ערך השולחן אבן העזר סא

(ח) ראובן שנשתדך עם בת שמעון וחייבו עצמם בקנס הידוע למתחרט וראובן היה מתעסק בסחורה עם א' ומפני חמ"ת המיצק הלכות מלכים ומלחמותיהם קרה מקרה לכל המסתחרים הפסד גדול מכת המדינה ובכלל המשודך ונמצא מחוייב לחבירו אלף ות"ק גרושוש וכת' עליו שט"ח דמכאן ולהבא מה שירויח יתן מחצה לב"ח ויהי כשמוע אבי הנערה קרא ערער דאדעתא דהכי לא חייבתי עצמי בקנס. הנה לכאורה נר' דחייב שמעו' בקנס דעניות מילתא דשכיח' היא כמבו' בי"ד סי' רכ"ח דפותחי' בעניות מה"ט ע"ש וכל דבד המצוי כל שלא התנה עליו סבר וקבל כנר' מדברי הרשב"א בתשו' ח"א סימן תשע"א ע"ש וכ"כ הרמ"ע סי' פ"א ע"ש וז"ל הרשב"א בתשו' ח"ג סי' רי"א וטענת האונס שטען הדין עמו לפי שזה אונס גמור הוא אם לא רצתה הבת לינשא וכו' ואל תשיבני שהי"ל להתנות מעיקרא שאם תסרב הבת שיהא פטור וכל שלא התנה גלי אדעתי' שקבל ע"ע אפי' אותו אונס וכדאמרי' בשמעת' קמיית' דפ"ק דכתו' דלא היא דלא אמרו אלא באונס' דשכיח בהפסקת נהר העשוי לבא ולהפסיק את העוברים תדיר אבל אונסא דלא שכיח או אפי' שכיח ולא שכיח כמיתה וחולי לית ליה לאתנויי ויש טענת אונס וזה ודאי אונסא דל"ש שכל הבנות מתרצות בנישואי' למי שירצה האב או הקרובי' וכו' ע"ש אלמא כל אונס דשכיח הו"ל להתנות וכל שלא התנה גלי אדעתיה שקבל ע"ע אפי' אותו אונם. ומה שנסתפק הרשב"ץ בתשו' ח"א סי' צ"ה דאפשר דלמסקנא דאין אונס בגטי' אין חי' בעלמ' בין אונס דשכיח ללא שכיח דאפי' אונס דשכיח אפי' לא התנה פטור ע"ש הרי הרשב"א מפשט פשיטא ליה דאונסא דשכיח אפי' בעלמא חייב דהו"ל להתנות וכיון שלא התנה סבר וקבל וכ"כ הר"ן בפרק מי שאחזו ע"ש גם הרשב"ש סי' ס"ד כ' אע"ג דבפ"ק דכתובות אוקמו' משום דאין אונס בגיטי' במס' נדרי' לא אוקמ' בה"ט אלא דאפי' בממון סליק' ההיא אוקמתא אלמא כל אונס שהוא גלוי ומפורסם או שהוא מצוי צריך להתנות עליו אפי' בממון ע"ש וא"כ בנ"ד דעניות דמצוי הוא כיון שלא התנה עליו סבר וקבל וכה"ג פסק הרדב"ז בתשו' ח"ב סי' תס"ג ומהר"ש דוראן בס' חוט המשולש סי' כ"ח ע"ש. מיהו ראיתי להר' פני משה ח"א סי' ס"ב שהסכי' עם מהריב"ל ומהרש"ך דאפי' בדבר המצוי ולא התנה אם האומדנא מוכח פטור והכריח כן ממ"ש הרא"ש בתשו' כלל א' על א' שנשבע לתת לבתו ה' אלפים זהובים ונתקלקלו חובותיו דפטור דאדעת' דהכי לא נשבע והא עניות שכיח ולא התנה ואפ"ה פטור מטעם אומדנא וכן הסכים ה' עדות ביעקב סי' כ"ט וה' בני חיי בסי' כ"ז ומהר"י נבון בשו"ת חיים שאל ח"א סי' ש"ג ע"ש. ועוד דבנ"ד שנשתנו מעשה בראשית מחמת המלחמות מילתא דל"ש ולא ס"ד להתנות וכה"ג כ' מהראנ"ח ח"א סימן ס"ו ע"ש

