ערך השולחן אבן העזר מד

אותו שליח והוא זייף שטר השליחו' הדבר ברור שצריך לקיימו ואם לא קיימו אינה מקו' ואם שאלנו את פי האשה ואמ' שעשתה אותו שליח לקבל קידושי' מקו' וכו' ע"ש ונר' דס"ל דצריך עדי' בשליחו' האשה לעכב ואם אין עדי' אינה מקו' אפי' בדיעבד וכבר הוכיח כן מהרשד"ם סי' ס"ו והביאו הכנה"ג אות ד' ע"ש וס"ל ג"כ דקיום שטרו' הוי דרבנן אפי' בע"ד מערער וכן סובר ה' בתשו' סי' שס"ח עש"ב וא"כ אע"ג דאם אין עדים אפי' השליח והמשלח מודי' בדבר אינה מקו' מ"מ בשטר שליחו' כיון דא"צ קיום אלא מדרבנן דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותם בב"ד אם מודה האשה שעשתה אותו שליח מקו' ואם מכחשת אינה מקו' וכ"פ רמ"א בסי' מ"ב ס"ד מצאו כתו' בשטר פ' קדש פ' ועדי' חתומי' בו כ"ז שאין השטר מקויים אין לחוש לקידושי' וכת' הב"ש שם סקט"ו אם הם מודי' שנתקדש' הוו קידושי' אלא איירי דא' מהם אומ' מזוייף הוא וס"ל להגמ"ר דצריך קיום מדאוריי' כשטוען א' מזוייף הוא והא דאר"ל ערי' החתומי' על השטר כמי שנחקרה עדותם בב"ד וא"צ קיום הד' כשאין א' אומר מזוייף אלא בא לגבו' שלא בפני בע"ד וכו' ומהריק"ו סי' ע"ד חולק על הגמ"ר וס"ל אפי' כשא' טוען מזוייף אין צריך קיום מדאוריי' והש"ך האריך בזה ופ' כמהריק"ו וכו' ע"ש א"כ הרי מהריק"ו ס"ל כיון דקיום שטרו' דרבנן אפי' א' או' מזוייף מקו' הוא אבל הגמ"ר ס"ל דאם א' מערער צרי' קיום מדאוריי' אינה מקו' וכבר כ' בס' עה"ש חח"מ סי' מ"א אות ח' דהרמ"ה בתשוב' סי' רצ"ג כ' כדברי הגמ"ר דאם בע"ד לפנינו ואמ' מזוייף הוא צריך קיום מדאוריי' וכ"כ מור"ם מטראני ח"ג סי' ק"ל ודחה דברי מהריק"ו וכן הוכיח הב"ש סימן קמ"א סק"ע שכן דעת הרמב"ן והטור ומרן ע"ש

(ב) דין י"א ואין אומ' שמא קידש וכו' כ' הרב המאירי בחי' נזיר דף י"ב למדנו שאם קידש השליח אשה שהיתה נשואה או ערוה למשלח בשעת השליחות אלא שנפקעה ערותה אח"כ לא עשה כלום שאין זה משליחותו וכו' ולא עוד אלא אפי' פי' לו כן שיקדש לו אשה פ' לכשתתגרש ויש מפקפקי' לומ' בודאי מקו' היא אלא שאין חוששי' לכך ולא יראה כן עכ"ל

