ארץ צבי (פרומר) א קכא

שבתא, וי"ל דהוי ק' לי' דהא שבת קביעא וקיימא ומה לעשות את השבת ע"כ פי' למעבד תפנוקי שבת שלענין זה חשיב כאלו ישראל מקדשי לי' דכל חיוב עונג משום דבשבת נתנה תורה כנ"ל ולולא שהוסיף משה יום א' הי' מ"ת ביום ועש"ק ול"ה חייב עונג בשבת ע"כ כל חיוב למעבד תפנוקי שבתא נצמח מצד ישראל, וחשיב לגבי זה כאלו הם עושים את השבת לגבי דהאי מלתא והנני דושכקת"ה

אשר שאל כ"ק הרמה למצוא מקור וראי' דבעילה רך סדין אסור כי שמענו שהפריצים לומדים היתר זה לעצמן לומר דבעילה דרך סדין מותר בכל עריות, נלע"ד להביא ראי' לאיסור מדאמרי' שבת (ק"ח:) אמר ר"י ה' בעילות בעלתי ונטעתי ה' ארזים בישראל ובתוס' שם דיבמה היתה ואי' בירושלמי דדרך סדין בעל הנה דמקיים מצית יבום ע"י סדין וא"כ ק' ביבמות (כ':) בחייבי לאווין שנפלו ליבום דאמרי' עדל"ת וק' הא אפשר לקיים שניהם ע"י סדין דהמצו' מקיים ואיסורא ליכא וע"כ דגם הל"ת עיבר ע"י סדין

ואין להוכיח להיפך מהא דסוטה (דף ד'.) בשיעור סתירה תוד"ה כמה שיעור סתירה בשם ירושלמי דכל אותן השיעורין אחר התרת סינר ואי נימא כנ"ל א"כ גם קידם התרת סינר יחשב סתירה דהרי אפשר לבעול דרך סינר ותיאסר, ולא איריא דהתם גם העראה אסיר בלא הכנסת עטרה והעראה דרך סינר לאו מידי הוא אבל בהכנסת עטרה י"ל דאפי' דרך סדין אסור, ובלא"ה לאו ראי' הוא די"ל דהתורה לא אסרה רק בסתירה שראוי לביאה גמורה כדרך הבועלים ולא בכה"ג, וע"כ אפי' העראה בלא הכנסת עטרה אפשר דאסור ע"י סדין. הנ"ל: סימן מד. להב' המופלג ומאד נעלה מו' שבתי נ"י בן ר' אהרן ראפפורט נ"י בקראקא

