ארץ צבי (פרומר) א קנ

כן בריטב"א. ומצאתי כעין זה במשנה פ"ב דזבים אין אחריות זבים עליכם עי"ש, והנני יוסיף להפליא דיותר הול"ל וכי באותה שנה לא ינהג מצות קידוש על היין או מצות נסכים שהוא מצ"ע דאורייתא בזמן המקדש, ובעניי אמרתי דרך אגדה דהא דגזרו על יינן משום בנותיהם היא לטובת ישראל מחמת דיצרא דעריות קשה מאד [וכל אביזרא דידהו נכלל בבועל ארמית כמבואר בסה"ק על הא דעירובין (כ"ט.) דא"א יושב על פתח גהינם ואינו מניח מי שנמול ליכנס לשם לבד מבועל ארמית דמשכא ערלתו ולא מבשקר לי' ומבואר בסה"ק דה"ה דכל פג"ב נכלל בזה וכ"מ להדי' במדרש הנעלם שה"ש (דף ס"א.) סוד"ה פתח ואמר, והדבר יובן איך הכל נכלל בבועל ארמית עפמ"ש בזה"ק בראשית (נ"ד:) ובתקי"ז ריש תקון פ"א ועוד בכ"מ ואכמ"ל בזה] וראו חז"ל בחכמתם סגולה ועצה לזה להזהר מהתגאל ביינם וזה שמירה סגולות להשמר גם מבנותיהם שבזה נכלל כל אביזרא דעריות כנ"ל וע"כ הי' לפלא בעיני התוס' שיהי' שנה א' שלא יהי' לישראל שמירה היקרה הזו

והנני להוסיף דלכאו' קשה עוד על התוס' הנ"ל דהרי אפי' בשנים שלא נגמרו הענבים מ"מ שייך יי"נ ביין ישן מן השנים שעברו, ואדרבא עיקר חשיבות יין היא בישן ואין שום דבר שיהי' חשיבות בישן כמו ביין כידוע, ולהנ"ל יתכן דהנה ענף היותר חמור מעריות היא מוז"ל כבזה"ק, ובס' נתיבות עולם למהר"ל ז"ל נתיב הפרישות פ"ג כ טעם חומר איסור הנ"ל מכל שפ"ד דכל שפ"ד שהוא אחר הוויית האדם ומציאותי' ל"ח רק כשופ"ד פרטי, אך בזה שמשחית החלת הוי' הוי כשופ"ד כללי יעו"ש, כ"כ בס' באר הגולה סוף באר השני ד"ה בפ"ד דנדרים עיי"ש

[ונלע"ד ראי' למהר"ל ז"ל מתוספי הרא"ש יבמות (י"ב:) דעיקר איסור השח"ז היא רק בתחילת חימום ולא אחר שיצא מגופו ובאבני נזר אהע"ז (סי' פ"א וסי' פ"ג) מביאו וכ' עליו שדבריו אלו ברורים ומאירים כשמש, ולהנ"ל מובן מאד דדוקא בתחילת חימום דהוי קלקול בהתחלת הוי' ישנו לחומר האיסור ולא זולת] וסו"ס כל חומר האיסור בזה היא מחמת שמשחית תחלת הוי', ולפי"ז י"ל דזה לעו"ז זהירות מיינם של שנה זו דשייך בהם יי"נ בתחלת הויית היין, כמבואר בתוס' ע"ז (דף נ"ה.) סוד"ה ירד גורם שמירה גם לחטא הנ"ל שהיא קלקול בהתחלת הוי' משא"כ בשנה הנ"ל שאין יין חדש רק יין ישן ול"ש יי"נ שמנסך בתחלת הוייתו ממילא אין בזה שימור לחטא הנ"ל שהיא קלקול בתחלת הוי', וע"כ הי' זה לפלא להתוס' כי חלק זה מן החטא היא היותר חמור וצריך שימור ביותר כנלע"ד בזה

ולפי הנ"ל יש ליתן טעם על מ"ש בספרים דמצות פו"ר הוא תיקון לחטא הנ"ל כי מצוה זו הוא ג"כ בתחלת הויית האדם, ותקון בתחלת הוי', ע"כ הוא מתאים לעומת הקלקול שהוא ג"כ בתחלת הוי'

