ארץ צבי (פרומר) א קי

תפלה כאילו כבר הגיע שעת התיקון וממילא כל היום כשר לתפלה כמו לעתיד ולא צריך זמן תפלה [מובן דטעם זה שייך רק בגדולי הצדיקים אשר תפלתם זכה ובטוחים בעצמם שפועלים בירורים לקרב הגאולה] וגם זה נכון בעזהי"ת ות"ל ית' וית' שזכיתי לברר מקחו של צדיק מנהג קדושי עליון זצוקללה"ה זי"ע

עוד יש ליישב מנהג הצדיקים ואקדים מש"כ המהרי"ל ז"ל בליקוטים על הגמ' יומא נ"ג. דהמתפלל צריך לפסוע ג' פסיעות לאחוריו ואם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב על קיאו והדבר מתמי'. וביאר המהרי"ל כעין דאמרי' יומא פ"ו: עבירות שהתודה ביו"כ זה לא יתודה ביו"כ אחר ואם חזר והתודה דומה לכלב ששב על קיאו וביארו דכיון דכבר נמחל על החטאים שעברו מה שמתודה הוא על חטאים חדשים שרוצה לעבור ג"כ דומה לכלב ששב על קיאו וה"נ כשמתפלל ודאי נמחל לו על חטאיו וכשחוזר תיכף מסתמא כוונתו מחמת שרוצה לחטוא עוד ע"כ רוצה להתפלל על מה שיחטא ע"כ דומה ג"כ להנ"ל עכ"ד, ולכאו' תמוה דבשלמא מתוודה עיקר הכוונה שימחלו לו על מה שחטא ומה דמות יערוך לזה תפלה שיש בה כמה ענינים של בקשה על בינה ודעת ועל רפואה ועל פרנסה ועל קבוץ גליות וכו' וכו'. ולמדחי מזה דלעולם כל התפלה ראוי להיות רק על חטא למחול לו אך כלפי שאמרו הרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי ע"כ כל דבר שחסר לו הכל הוא בסיבת חטא וכשמתפלל על צרכיו עיקר המכוון להתפלל למחול לו על החטא שגרם לו חסרון זה וכן על קבוץ גליות ועל בנין ירושלים מחמת שאמז"ל כל מי שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאלו נחרב בימיו והיינו שלא תיקן חלקו מה שהוא מעכב בבנין בהמ"ק על עוונותיו ומתפלל שימחלו לו וממילא יהי' נבנה חלקו בבהמ"ק. וסוף דבר כל הבקשות עיקר המכוון מהם הוא מחילה וסליחה ע"כ שפיר דמהו המהרי"ל ז"ל להא דיומא פ"ו: קיצור הדבר דעיקר התפלה ראוי להיות על מחילה וסליחה וכפרה על עונות או על קיצור בעבודה ואפי' בצדיק היותר גדול שייך זה כידוע המעשה דרס"ג שכל שנתעלה יותר הי' עושה תשובה מחדש על קיצור בעבודה. ובזה יובן הא דאמרי' בברכות כ"ח: דתפלה קצרה הוא אפי' כשהם פורשין לעבירה יהי' צרכיהם לפניך. ולכאו' תמו' דכל קיצור צריך להיות מעין תפלה הארוכה. והרי לא נמצא בכל תפלת י"ח תפלה כזו ולפמ"ש א"ש דזה כל תכלית המכוון מכל הבקשות שבתפלת י"ח שלא יעכבו עונותיו מלמלאות כל צרכיו וא"כ שפיר הוי תפלה קצרה מעין כל תפלת י"ח הארוכה וזה ראי' גדולה לדברינו. עתה אקדים מה שלמדתי מס' הזכות להחידושי הרי"ם זצ"ל טעם דאם יכול לחדש דבר בתפלתו יכול לחזור ולהתפלל משום דזה מ"ע דאורייתא להתפלל על מה שצריך להתפלל כמ"ש רמב"ם וסמ"ג וע"כ אם נתחדש לו דבר שצריך הר"ז עיקר מ"ע דתפלה. ומזה נשמע שמותר להתפלל כל התפלה בשביל צורך א' שנתחדש לו בברכה א'. ומי שמתאחר בתפלה מחמת שמרגיש בעצמו שיתלהב אז יותר בתפלתו ואין ס' שאז ירגיש יותר כאב מחרבן בהמ"ק וגלות ישראל דכל שמתלהב יותר בתפלה מתפרץ ממנו יותר מצוקת נפשו במילי דשמיא על קצור בעבודה אשר אפשר דזה מעכב קבוץ גליות ובנין ירושלים ושאר בקשות התפלה וכל שמרגיש יותר מצוקת נפשו בזה חל עליו חיוב דאורי' של בקשת צרכיו שהעיקר הוא כשמרגיש שחסר לו. וכל שמקיים מ"ע דאורייתא בתפלה זמן תפלה כל היום. כנלענ"ד נכון, יצאתי מגדרי לערב דברי אגדה בהלכה מחמת שהדבר נוגע ליישב מנהג צדיקים יס"ע זצ"ל

