ערך השולחן אבן העזר פד

יכול לומר קי"ל בזה כפ' ובזה כפ' וא"כ בנ"ד שמעון נוטל חלק כחלק ממ"נ

(ד) אשה ששדכה אביה ואח"ך מת והכניסו לה אחיה נדוניא כראוי לה ואח"ך מתו אחיה ואח"ך מתה האשה ואח"ך מתה האלמנה ולא נשבעה על כתובת' אם בעל הבת יורש בנכסי' שכת' הריב"ש סי' ק"ז וסי' שס"ד דתפיסת האלמנה במטלטלי' שבבית אינם כלום דכל התופס צריך תפיס' גמור' שיקנה הדבר בא' מדרכי ההקנאות ע"ש וא"כ אע"ג דאם היתה האלמנ' מוחזק' בנכסי' יורשיה יורשי' כתובת' ולא אמרי' אין אדם מוריש שבוע' לבניו כמ"ש בסימן צ"ו ע"ש ה"ד כשתפס' בדין אבל מה שבבית הוא בחזק' יורשי הבעל וכ"כ מהראד"ב בס' לחם רב סימן ק' ע"ש מיהו אם האלמנה יצאה מהבית שמתו בו והשכירה בית אחר והוליכ' כל המטלטלי' שם נראה דהוי תפיסה מעליא וכבר כ' מהראד"ב בספר לחם רב סי' קע"ב דאם הוציאה מרשות המת שהיא הבית שהוא מת שם שהיא בחזקת היורשי' והניח' בבית אחר ושכר' אותו הבית בקנין או אפילו בדבור בעלמא הוי קנייה ע"ש

(ה) וכן אם הי"ל מלוה ביד אחרים וכו' כ' הרדב"ז בתשו' ח"ג סימן תקי"ב בא' שצוה מחמת מית' שיתנו לבתו מנה ולא הספיק' לגבות עד שמתה וז"ל ועוד א"א שאפי' נתן המנה ביד שליש וא"ל זכי במנה זה לבתי לא זכה הבעל דאמר ר"פ הילכת' אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק ומנה זה ראוי שהרי עדיין לא הגיע לידה ולא עדיף האי ממלוה וכו' וא"ת בשלמא מלוה להוצאה ניתנ' והוי ראוי אבל זכי במנה זה פקדון הוי ומוחזק הוא תדע שאם נפלה לה ירוש' ולא הספיק' לגבות עד שמת' הבעל יורש והוי מוחזק אעפ"י שלא הגיעו לידו הא ל"ק דיורש כרעי' דמורישו הוי ובשע' שמת מורישו נכנס במקומו והוי כאלו הגיעו הנכסי' לרשותו ומוחזק קרינן ליה אבל באומר זכי במנה זה לפ' כיון דמכח מתנה זכה בה לא קרינן מוחזק עד שיגיע לידו ואין הבעל יורש אותה וכן י"ל מל' הרמב"ם שכת' בפ"א מה' נחלות וז"ל ושם ביארנו שהוא יורש את נכסי אשתו שבאו לרשות' וכו' ומדקאמר שבאו לרשות' משמע דבעי' שיהיו ברשות' ומ"מ מודה אני שאם עשתה שליח לקבל המנה הזה והגיע ליד שלוחה ומתה זכה בו הבעל דשלוחו של אדם כמותו וכו' ע"ש ודבריו תמוהי' דאפי' מתנה שזכתה בה מה בכך ודאי מוחזק מיקרי דלא גרע ממתנו' דאם שחט א' ממכירי אביו בהמה ואח"ך מת אביו נוטל הבכור פ"ב ממתנו' של אותה בהמה דהוי כפקדו' אף ע"ג דיכול לחזור וליתנו לכהן אחר וכ"ש זה שכבר זכה אחר בעד' והוי כפקדו' בידה. ובמתנ' דמהיו' ולאחר מית' נחלקו רבי' אפרים והרמב"ן אם חשיבא ראוי או מוחזק והרשב"ש סימן קל"ד כ' בחוב שהניח עליו משכו' ביד שליש הוי מוחזק והבעל יורשו ע"ש והיינו כדין הבכו' דע"י משכו' חשי' מוחזק כמבו' בסימן רע"ח ס"ז ע"ש ואפי' המשכו' עדיין הוא ביד שליש חשי' מוחזק אבל מהר"ב בתשוב' האחרונ' פ' דזכה הבעל דלא מיקרי ראוי והביא ראיה מפ' י"ן גבי נכסי לסבתא ובתרא לירתאי דאמ' רבא דהוי ראוי מטעם דאי קדי' סבתא וזבי' וכו' הא לאו הכי לא ע"ש ועיין במהראנ"ח ח"א סי' ע' דס"ל כהרדב"ז דהוי ראוי וכת' ה' מוצל מאש סי' מ"ב דהתם גבי סבתא כשאמ' ובתרא לירתאי היתה כבר נשואה ולכך זכה הבעל מיד אלא מטעם דאי קדי' סבתא וזבי' וכו' הו"ל ראוי אבל בנדון הרב דכשמת האב עדיין לא נשאת הבת וכשנשאת לא זכה הבעל אלא במה שהכניס' לו ולא במה שעדיין לא בא ליד האש' וכ"כ מהר"ם אלשקאר סי' כ"ח ע"ש אבל מדברי הרדב"ז משמע דאין חי' דלא עדיף ממלוה

