ערך השולחן אבן העזר פ

ממנה או מק"ק וכת' ה"נ הא ודאי לית' דלא לישתמט בשום דוכתא דלימרו דארוס' חייב בקבורת' אם כת' לה כתוב' י"ל דעיקר חיוב הקבור' הוא מן התקנה לכל הנשואות שיש להן כתוב' דאסו' לאדם לשהות עם אשתו בלא כתוב' תיקנו שיקבור אות' לארוסו' שרובן אין להן כתוב' לא תיקנו קבורה אפי' לאותן שיש להן כתוב' וכו' הרדב"ז בתשו' ח"ג סי' תרל"ג וכבר. כת' התו' בכתובו' דמ"ז ע"ב וז"ל וקבורת' תחת כתובת' פי' נדוניית' אבל אין לפ' תחת מנה וק"ק דהא אמרי' לקמן דארוס' אין לה קבור' והיינו דאמרי' שם דנ"ג ההוא גבר' דשכיב ארוסתו א"ל ר"נ זיל קבר או הב לה כתוב' א"ל ר"ח תנינא אשתו ארוס' וכו' מת' אינו יורש' מת הוא גוב' כתובת' טעמ' דמת הוא הא מת' היא אין לה כתוב' מ"ט אר"ה שאין אני קורא בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי ופירש"י מ"ט כי מת' בחייו אין לה תביע' כתוב' ותקבר בשביל מנה וק"ק שהוא יורש שאין אני קורא וכו' הלכך כ"ז שלא מת ולא נתגרש' לא נשתעבד לה ולא יורש' ממנו כלום ע"ש הרי בהדייא דארוס' אפי' היה לה כתוב' אם מת' אין לה תביעת כתוב' ואינו חייב לקוברה

(ב) מי שקבר את אשתו כדין ואח"כ הוציאו' לסטים מקברה והפשיטוה ערומה חייב הבעל לעשו' לה תכריכי' דחיי' הוא בקבורת' אפי' אלף פעמי' הרשב"ץ ח"ב סי' קי"א ע"ש

(ג) דין ב' ב"ד מוציאי' מבעלה וכו' אע"ג דאם עמד א' ופרנס לאשת חבירו קי"ל בסימן ע' דהניח מעותיו על קרן הצבי שאני קבו' כדי שלא תתבזה לכן חייב לשלם והרשב"א בתשו' ס' תולדות אדם סי' קו' כ' כי לפי הגמ' שלנו אינו חייב כ"ז שלא עשה ברשות ב"ד לפי שזה כפורע חוב של חבירו שלא מדעתו ותנן מי שהלך למ"ה ועמד אחד ופרנס את אשתו חנן אומ' אבד זכותו וכו' אבל בירוש' נחלקו ר"ח ור"י לענין קבור' דר"י אמ' דאם עמד בין אב בין אדם אחר דעלמא וקבר חוזר וגובה מן הבעל רח"א דוקא האב אבל אדם אחר אינו גובה והרמב"ם פ' כר"י דירוש' עכ"ל וכ"כ בתשו' המיי' דשייכילס' נשים סי' ל"ה וז"ל ומה שהוציא האב על קבורתה נהי דבמזונו' פ' רבי' אלפס בתשו' כמ"ד בירוש' בין אב בין אחר הניח מעותיו על קה"צ וכו' מ"מ בקבורתה ליכא פלוגתא בין אב בין אחר גובה וכו' ע"ש

(ד) כתב ראב"ן סי' ל"ג דחייב אדם בקבורת בניו כמו בקבו' אשתו וכו' ואם קבר ראובן את בת שמעון בלא ידיעת שמעו' שלא היה בעיר והוציא עליה הוצאות בקבורת' אע"ג דמי שהלך למ"ה ועמד א' ופרנס את אשתו הניח מעותיו על קה"צ הכא משו' פגם משפחה לא יפסיד וכו' ע"ש ונר' דס"ל דאשתו אם עמד א' וקבר' בלא ידיעתו

