ערך השולחן אבן העזר נב

אשה על בעלה דתניא וכו' ובנדון זה לאסו' אשה על בעלה הכל מודי' דבעי' דרישה וחקירה ולקבל העדו' בפני בע"ד ובפני גדולי ישראל שידעו לחקור ולדרוש וכו' ע"ש וכבר הוכיח מהרח"ש בקו' עיגונא דאתתא דאפי' דבעידי קידושי' א"צ חקירה ודרישה בעידי זנות לאסור אשה על בעלה לכ"ע בעי' דריש' וחקירה ודייני' דגמירי וכן סיים בתשו' הרשב"א הובאה בב"י סי' י"א וז"ל וההיא דפ' היו בודקי' וכו' לאו בעדות קידושי' הוא אלא במי שנתקדשה כבר ובאו עדים ואמרו נערה מאורשה זו זינת' ועדות זו ודאי צריכה חקירה ודרישה דבנפשות קא מסהדי ע"כ וה"נ בשכבר נסית ובאו עדים שנתקדשה מקודם צריך דריש' וחקיר' לאסו' אותה על בעלה ול"ל דדוקא בעידי זנות שכבר היא בחזקת בעלה וע"י עידי הזנות באו לאוסר' על בעלה צריך דרישה וחקירה אבל בעידי קידושי' שבאו לעקור הקידושי' הכא אפשר דא"צ דרישה וחקירה דממילא נעקרא קידושי' הב' לא מסתבר כן דס"ס השתא מיהא בעדות' אוסרי' אותה על בעלה דדוקא בעידי קידושי' כשלא נסית השתא מיהא לא באו לאוסרה ותשו' הרשב"א היא בח"ג סי' קי"א וז"ל ואע"ג דבקידושי' אפשר דאתי לדיני נפשות מ"מ השת' מיהא לאו בנפשות מסהדי ואפי' למה שאתה אומר היה באפשר וכו' מותרת לזה וכו' אבל אין סוקלי' ע"י עד שנחקור ונדרוש את העדים שהרי יש לנו כיוצא בה בפ' האומר דגרסי' התם קדשתי את בתי ואיני יודע למי קדשתיה ובא א' ואמר אני קדשתיה נאמן אף לכנוס וכו' ואב"ל מהו לסקול ע"י רבא אמר אין סוקלי' וכו' ומ"מ נר' ודאי דלכ"ע בעדות נשים מקודשת וסוקלי' דהמוני מהימני לכולהו מילי ובענין מה שאמר התם סוקלי' דלכולא מילתא הימניה רחמנא לאב וכו' עכ"ל ונראה דודאי דקי"ל התם כרבא ור"ח דס"ל אין סוקלי' כמ"ש הרמב"ם בפ"א מה' א"ב הלכה כ"ג ע"ש אלא דדוקא בהימונתי דאב הוא דפליגי אבל בעדות קידושי' לכ"ע נאמני' לגמרי וסוקלי' ע"י ומ"ש הרשב"א אבל אין סוקלי' ע"י וכו' היינו לפ"ד השואל אבל מסקנתו כיון דהשתא מיהא ליכא דיני נפשות א"צ דו"ח ועדות' להחזיק' לא"א ואם בא עליה אחר אח"כ סוקלי' ע"י אבל אם נסית כבר קודם שבאו העדי' ודאי צריך דו"ח לאוסרה על בעלה וכן לשון הרשב"א בתשו' ח"א סי' אלף ר"ט וכאן באמת אף כשתמצא לו' שהוא כד"מ הואיל ועדיין לא נשאת לאחר ואין כאן עדיין ד"נ וכו' ע"ש משמע דנסית לאחר צריך דרישה וחקיר' כד"נ ובתשו' החכמי' בשו"ת מהר"י ן' הרא"ש סימן פ"ב כ' וז"ל ועוד כי היה צריך דרישה וחקירה כי אפי' דיני ממונות היה צריך דרישה וחקירה אם לא מטעם נעילת דלת וכו' וכ"ש א"א ואע"ג דתניא בסוף יבמות אין בודקי' עידי נשים בדרישה וחקירה וכו' ה"ד בעידי נשים שמעידות שמת בעלה ומטע' עיגונ' מדמי אותו ת"ק לד"מ וכו' שהרי האמינו אפי' קרוב ואפי' אשה ואפי' עבד ושפחה ואפי' גוי מסל"ת וע"ז הקלו ג"כ שלא להצריך דרישה וחקירה אבל בנדון הזה אין שייך זה ועוד כי אין כאן דין כתובה שהרי היא עצמה מודה שאינה מקודשת לו ופוטרת כתובת' כדי שלא תתקדש לו והודאת בע"ד כמאה עדים דמי א"כ לא נשאר ד"מ אלא דין א"א וכ"ע מודו שהוא כד"נ וכ"כ רמ"ה בהא דקי"ל שאין בודקי' עדי נשי' בדרישה וחקירה הוא מטעם עיגונא ובכאן אין עיגונא כי הוא יכול ליתן לה גט ודוקא גבי מת יש עיגונ' שאם נדרוש אחר העד לא יהיה לה תקנה להנשא לעולם וכו' עכ"ל:

