ערך השולחן אבן העזר נט

ראיתי ועד אומר לא ראיתי הו"ל הכחשה ופסקו בש"ע שם וכ' ה' כנה"ג שם הגב"י אות ל"ז בשם מהראנ"ח ח"ב סי' פ"ו דהדין שיש בראייה יש בשמיעה אם ה"א אומר שמעתי וה"א אומר לא שמעתי וכן מתברר מדברי מהרח"ב הובא בהרשד"ם חא"ה סימן פ"ח ובהרש"ך ח"א סי' כ"ח ובהר"ר בצלאל סי' יו"ד ע"ש וכ"כ ה' משפט צדק ח"א סי' נ"ו מאחר שהעד ה"א אמר שלא שמע והב' אמר ששמע יראה שמאחר שהב' היו במקום א' הוי הכחשה וכו' ע"ש וכ"כ הב"ש בר"ס זה בשם תשו' ש"א סי' קי"ב ע"ש וא"כ אם הוזמנו ב' העדים לקידושי' במעמד א' ועד א' אומר שמע שא"ל המקדש הרי את מקודשת ועד א' אומר לא שמע כלום הו"ל הכחשה ועד א' בהכחשה אינו כלום

(ב) דין ד' הגה אבל אמרה נתקדשתי לפלוני וכו' כ' הב"ש מסתבר דמיירי אחר כדי דבור דאינה נאמנת אפי' נתנה אמתלא והר"ן לטעמי' דס"ל האשה שאומרת גרשתני אינה נאמנ' לינשא לאחר מ"ה אפילו מכחשת אותו אינה נאמנת להפקיע זכותו ואינה נאמנת במגו דלא היה אמרה דהיא מקודשת כיון שהוא אחר כדי דבור הוי מגו למפרע וכו' ע"ש וליתא דהר"ן בפרק האשה שנתארמלה ובפר' התקבל ובסו' נדרים ס"ל דאומרת לבעלה גרשתני נאמנת אפילו לינשא לכתחלה ע"ש מיהו הרא"ה ס"ל דאינה נאמנת לינשא לכתחלה ואפי' נשאת תצא כמ"ש ריא"ז לכתובות דף כ"ג ע"ש אבל הר"ן שכ' דברי הרא"ה בסתם משמע דס"ל הכי דאפי' אומרת גרשתני נאמנת לינש' לכתחלה הכא אינה נאמנת וכבר כ' הרשב"א בתשובה הביאו מהרשד"ם חי"ד סי' פ' דלא אמרי' מגו לסתור דבריו וז"ל כלל זה יהיה בידך כי הפה שאסר וכו' צריך שיהיו שניהם קיימים במה שנוכל לקיים ולא יצא ה"א לבטלה וכיון שהודה על כתי' כבר הודה על מנה שבשטר ושוב אינו יכול לכפור בו ותראה כל השנויים במשנתנו בכתובו' היש בהם מכחיש את דבריו שדה זו של אביך וכו' א"א הייתי וכו' נשבתי וכו' קטנים היינו וכו' אין הכחשת דבור לדבור אף ע"ג שהדבור הראשו' בטל מאליו וכן לא תמצא שום מגו בעולם שיהא דבור מכחיש דבור עכ"ל וא"כ ה"נ אם אמרה נתקדשתי וחזרה ואמרה פנויה אני אפילו יש לה מגו דגרשתני אינה נאמנת לסתור דבריה ה"א ואמתלא לא מהניא להפקיע עצמה מבעלה שהוא מכחישה וכתב הרב נודע ביהודה סי' ס' נלע"ד דאפי' הודית בפני ב' עדים שנתקדשה לפ' בפני ב' עדים יכולה לחזור וליתן אמתלא דה"ד במודה בכ"ד או בעדים ואמר אתם עידי דלא מהני בממון אמתלא אבל במודה חוץ לב"ד ולא אמר אתם עידי גם לענין זכות וחובה שבממון מהני אמתלא שהרי המודה שחייב לחבירו יכול לומר משטה הייתי בך או שלא להשביע וכו' אבל בתשו' מהרשד"ם סי' ד' כ' דאם יש עדים כשרים שאמרה בפניהם שנתקדשה לפ' חוששי' לה משמע אפי' חוץ לב"ד ולא אמרה אתם עידי הוי הודאה ולא מהני אמתלא