מלבד זה כ' בב"ח או"ח סי' רי"ד בשם הגאון ר"י פאלאק ז"ל וז"ל שאל תלמיד אחד בבהמ"ד מפני מה לא תקנו אנכה"ג מלכות בכל י"ח ברכות והא ר"י קאמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה והשיב לו הגאון הנ"מ ברכת פירות וברכת מצות וכ"ד שאדם נהנה וכו' אבל תפלה של שבח ובקשות הוא ואי"ח על ברכה של שבח על שום מעשה כה"ג לא אמר ר' יוחנן וה"נ אר"י וכו' הלואי שיתפלל אדם כל היום כלו ואי אירא דברכה של תפלה כשאר ברכות של חיוב מי יכול לחזור ולהתפלל הא אמרי' כל המברך ברכה שאי"צ עובר משים לא תשא עכ"ל הגם כי גוף קושייתו למה אין מזכירין מלכות בשמו"ע כתובה בתוס' ברכות מ': ודף מ"ט. ותירצו שם תירוצים אחרים מ"מ מדהעתיק הב"ח ז"ל דבריו ש"מ דשמיעא לי' וסבירא לי' כן דבשמו"ע לית בה משום ברכה שאי"צ [וצ"ל דכל הסברות שכ' שם התוס' דף מ"ט. דחשיב כמו מלכות משום דסמוכות לחי וקים או משום דאלוקי אברהם חשיב כמו מלכות כ"ז ל"מ רק לקולא אבל לא לחומרא וכעין דאמרי' בפ' ערבי פסחים לטובה מצטרף לרעה לא מצטרף העירנו לזה קצת ח"א ונכון] ויש להביא ראי' לזה מרשב"א סי' צ"א שהובא בפמ"ג סי' ק"ז סקי"ב דלמ"ד ס' תפלה חוזר ומתפלל חובה ור"א דאמר אינו חוזר היינו דאי"צ ומינה דמ"מ רשות גם לר"א וק' כיון דפטור איך יהי' רשות הא הוי ס' לא תשא וע"כ דבתפלת רשות ליכא לא תשא ואפי' למ"ש הרשב"א בחי' בשם גאון דלמ"ד חוזר הוא רשות ולמ"ד אינה חוזר אסור לחזור אין ראי' להיפך די"ל הטעם דהוי כמקריב ב' תמידין דאיכא בל תוסיף כמ"ש הרי"ף פ' מי שמתו ולא משום לתא דלא תשא

עוד ראי' מברכות כ"ו: טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצ"ש ב' של חול מבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשני' ואם הבדיל בשני' ולא הבדיל בראשונה שני' עלתה לו ראשונה לא עלתה לו. והקשיתי לעיל דלא עלתה לו משמע הא איסורא לא עביד בתפלתו והרי התפלל ח"י ברכות לבטלה ולהנ"ל א"ש

עוד ראי' מברכות כ"ז. לענין פלוגתא דר"י ות"ק אם תפלת המנחה עד הערב או עד ד' שעות אמרי' השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ודלא כמר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד וכתבו הפוסקים משום דתפלה דרבנן וסד"ר לקולא אבל ק' דלעומת זה איכא לא תשא ח"י פעמים ועם ברכת המינים י"ט פעמים. ואף שכ' המג"א סי' קנ"ט סק"א דהיכא דנוטל ידיו בס' נטילה מותר לברך דכיון דס' נט"י טהור חשיב כמקיים מצות נט"י בודאי ומצי לברך. וכזה מבואר בתוס' מנחות לענין ספירה בהש"מ כ"ז כשהמצו' דבר בפ"ע ויוצא בה מספק שפיר מברך ג"כ וצונו דחשיב כמצו' ודאית משא"כ בזה דהס' על הברכה עצמה הרי הלכה רווחת בפוסקים דאסור לברך מס' משום ס' לא תשא ואף שיש לדחות בזה אמנם לפי דברי הב"ח א"ש ברווחא סימן לז להרב הגאון הקדוש פאה"ד האדמ"ר מגור שליט"א

מש"כ אלי כ"ק הרמה שליט"א להעיר לדיעות דברכה מעין ג' דאורייתא למה אין מזכירין ברית ותורה. ובאמת במרדכי סו"פ כיצד מברכין בשם רבינו אבי העזרי איתא לומר ברית ותורה בברכה מעין שלש ולמה אין המנהג כן עכתד"ק [והה"צ ר' מרדכי שיחי' מירושלים חופ"ק הראני ברוקח ה' ברכות בנוסח על המחי' על פת הבא בכסנין העתיק גם ברית ותורה כמ"ש במרדכי ובנוסח העץ ועל פרי העץ אין כתוב שם ברית ותורה עיי"ש נראה קצת דס"ל דברכה מעין שלש על פת,