סימן

ל"ו

(א) דין א' האשה יכולה לעשות שליח לקבל קידו' וכו' אשה שעשתה שליח לקבל קידושי' ואין עדי' מצויים לקיים את עד שטר השליחו' כ' הרדב"ז בתשו' ח"ב סי' תקל"ז דאם האשה מכחשת שלא עשתה אותו שליח והוא זייף שטר שליחות ודאי דצריך לקיימו ואם לא קיימו אינה מקו' ואם הודה שעשתה אותו שליח מקו' אלא דלמעשה מסתברא שלא יקדש אותה עד שיקיים שטר השליחו' או לשאול את פיה דחיישי' שמא מכחשת שלא עשתה אותו שליח והוא לא ימצא עידי' לקיימו ותלך ותנשא לאחר ושמא ימצא אח"כ עדים לקיים אותו ונמצא מקלקלה למפרע ובניה ממזרי' ומזה אני אומ' שאם קידשה בשטר זה והיא מכחשת מבקשי' ממנו שיתן לה גט או שיקרע השטר באופן שלא יוכל לקיימו עוד ואם לא ירצה נותני' לו זמן לקיימו ואם לא ימצא עדי' לקיימו תוה"ז כופי' אותו ולוקחי' מידו השטר וקורעי' אותו ותנשא אח"כ עכ"ל נר' לכאו' כיון דקיום שטרות דרבנן דמדאוריי' עדים החותמים על השטר כמי שנחקרה עדותם בב"ד אפי' לא ימצא לקיימו לא תנשא לאחר ור' אביגדור הכהן ס"ל דקיום שטרות דרבנן ה"ד היכא דליכא הכחשה כגון בא ליפרע שלא בפניו או מיתומי' ולקחו' אבל אם טוען בע"ד מזוייף הוא צריך לקיימו מדאוריי' וכבר כ' בס' עה"ש חח"מ סי' מ"ו אות ח' שכן כ' הרמ"ה בתשו' סי' רנ"ג וכן הסכים המבי"ט ח"ג סי' ק"ל ודחה דברי מהריק"ו וכן הוכיח הב"ש סי' תמ"א סק"מ שכן דעת הרמב"ם והטו' ומרן ע"ש ונראה דגם לדידהו דצריך קיום מדאוריית' אם היא מכחשת כיון שהשליח מכחישה אתני' לא נתקיים השטר חיישי' לה ולא תנשא לאחר וכ"ש למ"ד דקיום שטרות דרבנן אפי' בע"ד מכחיש וכמו שכן דעת הרדב"ז בתשובה שם ובסי' שס"ח ע"ש א"כ כיון דמדאורייתא א"צ קיום דעדי' החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותם בב"ד אפילו לא נתקיים צריכה גט

(ב) דין י"א יש מי שאו' שצרי' גט מס' הרדב"ז בתשו' ח"ב סי' תקצ"ט כ' דהרשב"א לא רצה להורות לעשו' כן לכתחי' שמא אין דעתה להתקדש לזה ולפי שהיא מתביישת מאביה תקבל הקידושי' ונמצאו הקידו' שלא מדעתה כעין אנוס ולפי' לא הורה לכתחילה אבל פשיטא שאם קידשה מקו' עש"ב

סימן

ל"ז

(א) דין א' הגה י"א דאין קידו' תופסי' בנפל וכו' כ' הח"מ נר' דאף בנפל ס' קידו' הוי וכו' וכן הסכי' ה' שבות יעקב ח"ג סי' קי"ח ודברי הב"ש אינם מוכרחי' כלל ומ"ש בשם התוס' לא דק דהתוספות כ"כ בנדה דף כ"ג לפי הס"ד אב המסקנא לרב לא חיי כלל אבל אם חי הנפל תפסו הקידושי' ע"ש

(ב) דין י"ד ומ"מ אין לאוסרו וכו' בתשו' הרדב"ז ח"ג סי' תרי"ג הסכי' דלא חיישי' שמא אביה קידשה במ"א לאחר אלא דלכתחילה אין לקדש אותה שמא אביה קידשה וכו' עש"ב ועיין ב"ש

סימן

לח

(א) דין ג' או ע"מ וכו' וכן האומר ע"ת וכו' כאו' ע"מ וכ' מהר"י ן' מיגש בתשובה סימן תכ"ב על ראובן שקדש אשה והתנו ביניהם שתוציא לו קצת חפצי' ותכשיטי זהב ותבע אותה לינש' ושתתן לו מה שנדרה ולא רצתה ליתן ובין כך קנו מידו שנתרצ' במה שתוציא לו ואח"כ נתחרט וחייבו אותו ב"ד שישא אותה ונתנו אותו בבית הסוהר והפחיד אותה בפשעות ושיניחנה עגונה אם לא תוציאנו מבית הסוהר ומסרה מודעא לפני עדי' וא"ל שהיא מתייראה שמא יניחנה עגונה לכן אינה מוחלת הקנס ושאחרי שיתן לה הגט תחזו' ותתבע אותו הקנס שאינה מוחלת לו הקנס אלא מזה הפחד וכו' אחר שמחלה לו הקנס נכתב הגט וניתן לה ואמ' ע"ת שלא יהא לה אצלי קנס וא"ל הברורים כן יהיה אלא