הרי דס"ל דאפי' נשאת כבר וא' מערער שנתקדשה צריך דרישה וחקירה לעדים דדוקא בעידי מיתה א"צ דו"ח משום עיגונא דאין לה תקנה אבל עידי קידושי' צריך דו"ח ואפי' נשאת כבר ליכ' עיגונא כיון דאפשר ליתן לה גט וראיתי בספ' בשמים ראש סי' י"א שכ' דלאסור אשה על בעלה בעי' דריש' וחקיר' דכדיני נפשות. דמיא ואמרי' בעלמא נוח לו לאדם להפיל עצמו לכבשן האש ולא ילבין וכו' ועוד בהפקעת כתובה קנס הוא על שזינת' ובדין הוא דלבעי סמוכי' אלא דלא סגי כדי שלא יפרוץ הזנות וכו' ע"ש ולפ"ד דדוקא בעידי זנות צריך דרישה וחקירה אבל בעידי קידושי' א"צ דו"ח:

וכן צריך לקבל העדות בפני האשה ובפני בעלה ואע"ג דעדות קידושי' א"צ בפני האשה מ"מ לאסור אשה על בעלה צריך לקבל העדות בפני האשה ובפני בעלה ואם לא קבלו אינו כלו' כמבואר בתשו' הרא"ש וכ"כ הרדב"ז בתשובה ח"ב סימן ע' וכבר האריך מהרח"ש בתשו' סי' מ"ב דף קפ"א וכן ח"י מהרש"ך ח"ד סי' נ"ג דאם נתקדשה לאחר צריך לקבל עדות המערער בפניהם אלא שכס"ד כ' שצריך גט מן הא' מספק. וה' נודע ביהודה סי' ע"ב כ' נ"ל להביא ראיה לקבל עדות זה שלא בפני בע"ד דבסנהדרי' דף מ"א ע"א הקשו בגמ' ואלא אשה חבירה דקי"ל דמיקט' אליבא דריב"י היכי משכחת לה וק' מאי מק' הגמ' הרי משכחת לה כשהעידו שלא בפני הבעל רק בפני האשה דאז ודאי באו להורגה דאי לאוסרה על בעלה הא העידו שלא בפני הבעל ואי' נאסרת עליו אלא ודאי דבדבר איסור מקבלי' שלא בפני בע"ד ע"ש וליתא דלאסור אשה על בעלה צריך לקבל העדו' בפני האשה ובפני בעלה כמו שהוכחתי אבל העדי' יכולי' לומר שבאו לאוסרה על בעלה וסברו שמועיל העדות שלא בפני בעלה דלאו כ"ע דינא גמירי וכה"ג כ' ה' שער אפרים בקו' אחרון דא"ל דבועל ב' לא נאסרה עליו ודאמרי' והא יכולי' לו' לאוסרה על בועלה שני באנו היינו שהעדים יאמרו כן דלאו דינא גמירי ע"ש ועוד אפשר לומר דאכתי יכולים לומר לאוסרה על הבועל באנו והבועל ודאי העידו בפניו. ועוד אם נראה שהוא דין מרומה מכמה הוכחות לכ"ע צריך דו"ח ויכולים העדים לחזור כמו שהאריך מהרח"ש בתשובה סי' י"ח ומהראד"ב סימן כ"א וכ"כ מהר"ם:

אלשקאר סי' פ"ג דבעדות קידושי' א"צ דרישה וחקירה וכ"כ הרמב"ן והרשב"א בשלהי יבמות מיהו אם נרא' לדייני' שיש צד רמאות באות' עדות דורשי' וחוקרים ע"ש אבל ראיתי לה' המאירי בחי' בסוף יבמות שכ' דאפי' בדין מרומה שכיוצא בו אף בממון צריכים דרישה וחקירה בגיטי' וקידושין לא וכו' ע"ש ומהריק"ש בתשו' סי' כ"ז הביאו ע"ש

(יב) אם נתקבל העדו' שלא בפני האשה שנתקדשה לפ' אם יכולים לחזור ולהגיד בח"מ סימן כ"ח ס' י"ו כ' דאם היו העדי' מבקשי' לילך למ"ה ושלחו לבע"ד ולא בא או שאינו מצוי בעיר מקבלים העדות שלא בפניו וה' נודע ביהודה בתשו' חא"ה סי' ע"ב נסתפק אם ה"ד בד"מ תקנת חכמים היא לקבל שלא בפני בע"ד מטעם הפקר ב"ד הפקר אבל באיסור דלא שייך ה"ט לא א"ד כל דלא אפש' מקבלי' שלא בפני בע"ד ואפי' בד"נ וקרא דוהועד בבעליו