק דשייך אין מעבירין במזבח ואע"ג דהוי כולו כד"א לרע"ק ומה נפ"מ בין מתחיל מקצה מזה או מקצה מזה וע"כ דאפי' בחלה א' ממש שייך אין מעבירין להתחיל בהאי קצה דפגע ברישא ודוק

אך יש לדחות כיון דצריך ליתן ד' מתנות על ד' קרנות א"א שיחשב כל המזבח כד"א דהרי כל קרן מצוה בפ"ע וכשפוגע בקרן א' חל מצוה של הזאה על קרן זה וכשמעביר לקרן אחר הרי מעביר ממצוה למצוה, אבל בנ"ד בחלה א' ודאי נראה פשוט דאף שפוגע בקצה א' מותר לחתוך מקצהו השני ול"ש בזה אין מעבירין כלל, ובהיותי בזה יש לבאר דברי היש מפרשים שבתוס' מגילה (ו':) אהא דאמרי' בזבחים (נ"א.) שירי הדם הי' שופך על יסוד מערבי של המזבח ודייק טעמא דאמר קרא אל יסוד מזבח העולה וק' למ"ל קרא תיפ"ל דאין מעבירין על המצוות וכשיוצא מפתח ההיכל שהוא מערב ביסוד מערבי פגע ברישא ויש מפרשים דל"ש אין מעבירין רק כשיש לפניו ב' מצוות וע"ז הקשו התוס' מסוגי' דמגילה שם דאמרי' במגילה אין מעבירין לענין שלא לדחותה מאדר ראשון לאדר שני אף דהוי מצוה א', ונלע"ד ליישב כוונת היש מפרשים דעיקר כוונת תירוצם דכל המזבח חשיב כדבר א' וחפץ א' ול"ש אין מעבירין, אך כלפי דאמרי' ביומא (י"ח:) לענין ד' מתנות של מזבח הפנימי דשייך אין מעבירין אף דכל המזבח חפץ א' ע"ז חילקו כנ"ל דבשלמא התם דהוי ד' מצוות ד' מתנות על ד' קרנות וכל קרן מצוה בפ"ע וכשפוגע מעיקרא בקרן דרומית מערבית חל חיוב הזאה של קרן דרומית מערבית וכשמעביר לקרן אחר הרי מעביר מצוה שחל עליו מעיקרא ע"כ אף דהמזבח כולו כד"א מ"מ שייך אין מעבירין משא"כ לענין שירים דליכא רק מצוה א' ואין נפ"מ באיזה מקום במזבח ישפכם שוב ל"ש אין מעבירין כיון דכל המזבח חפץ א' ודומה לחלה א' כנ"ל, וא"כ לק"מ ממגילה דשם הוי מעביר גמור מזמן לזמן אחר מי"ד אדר ראשון לי"ד אדר ב' וזה ל"ח חפץ א' ע"כ שפיר שייך אין מעבירין אף במצוה א', משא"כ בשירי הדם דכשר על כל המזבח ואין שום נפ"מ בין מקום למקום חשיב המזבח לענין השירים כחפץ א' ול"ש אין מעבירין כנלע"ד נכון בס"ד

עוד י"ל דלעולם בשעת ברכת המוציא נותן ימינו על התחתונה שעתיד לבצוע עלי' ושמאלו על העליונה ואז ל"ש אין מעבירין על המצות כיון דמברך על שניהם ואע"ג דהעליונה מזומנת לפניו יותר ל"ח מעביר במה שנותן ימינו על התחתונה ראי' לדבר יעקב אבינו ע"ה בראשית מ"ח פסוק י"ד וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר וגו' שיכל את ידיו, הנה דמנשה הי' סמוך לימינו מ"מ העביר ימינו על אפרים אשר בשמאלו הנה דכיון דבירך שניהם והניח ידיו על שניהם ל"ח מעביר מה שנותן ימינו ע"ז שבשמאלו [ולכאורה י"ל לפמש"כ הטו"א מגילה (ו':) דמקודש עדיף מאין מעבירין עיי"ש וה"נ באפרים שאמר עליו ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו הי' חשוב בעיני יעקב מקודש נגד מנשה ומקודש עדיף מאין מעבירין, אך ק' לי על הט"א דבתוס' יומא (ל"ג.) מוכח דאע"ג דתדיר קודם מ"מ אין מעבירין עדיף מתדיר עיי"ש וע' מחה"ש (סי' קמ"ז סק י"א), והנה בש"ס זבחים (צ"א.) ומנחות (מ"ט:) מסיק באיבעי' דלא איפשטא תדיר ומקודש איזהו קודם,, והרמב"ם פ' איזה שירצה יקדים, וש"מ דמקודש לא עדיף מתדיר אך בירושלמי רפ"ז דנזיר איתא אהא דרא"א יטמא כהן ואל יטמא נזיר דר"א ס"ל מקודש עדיף מתדיר, ומרבנן אין ראי' להיפך עי' תוס' רעק"א למשניות שם, וא"כ לכאורה הי' ראוי להיות הלכה כירושלמי דמקודש קודם ואף דבש"ס דילן מסיק באיבעי' דלא אפשטא, הלא הא דקיי"ל כש"ס דילן נגד הירושלמי משום דש"ס בבלי בתרא נגד הירושלמי כמ"ש הרי"ף בעירובין, אבל כאן דש"ס דילן מסופק אין ס' ש"ס דילן מפיק מידי ודאי של הירושלמי כעין שכ' הרא"ש ב"ק (ג:) גבי צרורו' ברה"ר והרי"ף והרא"ש ר"פ כיצד הרגל גבי