(ט) אשה א' שהלך בעלה למ"ה וישב שם ימים ושני' ויהי כי ארכו לו שם הימים עמד אחי בעלה שהיה במחנינו זה היה מפתה את אחיו שהיה במ"ה לגרש את אשתו ושלח לה גט ונתברר לב"ד דהיה מצד פיתוי אחיו ואחר שנתגרשה ישבה ימים והיא פנויה ויהי היום עמדה ונשתדכה עם א' וחייבה את עצמה בקנס וביום כניסתה לחופה בא בעלה הא' ממ"ה ועמד וקדשה בפני עדים וקם הבעל שנשתדכה עמו ותובע הקנס מן האשה נר' דאשה זו פטורה מן הקנס דאומדנא דמוכח דאדעתא דהכי שיבא בעלה הא' לא חייבה עצמה ליפרד מן בעלה הא' דאין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי וכבר הסכים ה' פני משה ח"א סי' ס"ב עם מהריב"ל ומהרש"ך דאפילו בדבר המצוי ולא התנה אם אומדנא דמוכח פטור ע"ש ועוד בנ"ד מילתא דלא שכיחא היא דלא אס"ד שיבא בעלה ממ"ה אחר שנשא שם אשה והוליד בנים וזה ימים ושנים שהוא במ"ה ואינו יכול לבא מפני בע"ח שיש לו פה מאילי הארץ וכל מילתא דל"ש לא ס"ד להתנות ופטורה

(יוד) משודך שנשתדך לזמן פלוני וכתבו שטר בקנס אם לא ינשא לזמן הקצוב ביניהם ובתוך הזמן קדש אשה אחרת וטען שאינו מתחייב בקנס עד שיגיע הזמן הקצוב ביניהם הנה הרשב"א בתשו' הביאו מרן הב"י בח"מ סי' נ"ו מחו' י"ב כ' וז"ל מסתברא שהשליש נאמן שאין שטר השלישו'מכחיש את דברי השליש שלא כלל לשון השלישות תנאי נישואי לאה וכו' ואילו היינו אומרים ובאים מצד תנאי השלישו' לבד וכגון שלא אמר השליש כלום באמת לא היינו מחייבי' את השליש לעשות יותר ממ"ש בשטר וכו' ותשו' הרשב"א היא בח"ד סי' נ"ז ע"ש

(יא) אחד שנשתדך עם אשה בקנס ואח"ך יצא עליה קול שזינתה כבר הוכיח מהרימ"ט בתשו' דפטור מן הקנס והביאו ה' כנה"ג חי"ד סימן מ"ט ע"ש וכ"כ בתשו' בשמים ראש סי' שנ"ז דכל מום שהדעת נוטה בו אע"פ שאם קדשה כבר לא יהיה מום זה מבטל הקידושי' אין כופין אותו לקיים תנאי השדוכי' ואפי' ליכא עדים שזינתה כיון שיצא הקול יכול לומר לא בעי' איתתא דנפק עליה קול ע"ש וה' משפט צדק ח"ב סי' ס' הביא תשו' מהרש"ך וכ' דגם נאמר שמ"ש מהרש"ך הוא בשמועת טומאה ולפיכך סתם וכ' וכו' ע"ש

(יב) משודך שנמצ' בו מום גלוי שיש לו חטוטרו' בצוארו עיין בס' בית יהודה ח"א סי' א' שכ' דמום אפי' קודם השידוכי' לא אמרי' שראה ונתפייס דלא דייק המשודך לבדוק ע"י קרובו או בעצמו אלא בקי' ע"ש מיהו יש להסתפק בנ"ד דא"ל דה"ד במום שאינו גלוי שצריך בדיקה אבל במום גלוי לכל אמרי' דודאי ראה ונתפייס

(יג) אחד ששדך אשה בקנס גמור אם יחזור וכו' ועתה חזר לפי שאמרו לו שכ' בספ' חסידים ששני אחים הנשואים ב' אחיות לא יצליחו ויש סכנה שימות א' מהם וכו' אינו חייב בקנס ה' תורת חסד סי' רס"ח עש"ב

(יד) אחד ששדך אשה בקנס אם יחזור וכו' ועתה חזר לפי שאמרו לו שהיא גדולה מך' שנה מסתברא דאינו חייב בקנס דבבתרא דף קי"ט ע"ב אר"ח נשאת פחותה מבת ך' שנה יולדת עד ששים נשאת בת עשרים יולדת עד ארבעי' לא נשאת עד ארבעי' שוב אינה יולדת וכ' הרמ"ה שם למאי נ"מ למפרש מינה משום פריה ורביה ע"ש משמע דגם מ"ש נשאת בת עשרים יולדת עד ארבעי' נ"מ לפרוש ממנה משום פ"ו

(טו) י"א דמי שפסק על בתו וכו' אב ששדך בנו קטן בקנס וכו' ושוב גדל הבן ולא רצה