סימן

מ"ח

(א) דין א' האומר לאשה קדשתיך וכו' בפני ב' עדים משמע דאם אמר קדשתיך סתם יכול לפרש דבריו שקדשה בלא עדים הב"ש וכן הסכי' מהר"י באסן בתשובה סי' ל"ד ופי' ל' הרמב"ם ומרן דמיירי באומר סתם קדשתיך וכשא"ל לברר אם אמר שהלכו העדים אסור בקרובותיה ואם אמר שלא היו שם עדים אין כאן קידושי' כלל ע"ש ונר' דאפי' אחר זמן נאמן שלא היו שם עדים

(ב) דין ב' קדשתני והוא אומר לא קדשתיך וכו' אם טוענת השבע לי יש מי שהורה דמשבעי' ליה ואין הוראה זו נכונה כלל וגורם להוציא ש"ש לבטלה דכל טענה שאין בה דררא דממונא לא נתן רב נחמן שבועת הסת ד הא אפי' יודה שקדשה אינו חייב ממון וכו' אלא ע"כ אין מקום לשאלה אלא שהוא מכחישה דהיא שויתה אנפשם ח"ד והיא רוצה להשביעו כדי שיודה לה ויפטרנה בגט לא משבעי' ליה דכל טענה שאינה מחייבת ממון אין מחייבת שבועה אלא תשב עד שתלבין ראשה או תרצה אותו שיפטרנה בגט ומבקשי' ממנו ליתן לה גט להתירה לעלמא ואין כאן כפייה כיון שהוא מכחישה הרדב"ז בתשו' ח"ד סי' ש"א של"א ע"ש ולכאורה דצריך לישבע להכחישה דהרי היא תובעת לכנוס שיתחייב לה בשאר כסות ועונה דהוי כממון כמ"ש התו' בבתרא דף מ"ח ע"ב בד"ה קדש בביאה וכו' ע"ש ודוקא באומר קדשתיך והיא מכחישתו לא שייך שבועה מה"ט שאין לה חיוב ממון כמ"ש רש"י בקידושי' דף ס"ה: ועיין בתשו' הרשב"ץ ח"א סי' קנ"ד

(ג) דין ה' שהיו שם עדים והלכו למ"ה וכו' אם הוא מודה הרי היא מקודשת דמה לו לשקר אי בעי מקדש לה בפנינו הרדב"ז בתשובה שם ונראה דמקודשת ודאי ואם בא אחר וקדשה אין חוששי' כדאית' בפ' יש נוחלין דף קל"ד בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן הואיל ובידו לגרשה ואע"ג דקי"ל כמ"ד הבעל שאמר גרשתי אינו נאמן כבר כ' רשב"ם הטעם דאם איתא דגרשה קלא אית לה למילתא הילכך לא אמרי' מ"ל לשקר דכמה לי לשקר במקום עדים דמי ע"ש וגם למאי דקי"ל בסי' קנ"ב דבעל שאמ' גרשתי את אשתי אפי' היא מודה שגרשה אינם נאמנים והוי ספק מגורשת כבר כ' רשב"ם והנ"י שם משום דכל המגרש יש לו קול ולא אמרי' מ"ל לשקר וכמגו במקום עדים דמי ע"ש אבל אם הוא מודה שנתקדשה נאמן במגו דבידו לקדשה עכשיו ואם קדשה אחר אין חוששי' לו וכ' הב"ש בסי' קנ"ב דנר' מהסוגיא דהא דחוששי' ה"ד באומר גרשתי היום אבל אם אומר גרשתי מאז ומקודם אינו נאמן כלל אבל ל' הרמב"ם והטו' משמע דלעולם חוששין לדבריו ונר' דפסקו כמ"ד התם דפלגי' דבריו ואפי' אמר גרשתי כבר נאמן וחוששי' מכאן ולהבא ע"ש וא"כ ה"נ אם בחדש סיון אמר נתקדשה כבר בחדש ניסן נאמן מכאן ולהבא ואם קדשה אחר אין חוששי' לו אבל למפרע אינו נאמן וכבר כתבתי בס' עה"ש ח"מ סי' נ"א דין ו' דקי"ל כמ"ד דפלגי' דבורי' אפי' בחד גוף כמ"ש הרמ"ה בפ' י"נ סי' קס"ה ואפי אמר גרשתי כבר נאמן מכאן ולהבא וחוששי' וכן מבואר בסי' קנ"ב ע"ש וכ"כ הב"ש שם שכ"נ דעת הרמב"ם והטור ע"ש ודלא כמהרש"ך וא"כ הכא באומר קדשתיך נאמן לכ"ע במגו שבידו לקדשה עכשיו בפנינו וכן אמרי' בקידושי' דף ס"ד גבי קדשתי את בתי וכו' כשהיא קטנה דנאמן מה"ט דבידו לקדשה עכשיו ומה לו לשקר אי בעי מקדש לה ע"ש: