ארץ צבי (פרומר) א קלט

אישתני לעילוייא, ע"כ במיץ היוצא מענבים ודאי דומה לטעם פרי היוצא ע"י בישול שיוצא כל הטעם, וברמב"ם פ"א מטומאת אוכלין הי"א, החרצנים והזגין אע"פ שכנסן לאוכלין אין מטמאין טו"א, הנה דאחר שסוחט הענב לא נשאר אף מקצת טעם בפרי דכולו יצא ולא נשאר אלא פסולת שאי"ב טעם כלל, וע' אגלי טל מלאכת דש (סק"י אות ד'), ע"כ בסחיטת ענבים י"ל דגם לרא"ש מברך עליו בפה"ע כמו על גוף הענבים דזה דומה ממש למיא דסילקא כסילקא כנלע"ד נכון בס"ד ליישב המנהג

וכן י"ל בענין הפעסטען בלא גרעונים שיש עוררין שאינם כלל מין ענבים ולענ"ד אף לדבריהם יוצא בדיעבד בברכת בפה"ג כיון דברכה נאמרת בכל לשון ובלשון בנ"א נקראים הפעסטען ענבים דהרי מברכין כל העולם בפה"ג על היין היוצא מהם, וגם נקראים צמוקים או ראזינקעס שהוא בלה"ק צמוקים דהיינו ענבים יבשים כמ"ש בתרגום פ' נשא על ענבים יבשים צמוקים, וא"כ נקרא בלשון בנ"א ענבים, וכיון דפעסטען הנ"ל עומדים לסחיטה א"כ לרשב"א הנ"ל שייך גם על המשקה ברכת הפרי עצמה ושפיר יכול לברך על היין בפה"ג שלא בתורת יין רק בתורת ברכת הפרי עצמה כנ"ל

וע' רמ"א אהע"ז (סי' קכ"ה), דמותר לכתוב מקצת הגט בלה"ק ומקצת בל"א וה"נ מותר לברך מקצת בלה"ק ומקצת בלשון בנ"א, ואפי' להשו"ע דשם דפ' שם כהרמב"ם דמקצת בלה"ק ומקצת בלעז פסול, כ' שם הרמ"א דמ"מ מקצת בלה"ק ומקצת בלשון ארמי גם להרמב"ם כשר דדומה ללה"ק וא"כ ה"ה כאן דתיבות בורא פה"ג לה"ק ממש רק דאינו יין באמת רק לפי"מ שנקרא בלשון בנ"א אבל מ"מ דומה ללה"ק יותר מלשון ארמי ופשיטא דגם להרמב"ם יוצא בנ"ד וק"ל

והשתא דאתינא להכי יש ליישב גם מה שמברכין לאחריהם ברכת על הגפן ואדבר מקודם על יין הנעשה מן הפעסטען, דהנה בשע"ת (רס"י ר"ח) דאם בירך אחר שאר פירות שאינן מז' מינים על העץ וע"פ העץ בדיעבד יוצא, וא"כ אף אם נימא דפעסטען אלו אינם ענבים רק פרי אחרת מ"מ אם יברך אחריהם על העץ יוצא בדיעבד, וה"ה בבירך על הגפן דבלשון בנ"א נקרא פה"ג כאמור, וכמו כן בבירך על סחיטת מימיהן לאחריהם על הגפן יוצא דדין סחיטת הפרי כפרי עצמה להרשב"א הנ"ל

ועתה נדבר ביינות שיש בהם מים הרבה יותר מששה פעמים נגד היין, והנה בשו"ע (סי' ר"ח ס"ט) עירב קמח דוחן ושאר מיני קטניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובשלו בקדירה מברך במ"מ ועל המחי' ואם עשה ממנו פת מברך המוציא וברהמ"ז ודוקא שיש באותן קמח מחמשת המינים כזית בכדי אכילת פרס אבל אם אין בו זה השיעור מחמשת המינים אינו מברך עליו בסוף ברהמ"ז אלא בתחילה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן אע"פ שאי"ב כבא"פ ולבסוף על המחי' [והגר"א גורס ולבסוף בורא נפשות] ואם בישלו בקדרה מברך תחלה במ"מ ואחריו בורא נפשות עכ"ל השו"ע, ושיעור כבא"פ הוא א' משמינית ולהרמב"ם א' מתשיעית, וא"כ אף שיש בו מים הרבה כל שאין בו יותר משמונה פעמים במים נגד היין דחשיב כולו מיץ ענבים [אף דלענין יין ל"מ כבא"פ] ודינו כענבים עצמן לרשב"א הנ"ל, והנה בשו"ע (סי' ר"ח סט"ו) דבדיעבד יוצא אם בירך בפה"ג על ענבים, וא"כ ה"ה אם יברך אחר אכילת ענבים על הגפן ועל פה"ג במקום על העץ דיוצא וז"פ, וא"כ ה"ה בסחיטת ענבים יוצא בדיעבד אם מברך לאחריהם על הגפן במקום על העץ דצריך לברך עליהם להרשב"א הנ"ל וק"ל