ובהאי ענינא נלע"ד לבאר דברי המרדכי ביבמה שרקקה דם דנולד בתוך תערובות לא בטיל, והאחרונים כ' דהיי"ד כשההיתר בא ג"כ בתערובות אבל אם ההיתר הי' קודם לכן יש לו יותר חשיבות ושפיר מבטל להאיסור הנולד בתערובות אבל המנ"ח (מצוה ג') שדי בה נרגא דלעולם כל שבא האיסור בתערובות לא בטיל, ובגוף דברי המרדכי כ' הנוב"י (סי' נ"ד) דלכאורה הוא חוק בלא טעם, ונלע"ד טעמו עפ"ד מהר"ל הנ"ל דמה שהוא תחלת הוי' ל"ח דבר פרטי רק דבר כללי, וע"כ נולד בתוך התערובות ל"ב דעיקר ביטול מחמת שהוא מיעוט נגד המבטל וכ"ז בדבר פרטי מוגבל ומשוער ששיעורו כך וכך ע"כ מה שהוא גדול ממנו מבטל אותו משא"כ בדבר כללי שאין לו שיעור מוגבל כלל ל"ש לומר שהוא מיעוט נגד המבטל ע"כ אין שייך בו ביטול

והנה האחרונים הקשו סתירת דברי המרדכי דלעיל כ' דנולד בתוך תערובות לא בטיל, והרמ"א יו"ד (סי' ק"ב) בשם מרדכי דנולד בתוך תערובות אפי' דשיל"מ בטיל, וכעי"ז כ' הפמ"ג (סי' ס"ט סקל"ה) במשב"ז בשם או"ה דנולד בתוך תערובת בטיל אפי' חתיכה הראוי' להתכבד ולהנ"ל י"ל דסברא הנ"ל שייך רק בעת שנתהוו' יש מאין אז חשיב תחלת הוי' וחשיב כדבר כללי, משא"כ בגיגית מלאה ענבים דמשקין מפקיד פקידי כפסחים (ל"ד:) וא"כ גם קודם לכן הי' הדבר במציאות הוי' רק שלא חל עליו האיסור אלא בתערובות וכה"ג י"ל דאדרבא ביטול זה עדיף משאר ביטול ומועיל אף בדשיל"מ דדוקא כשכבר חל האיסור וצריך לבטלו ולהסירו בעי' שיהי' דבר שאין לו מתירין ודבר שאינו חשיב משא"כ בזה שאינו מניח כלל האיסור לחול וכעי"ז בכריתות (כ"א.) דיש חילוק בין לאסוקי מטומאה לאחותי לטומאה וכעי"ז בהרבה מקומות כנלע"ד נכון בס"ד

ונלע"ד ראי' עוד לסברת מהר"ל ז"ל דהנה לכאורה קשה לי על כל איסור הוז"ל שהחמירו בזה טובא וק' לי לפמ"ש ברמב"ן לחומש דענין הזרע הוא נולד מחמת תנועה וחימום כעין שנולד הקצף בפיות הסוסים מחמת תנועה וחימום, וא"כ קודם פעולתו לא הי' נמצא זרע בעולם ולמה יחשב כשופך דמים כדאי' בש"ס ובזה"ק הרי גם בלא מעשיו לא הי' מציאות לזה בעולם ואיך יחשב שהוא מאבדו כיון דלולא מעשיו נמי לא הי' בנמצא ועדיף טובא מהא דב"ק (כ"ט:) מאי דעביד שקלי' דהתם הם ב' מעשים מעיקרא עביד ואח"כ שקלי' ובנ"ד הלא באותו מעשה דעביד וגם שקלי' ולמה יתייחס אליו מעשה ההשחתה, ויש לה"ר לזה מגיטין (י"ט.) סיקרא ע"ג דיו אמרי לה חייב ואמרי לה פטור אמרי לה חייב מוחק הוא וכ' רש"י אבל כותב ל"ח שמתחלה הי' כתב הגון מעתה עכ"ל, וה"נ תחלה הי' יותר משולל מעתה, **([ובהאי ענינא הנה בנדרים (י"ב.) כחלת אהרן ותרומתו מותר וכ' הרא"ש ותוס' דל"ח דבר הנדור כיון דגם מעיקרא הי' אסור משום טבל ופיו לא אסר אלא התיר עיי"ש ויש שרצו לפרש כוונתם כעין דעת)** אמנם למהר"ל ז"ל א"ש דכיון דחשיב שיפ"ד כללי וזה ל"ה מעיקרא קודם מעשיו דמעיקרא לא הי' שליליית בכלל רק בפרט ושפיר מייחסין אליו המעשה שפ"ד דזה ענין מחודש מה שנוגע לכלליות ודוק: סימן ס. בעזהי"ת זאוויערצע יצ"ו ד' לסדר ראה תרפ"ד לפ"ק. לכבוד קדושת הרב הגאון הקדוש פאר הדור וכו' וכו' האדמו"ר הרה"צ מגור שליט"א

כאשר כ"ק שליט"א בקרעניץ הביע לפני רצונו הטהור לדעת כדת מה לעשות בענין קבלת שבת ותפלת מנחה, ואני העני אמרתי אשר בביתי כתבתי בענין זה, הנני להציע מש"כ בעניי בענין זה בס"ד, לעשות