(ו) אשה שנשאת והכניס' לבעל' בכלל הנדו' שטר משכונ' בתורת נ"מ ואחר כך מתה ועדיין המשכונה לא נגבית אם בעל יורש או יורשיה נראה אע"ג דקי"ל דאם הי"ל מלוה ביד אחרים אין הבעל יורש והיינו אפי' הם מלוה בשטר כמבו' בח"מ סי' רע"ח דהבכו' אינו נוטל פי ב' במלו' אע"פ שהיא בשטר וכ"כ מהר"ש טאיטצאק בס' שארית יהוד' והביאו ה' כנה"ג אות צ"ט ע"ש וכ"כ בהדיא הרשב"א בתשו' ח"ד סי' רמ"ח במלוה בשטר דאפי' הגיע זמנו בחיי האשה אין הבעל יורש' ע"ש מיהו הרשב"א בתשוב' המיוחסו' סי' ס"ג כ' דאם היה לה משכו' על קרקע אם הוא אתרא דלא מסלקי הבעל נוטל בה ואפילו הבכו' נוטל בה פ"ב וכל משכנת' סתם הרי היא כאתרא דלא מסלקי משום דסתם משכנתא שתא ואין קרוי אתרא דמסלקי אלא במקום שאפשר ללוה לסלק את המלו' כ"ז שירצה אפי' ביומו והביאו מרן הב"י ע"ש וא"כ משכונות דידן שיש בהם זמן דאינו יכול לסלקו מיקרי אתרא דלא מסלקי והבעל יורש אות'

איברא דהטו' בח"מ סי' רע"ח כ' גבי בכו' ז"ל ופי' הר"י הלוי הא דקי"ל באתרא דלא מסלקי דוקא בדלא מטא זימנא בחיי אבוהו'. דאז בקרקע דמי כיון דלא מצי לסלוקי אבל מטא זימנא בחיי אבוהו' לא שקיל ורשב"א כ' הא דלא שקיל באתרא דמסלקי היינו באתרא דסלקי מיד אבל בסתם המקומו' דסתם משכנתא שתא הוי כמכר לעולם ואפי' לאחר הזמן וכשהממשכן פודה חשבי' ליה כחוזר ולוקח וכו' ומרן הב"י כת' ורשב"א וכו' ולא הראה מקומו והם דברי הרשב"א בחי' בפ' י"ן וכ"כ בס' א"ז שם מסתברא לי וכו' וכ"כ בתשוב' הביאה מרן הב"י בי"ד סימן קע"ב והיא בתשוב' ח"ג סימן מ"ג וכ"כ הנ"י בפ' אז"ן ע"ש וכ"כ ה' החינוך בפ' ראה סי' תמ"ח וז"ל השתא דקי"ל סתם משכנת' שתא דהכי אסיקנא בגמרא למדנו מור"י דכל המשכונו' כאתרא דלא מסלקי דייני' להו ואין שביעי' משמטת משכו' ובכור נוטל בה פ"ב וב"ח דיתומי' גובה ממנו כקרקע שלהם הוא וכו' עכ"ל וכן ראיתי בתשו' מהר"י ן' הרא"ש סוף סי' פ"ד שהר"א נמשך אחר הרשב"א דמשכונו' מוחזקו' הם כיון שיש בהם זמן דאינו יכול לסלקו ומרן בסימן רמ"ח פסק כמהר"י ן' מיגש המלוה על המשכונ' של קרקע באתר' דלא מסלקי נוטל בה פי שנים והוא שלא הגיע זמנה בחיי אביהם ע"ש וא"כ נר' דה"ה דאין הבעל יורש את אשתו אם הגיע זמנה קודם מיתת האשה. אבל יש להסתפק קצת דאפשר דדוקא בבכור דלכ"ע המלוה הוי ראוי לגבי בכור פסק כמהר"י ן' מיגש במשכונ' נגד הרשב"א אבל בבעל דמהר"י ן' מיגש ס"ל דכל מלוה חשיב מוחזק לגבי בעל אע"ג דלא קי"ל כוותיה מ"מ לגבי משכנתא פסקי' כהרשב"א דכל שיש בה זמן מקרי אתרא דלא מסלקי אפי' אחר הזמן כיון דמהר"י ן' מיגש דחולק בבכור ס"ל בבעל דכל מלוה מקרי