אשר העיר שזה לא כביר הסכימו האומות לחלוק התחלת העולם מעיר גרעעוויטש הסמוכה ללאנדן, וכיון דכדור העולם נחלק לפי מהלך החמה לש"ס מעלות, ע"כ חולקין ש"ס מעלות אלו לשנים ק"פ למזרח גרעעוויטש וק"פ למערב וק"פ של מזרח נקראים מעלות מזרחיות וק"פ של מערב נק' מערביות ולפי חשבונם סוף מזרח העולם עם סוף מערב העולם פוגשים עצמם בסוף מזרח אזיען ע"כ הסכימו אשר שם הי' קו חילוף היום ולכן הנוסעים מאזיען לאמעריקא דרך ים אוקינוס בעברם קי זה הנקרא פאציפין הם מתחילים לחשוב כאלו הוא עכשיו יום קדום ליום שהם עומדים בו, ולהיפך הנוסעים מאמעריקא לאזיען בעברם קו זה מתחילים לחשוב כאלו הוא יום מאוחר מן היום שהם עומדים בו וכו' וזה מוכרח שימצא מקום בכדור העולם אשר הזמן יתחלף עליו יום שלם וכו' ואולם פשוט שהסכמת האומות לא מעלה ולא מורדת לענין שבתות וימים טובים שלנו בנ"י שהם ע"פ התורה, וכ' דע"פ התורה ודאי התחלת החשבון הוא ק"פ מעלות מא"י מדא"י נקרא טבור הארץ בסנהדרין (ל"ז.) וכיון שהוא באמצע בהכרח שיהי' ק"פ מעלות במזרחו וק"פ במערבו דאז הוי א"י באמצע, ומינה דסוף מזרח ומערב העולם רחוק מירושלים ק"פ מעלות ושם ראוי להיות קו חילוף היום וא"כ צריך לפרסם זה שלא יטעו היחידים הנוסעים דרך פאציפין שלא ישנו שם את היום כמו שעושין האו"ה רק כפי הראוי לפי חשבוננו שיהי' קו חילוף היום מרוחק מגרעעוויטש למערב קמ"ד מעלות וכו' עכת"ד ומעלתו חשב שמצא איזה חדשות אבל אין כל חדש בזה כי כבר קדמך רבנן עי' בס' הכוזרי מאמר שני פרק י"ט ופרק כ' ובפירוש אוצר נחמד "וקול יהודה" שהרחיבו הדיבור בזה שיש חילוף בין חשבון האו"ה לחשבוננו, וע' באוצר נחמד שם הקדמה ז' בתחלתו דלפנים הי' מוסכם אצל האומות לחשוב התחלת האורך יוד מעלות הלאה ממדינת פורטיגאל, ובסוה"ד הביא שמקצת האומות התחילו לחשוב מאי קאנארי הנק' טאעריפע ויש מאי הנקרא דעל פעקי ואחרים מאי דעל קארפע ופלארעס ועוד אחרים מאי פאלמה והצרפתים חושבין מאי דעלל פעררא עיי"ש והכוזרי כ' שם דהתחלת השבת אצלינו בסיני ובאלוש ובא"י וכ' כמה טעמים לזה א' משום דתחלת צווי השבת הי' בסיני וגם שהוא המקום שהורד בו אדם מג"ע בע"ש ושם התחיל אדם לקרות שם לימים עיי"ש ולא כמו שכתבת שהוא ק"פ מעלות מירושלים, ומש"כ מדנקרא טבור הארץ בסנהדרין (ל"ז) [וכן מפורש גם ביחזקאל (ל"ח) דירושלים נקרא טבור הארץ] אין הטעם כדבריך משום דיש ק"פ מעלות למזרח וק"פ למערבו, דהא גופא קשי' למה נחשב התחלת העולם ק"פ מעלות רחוק מירושלים שיהי' ירושלים נקרא מפאת זה טבור הארץ, אך טעמו משום דאע"ג דהעולם כדוריי ובכדור לא שייך אמצע מ"מ חשבינן ירושלים טבור הארץ מחמת שהוא אמצע הישוב ברוחב כי כל הישוב נחשב ס"ו מעלות לצד צפון וירושלים ל"ג מעלות מצד הישוב כמש"כ באוצר נחמד שם ואע"ג דבאורך אינו אמצע הישוב הנה בזה י"ל כמ"ש מעלתך דסגי כשהוא באמצע ברוחק א' אע"ג שאינו באמצע ברוחק האחר, ולע"ד י"ל דבזה פליגי ר"ש וחכמים בפי"ג דתרומות משנה ה' באומר תרומת הכרי זה בתוכו אם חשיב שירים נכרין יעיי"ש במשנה ראשונה שנתקשה בזה במאי פליגי ולהנ"ל יתכן דלר"ש בתוכו פירוש באמצע כמ"ש הרב. ז"ל שם [ומקורו בת"א בראשית בתוך הגן במציעות גינתא] היינו באמצע מכל צד וא"כ מקום התרומה מוגבל לגמרי ע"כ הוי שירים ניכרין וחכמים ס"ל דגם ברוחק א' חשיב באמצע וא"כ עדיין אין מקום התרומה מוגבל ע"כ ל"ה שירים ניכרים, אך באוצר נחמד שם כ' עוד טעם לזה משום דחז"ל חשבו התחלת האורך מקצה מזרח המדינה שהיא אצל שפת הים המזרחי והדעת מכרעת שנחשב המדינה שהיא ברוחב נגד א"י ואנחנו נראה כי ארץ הצינים שהיא חינא שאצל ים המזרחי ואמצעיתה היא ברוחב ל' מעלות מן הטבור וכו' הרי ירושלים מקצה ישוב המזרחי תשעים מעלות שהיא רבע הכדור בצמצום וע"כ נק' טבור גם מצד האורך עיי"ש

ובקול יהודה שם הערה וי"ו הביא ג' דיעות מחכמי ישראל אי' אפוא מתחיל חשבון היום, דעת יסוד עולם שהוא מקצה המזרח ודעת הר"א ן' חייא שהוא באמצע היבשה ודעת הכוזרי שהוא מא"י

הנך רואה כי מעולם הי' דיעות חלוקות בענין זה בין חכמי ישראל לחכמי או"ה ואין כל חדש בזה אך שזה מקרוב התחילו לחשוב מגרעעוויטש ומעיקרא הי' חשבונם ממקום אחר אבל סו"ס ל"ה חשבונם מתאים עם דעת חכמי התורה, ומש"כ שראוי לפרסם זה, הנה אם יתברר שיש שם יהודים שוכנים בקביעות באי פאניפין או סמוך לו מזה ומזה במקום שהוסכם אצלם להיות קו חלוף היום הי' ראוי לפרסם ולכתוב להם שלא ימשכו אחר הקאלענדער שלהם למנות ימי השבוע לפיהו אמנם כמדומני שאין שם יהודים דרים בקביעות במקומות אלו, ואין חשש רק לאותן הנוסעים מאזיען לאמעריקא ומאמעריקא לאזיען, ולהם אין נפ"מ בזה כי בודאי כל יהודי חרד מונה