וכ"ז אם יש בו עכ"פ כבא"פ סחיטת ענבים אבל אם יש בו מים יותר משמונה פעמים נגד היין לכאור' אין לברך אחריו על הגפן כמו בעשה תבשיל מקמח דגן וקמח קטניות דאם אין בו דגן כבא"פ מברך לאחריו בורא נפשות כדאית' בשו"ע הנ"ל אך המג"א (שם סקט"ו) בסופו דהיי"ד בעירב קמח בקמח אבל בעירב קמח עם שאר מינים אפי' אין בו כבא"פ מברך לאחריו על המחי', וע' מחה"ש שהכריע ג"כ להלכה כהמג"א אך כ' שלא ידע מה בין תערובת קמח דגן בשאר קמח לתערובות קמח בשאר מינים עיי"ש וכיון שלא ידענו טעם החילוק ממילא בנ"ד בתערובת טעם פירות עם מים שאין בו כבא"פ לא ידעינן מה נידון בי' אם נדמהו לתערובות קמח בקמח או לתערובת קמח עם שאר מינים [ובגוף דברי המג"א הל"ח חולק עליו הובא במחה"ש שם וכ"כ באבני נזר (סי' ל"ח) עיי"ש] וא"כ הדבר מוטל בספק אם מועיל טעם כעיקר לחייב ברכה א' מעין שלש או לא, אמנם נלע"ד בכל כיוצא בזה בדבר שספק אם לברך בו"נ או ברכה א' מעין שלש ראוי לברך ברכה א' מעין שלש ואף דברכה א' מעין שלש אינו פוטר בורא נפשות ומה"ט איתא ברמ"א (סי' ר"ח סי"ח) דהאוכל דבר שהוא ס' בו"נ או ברכה א' מעין ג' צריך לאכול ב' דברים א' שברכתו ודאי בו"נ וא' שברכתו בודאי מעין שלש וכ"כ הרב ז"ל בסדר ברכת הנהנין פ"א משום דאין בו"נ פוטר מעין ג' ולא מעין ג' פוטר בו"נ כ"ז כשיש לו עצה הנ"ל אבל היכא דלא אפשר כגון ביינות של זמנינו שכלם יש להם ס' זה וא"א למצוא ודאי יין שיהי' מותר לברך עליו בודאי על הגפן כידוע] נלע"ד הקלושה והרטושה לברך עליו על הגפן ויפטור מבורא נפשות ואבאר טעמי ונמוקי דהנה בטואו"ח (סוס"י ר"ט) פלוגתא אי ברכה א' מעין שלש דאורייתא או לא, והנה למ"ד דברכה א' מעין שלש דאורייתא פשוט לברך עליו על הגפן מצד ספד"א לחומרא כמו בס' בירך ברהמ"ז דחוזר ומברך מס' כדאי' בשו"ע (סי' קפ"ד) ולגבי בו"נ שהוא לכו"ע דרבנן אמרי' סד"ר לקולא **(ואפי' נחליט דהוי רק ס' אי ברכה מעין שלש מה"ת ג"כ צריך לברך מעין שלש מצד ס' ובו"נ פטור מצד ס' דרבנן לקולא וסמוכין לזה בנדה (ס.) טמא וטהור ואפי' טהור ותלוי שהלכו בשני שבילין תולין טמא בתלוי וטהור בטהור, וה"נ תולין החיוב בעל המחי' דאפי' על הס' חייב בו והוא כעין תולין טמא בתלוי, דעל המחי' הוי ס' אם הוא דאורייתא משא"כ בו"נ אין בו שום צד ס' אם הוא דאורייתא א"כ לגבי דאורייתא חשיב כעין תולין טמא בתלוי, ויש לדחות דהא דתולין טמא בתלוי היינו במקום שיש בו טומאה מס' ואף דמעיקרא ס' והשתא ודאי מ"מ תולין בו משא"כ כאן דהס' דאורייתא אין בו כדי לחוש לספיקו דהוי ס"ס בדאורייתא א' שמא אינו יין ואת"ל יין שמא על הגפן דרבנן וא"כ הוי ס"ס מדאורייתא שאין בו חיוב, וכיון שאין בס' דאורייתא כדי לחוש לו כליתא דמי' כיון שאי"צ לחוש לו כלל מדינא דס"ס לקולא:)****(ואפי' נחליט דהוי רק ס' אי ברכה מעין שלש מה"ת ג"כ צריך לברך מעין שלש מצד ס' ובו"נ פטור מצד ס' דרבנן לקולא וסמוכין לזה בנדה (ס.) טמא וטהור ואפי' טהור ותלוי שהלכו בשני שבילין תולין טמא בתלוי וטהור בטהור, וה"נ תולין החיוב בעל המחי' דאפי' על הס' חייב בו והוא כעין תולין טמא בתלוי, דעל המחי' הוי ס' אם הוא דאורייתא משא"כ בו"נ אין בו שום צד ס' אם הוא דאורייתא א"כ לגבי דאורייתא חשיב כעין תולין טמא בתלוי, ויש לדחות דהא דתולין טמא בתלוי היינו במקום שיש בו טומאה מס' ואף דמעיקרא ס' והשתא ודאי מ"מ תולין בו משא"כ כאן דהס' דאורייתא אין בו כדי לחוש לספיקו דהוי ס"ס בדאורייתא א' שמא אינו יין ואת"ל יין שמא על הגפן דרבנן וא"כ הוי ס"ס מדאורייתא שאין בו חיוב, וכיון שאין בס' דאורייתא כדי לחוש לו כליתא דמי' כיון שאי"צ לחוש לו כלל מדינא דס"ס לקולא:)** אך גם לדעת רמב"ם וסמ"ג ושו"ע (סוס"י ר"ט) דברכה א' מעין שלש דרבנן מ"מ א"א לפוטרו משניהם מצד סד"ר לקולא דא"כ בודאי יעבור על דרבנן וא"כ דומה לדברי הר"ן פ"ק דמגלה בעיירות המסופקות אם הם מוק"ח דא"א לפוטרם מקריאה לגמרי מצד סד"ר לקולא דא"כ