(ה) דין ד' אלא יורשי כתובתה חייבי' בקבו' וכו' כ' הב"ש בתוס' ר"פ אלמנה בד"ה אין חייבי' בקבו' משמע אפילו לא הניח אלא מטלטלי דלדינא דש"ס אין הכתו' נגבית מן המטלטלי אפ"ה יורשיה הראוים לירש ממנו אם הי"ל כתו' חייבי' בקבו' וכו' ומהריב"ל בחי' ר"פ אלמנ' ובתשו' ח"ב סימן נ"ח תמה על התוס' אימא דכולא מתני' להכי אתי' דשומרת יבם יורשי כתובת' חייבי' בקבורת' ולא יורשי נכסי מלוג ומשו' דבעי' למתני יורשי כתובת' חייבי' בקבורת' תנא אין חייבי' בקבו' ומנ"ל דהיכא דאיכא מטלטלי דלא וכו' וכ' ואפש' דה"נ קאמרי דאי לאו דתני במתני' יורשיה יורשי כתובתה הו"א מתני' אתא לאשמועי' דאפילו היכא דליכא אלא מטלטלי' וכו' אבל השתא דקתני יורשיה יורשי כתו' ובשומרת יבם מיירי שהיא אלמנה שי"ל ב' יורשי' תו לא אמרי' דאשמועי' אפי' דליכא אלא מטלטלי' וכו' ובזה ניחא דלא ק' מתני' להרמב"ם ע"ש וכ"כ ה' פני' מאירות ח"ב סי' ס' ע"ש ואין ל' התוס' משמע כן וכ"כ פיסקי התוס' שם יורשי כתובתה חייבי' בקבורתה אפי' במקום דאין יורשי' כלום ויורשי הבעל יורשי' אותה כגון דליכא אלא מטלטלי' ולא שקלה כתוב' אפ"ה חייבים בקבורתה עכ"ל הרי דס"ל כן האמת דאפי' ליכא אלא מטלטלי' אפ"ה יורשיה הראוים לירש אותה חייבי' בקבורתה וכ"כ הריטב"א בחי' שם וז"ל איכא דק"ל הא ל"ל למיתני דהא פשיטא דלא תיקנו קבורה אלא תחת כתובת' וכיון דיורשי' יורשי' כתובת' הם קוברין אותה וי"מ דהא גופה קמ"ל תנא דקבור' תחת כתובתה דאכתי לא תני לה בשום דוכתא במתני' ולא נהירא דבפ' נערה דתני תנאי כתובתה הול"ל גבי בעל גופיה כדתני' בברייתא ור"י תי' דהא קמ"ל דאפילו היכא דלית להו כתוב' ליורשי' כגון שלא הניח קרקעות אין היתומי' חייבי' בקבורת' וצ"ע אם הניח הבעל נכסי' אלא שמתה קודם שתשבע אם חייבי' היתומי בקבורתה אם לאו לפי דעת רבי' עכ"ל. הרי דס"ל כר"י דאפי' אין ליורשיה כתוב' כגון שלא הניח קרקעות אין היתומים חייבי' בקבורת' ונסתפק לדעתו אם הניח קרקעו' אלא שמתה קודם שתשבע אם חייבי' היתומי' בקבורת' אם לאו ונר' דס"ל דודאי יורשיה אינם חייבי' בקבורתה כל שלא ירשי אותה כגון שמתה בלא שבו' או שלא הניח קרקעו' ומתני' אשמועי' דאין היתומי' חייבי' בקבורת' אף ע"ג דהם ירשו המטלטלי' דס"ד כיון דהניח מטלטלי' והיתומי' ירשו אותם חייבים בקבורת' קמ"ל דאין חייבי' אבל יורשיה פשיטא דאין חייבי' כיון דלא ירשו כלום וסיפא דקתני יורשי' יורשי כתובת' חייבי' בקבורת' לא קאי ארישא אלא יורשיה יורשי כתו' חייבי' בקבו' אם ירשו אותה כגון שומרת יבם וז"ל הרא"ש בתוספותיו דאצטרי' לאשמועי' אפי' היכא דלא שקלא כתו' כגון דליכא אלא מטלטלי אינם חייבי' בקבו' אע"ג דהשתא הוו כיורשי כתו' ומתני' מילי מילי קתני רישא ומציעתא וסיפא עכ"ל אם כן דוקא מציעתא בדליכא אלא מטלטלי' דאשמועי' דאין היתומים חייבים אע"ג דהשתא הוו כיורשי כתובתה אבל סיפא דיורשיה יורשי כתובת' לא מיירי בהכי ומשמע דאם לא הניח אלא מטלטלי' אין חייבי' בכתו' לא היתומי' ולא יורשי' וכן אמרי' בירוש' ר"פ אלמנה מתני' פליגא על רב יורשיה הם חייבים בקבו' פתר לה כשירשו קרקע וכו' א"נ מתני' בירשו קרקע מיירי ורב דאמר נקברת מן הצדק' כשהניח מטלטלי והתוס' שכ' דמתני' בהניח מטלטלי וכו' ה"ד מציעתא כמ"ש אבל פיסקי התוס' דאפי' לא הניח קרקע דיורשיה לא ירשו אותה חייבי' הם בקבורתה וכ"כ תלמידי הרשב"א שם דיורשיה הראוים לירש כתוב' הם חייבים והתוס' בפרק נערה דף מ"ז כ' קבו' תחת כתו' פי' נדונייתא וכו' וכתב הרב שם דאם לא הכניסה לו נדונייא אפשר דאינו חייב בקבו' דומיא דארוסה ולפירש"י כיון שכבר תיקנו זה תחת זה לא חי' בין הכניסה וכו' לעולם הבעל חייב בקבורתה ע"ש הרי שכתב